כפר אתיופי ייחודי נחנך במטה יהודה
אפרת מקונן חיפשה במשך שנים מקום מתאים לשימור והפצת המסורת האתיופית בקרב הציבור הרחב עד שמצאה את איתן חברוני ממושב נחם
אפרת מקונן (39) תושבת בית שמש וילידת אתיופיה מגשימה בימים אלה חלום במטה יהודה. לאחר שנים בהם חיפשה להקים כפר שישמר את מסורת יהודי אתיופיה, החל הכפר העונה לשם "טֵסְפַּה" (בעברית: תקווה) לפעול בחודשים האחרונים במושב נחם.למיזם מספר מטרות ובראשם מענה תעסוקתי לבני העדה המבוגרים שלא השתלבו בשוק העבודה ובחברה, החזרתם לעבודת החקלאות המוכרת, חיזוק הקשר הבין דורי וחשיפת תרבותם של יהודי אתיופיה לחברה הישראלית.
"כדי לחזק את הביטחון העצמי של מבוגרי העדה ולחשוף את נקודות החוזק שלהם בקרב ילדיהם ונכדיהם זיהיתי את הצורך בהקמת מסגרת תעסוקתית מוכרת שתצמצם את הפערים הבין דוריים הקיימים במשפחות שעלו מאתיופיה", מספרת מקונן. "החברה הישראלית לא מכירה אותנו לעומק מעבר למגע יומיומי במקומות העבודה ובמקומות ציבוריים. הגיע הזמן, אחרי כל כך הרבה שנים, לחשוף את התרבות העשירה של יהודי אתיופיה".
פרויקט חברתי
מקונן התוודעה לפעיל החברתי איתן חברוני ממושב נחם, העוסק בקידום נוער בבית שמש באמצעות מיזם האופנים שלו, "מועדון רוכבי שמשון", במסגרתו הוא מאמן ומדריך ברכיבה קבוצות של נערים ממטה יהודה ובעיקר מבית שמש. עמוד השדרה של קבוצות הרכיבה ב הם הנערים העולים מאתיופיה,המצטיינים בספורט זה ומגיעים להישגים נפלאים ברמה הארצית.
מקונן סיפרה לחברוני על החלום להקים עבור המבוגרים בקהילה, כפר אתיופי אותנטי, בו יוכלו לבלות את יומם, במקום לכלות אותו בישיבה בטלה ובאפס מעשה ברחבת המרכז המסחרי המקומי בבית שמש. חברוני התגייס מיד לנדב את חלקה ב' שלו במושב נחם, בהיקף של שבעה דונם ומשם העניינים החלו להתגלגל.
בדצמבר האחרון הקימו היזמים עמותה המבוססת על מתנדבים ממטה יהודה, בית שמש וירושלים ובחרו בעו"ד עימנואל הדנא לשמש כמנכ"ל וכיו"ר העמותה. במקביל הוקמו צוותי עבודה לקראת תחילת הפעלת המיזם, בתחומי התכנים, ההקמה הפיזית, גיוס הכספים, הפן החקלאי של הכפר והפן האומנותי שלו.
סיוע ותמיכה
"מנהל מחלקת היזמות במועצה, ברוך פלד, עשה לנו את התכנית העסקית, ראש עיריית בית שמש התלהב והבטיח לנו 30 אלף ₪, יש עובדת קהילה שתגייס את בני הקהילה למיזם ויש כבר מי שיעשה עבורם סדנה, ראש המועצה, משה דדון אהב את הרעיון ונתן את ברכתו וזה ממש הפך להיות פרויקט בשיתוף פעולה של מטה יהודה ובית שמש", סיפר אז חברוני לעיתון "בקיצור".
כעת נמצא הכפר בשלבי בנייה מתקדמים. בני העדה המבוגרים החלו בימים אלה בגידולם של צמחים מסורתיים כמו הטף (דגן עתיר בברזל ממנו מכינים את האינג'ר), והגשו (ממנו מכינים את הבירה האתיופית), לצד גידול מלפפונים ועגבניות. בהמשך יופעלו במקום סדנאות לחשיפת התרבות והמסורת כמו למשל טקס הבונה (עשיית קפה בשלושה שלבים מקליעת הפולים ועד הבישול), האמנות והשמירה על המסורת היהודית בארץ זה.
לאחרונה החל פיילוט עם ילדי בית הספר 'אהבת ישראל' שעובדים עם ההורים בחקלאות במטרה לצמצם את הפער הבין דורי וליצור קשר חיובי בין הילדים להורים.
"אנחנו רוצים להסביר איך יהודי אתיופיה הוציאו אש במוצאי השבת, נסביר על האוכל ונבנה בכפר שלושה בתים", מתלהבת מקונן, "כל בית יציג פן אחר של העדה, החל מלבוש, דרך רבני העדה (קייסים) ועד לתפקידי האישה והגבר במשפחה האתיופית".
עושר תרבותי
לפני כשבועיים, התקיים בכפר טקס מרגש לזכר 4,000 עולים אתיופים שנספו בדרכם ארצה ולא זכו להגיע לישראל, במעמד ראש המועצה האזורית מטה יהודה, משה דדון.
"הפרויקט משתלב היטב בנוף האתני במטה יהודה ופותח את הדלת לשותפות נוספת בין מטה יהודה לבין בית שמש", אומר ראש המועצה משה דדון. "המועצה תעניק את כל התמיכה על מנת להוביל להצלחתו. מטה יהודה ידועה במגוון עצום של עדות ומסורות ושמחה על כל מיזם שעוסק בשימור התרבות ושילובה בחיי היום יום".
במסגרת האוריינטציה האקולוגית שלו, מבטיח גם חברוני כי הכפר יתנהל על פי עקרונות הקיימות והחקלאות והוא מבטיח שהחוויה תהיה בהחלט יוצאת דופן, אפילו על רקע שלל האטרקציות החקלאיות שהאזור שלנו מציע לתושביו ומבקריו.
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?