כפר אוריה: בעלי נחלה נדרשים לשלם דמי שימוש 2.45 מליון שקל

^{כפר אוריה} 

רשות מקרקעי ישראל הגישה לבית משפט השלום בבית שמש תביעה אזרחית נגד בעלי נחלה חקלאית במושב כפר אוריה (הפרטים שמורים במערכת), בדרישה לפינוי, הריסת מבנים בלתי חוקיים ותשלום דמי שימוש ראויים בסכום של כ־2.45 מיליון שקל. התביעה מוגשת לאחר שנים של הליכים מנהליים ופליליים, ובהמשך להרשעה פלילית של הנתבעים בעבירות בנייה ושימוש חורג.

על פי כתב התביעה, כבר בשנת2022  הוגשה נגד בעלי הנחלה תביעה אזרחית קודמת בסך 1.073 מיליון שקל בגין שימוש בלתי חוקי במקרקעי המדינה. לטענת המדינה, הנתבעים התעלמו מההליך המשיכו לבצע עבירות בנייה ושימושים אסורים בנחלה, ואף הרחיבו את הבנייה הבלתי חוקית. במהלך התקופה התקיים משא ומתן בין הצדדים בניסיון להגיע להסדר כולל, אך זה לא צלח והמדינה בחרה להגיש תביעה חדשה, מעודכנת, בסכום גבוה משמעותית.

בכתב התביעה נטען כי הנתבעים עשו שימושים נרחבים בקרקע חקלאית בניגוד לייעודה, תוך הקמת מבנים, סככות, מתקנים ותשתיות ללא היתר. בכתב התביעה מפורטת שורה ארוכה של עבירות, ובהן: בניית מבנים ללא היתר בנייה כדין; שימוש חורג בקרקע חקלאית למגורים ולפעילות שאינה חקלאית; הקמת מתקנים ותשתיות ללא אישור; והמשך החזקת הקרקע והשימוש בה גם לאחר שננקטו הליכי אכיפה, צווי הריסה והגשת תביעות קודמות. המדינה מדגישה כי מדובר בעבירות מתמשכות ובוטות, שבוצעו ביודעין.

לצד ההליך האזרחי, מצוין בכתב התביעה כי נגד הנתבעים הוגש בעבר כתב אישום פלילי אשר ב-2022 ניתן בו גזר הדין לאחר שהנתבעים הודו בעובדות והורשעו בעבירות לפי חוק התכנון והבנייה. בית המשפט אימץ הסדר טיעון וגזר על כל אחד מהנאשמים: קנס כספי בסך  30 אלף שקל בפריסה של עד 60 תשלומים,  מאסר על תנאי של ארבעה חודשים למשך שנתיים, למקרה של עבירה נוספת לפי חוק התכנון והבנייה והתחייבות כספית נוספת בסך 30 אלף שקל להימנע מביצוע עבירות דומות. בנוסף, נקבעו צווי הריסה והתאמה להיתר למבנים שנבנו ללא אישור, וכן רישום הערות מתאימות בפנקסי המקרקעין

למרות ההרשעה והעונשים, טוענת המדינה כי הנתבעים לא חדלו מהשימושים האסורים ולא פעלו להסרת כלל המבנים הבלתי חוקיים. בכתב התביעה נטען כי השימוש במקרקעין נמשך גם לאחר ההליכים הפליליים, תוך הפקת רווח כלכלי פרטי על חשבון קרקע ציבורית, וכי מדובר בהתנהלות המהווה פגיעה חמורה באינטרס הציבורי ובשלטון החוק.

כעת דורשת המדינה פינוי מלא של הנתבעים מהנחלה, הריסת כלל המבנים והמתקנים הבלתי חוקיים, צו מניעה קבוע האוסר על שימוש עתידי בקרקע, ותשלום דמי שימוש ראויים בסך כ־2.45 מיליון שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

בכתב ההגנה שהגישו בעלי הנחלה נטען כי על בית המשפט לדחות את כתב התביעה בשל כך שהתביעה מופרזת, אינה משקפת את המציאות התכנונית והעובדתית, ומתעלמת מהתנהלות רבת־השנים שנעשתה בתום לב ובשיתוף פעולה עם הרשויות.

הנתבעים מוסיפים כי חישוב דמי השימוש שביצעה המדינה שגוי, נשען על הנחות מופרזות ואינו מביא בחשבון שימושים מותרים, תקופות שבהן לא בוצעה פעילות בפועל, והוצאות כבדות שהושקעו בהסדרה ובהתאמה להוראות החוק.

לטענת הנתבעים, הם מחזיקים בנחלה כדין ופועלים בה שנים רבות, כאשר חלק ניכר מהשימושים שנעשים בקרקע נעשו בידיעת הגורמים המוסמכים, ובהתאם להסדרים, החלטות מועצה, ותכניות מתאר שקודמו לאורך השנים. לדבריהם, המקרקעין מצויים במרחב כפרי שבו מתקיימת מדיניות של תיירות כפרית, והפעילות בנחלה – לרבות מבני קיט ותשתיות – משתלבת במדיניות זו.

עוד נטען כי המדינה מתעלמת מהעובדה שהנתבעים הודו בהליך הפלילי, נשאו בעונשים כבדים, שילמו קנסות משמעותיים ופועלים מאז להסדרה מלאה של המצב התכנוני. לטענתם, אין הצדקה לדרישה הכספית החריגה בהיקף של כ־2.45 מיליון שקל, המהווה לטענתם ענישה כפולה, בלתי מידתית ובלתי סבירה, במיוחד נוכח העובדה שחלק מהשימושים כבר הופסקו או הוסדרו.

הדיון המשפטי מתנהל בבית המשפט בבית שמש.