כשנכנסתי לתפקיד אמרתי: מניב לא יקחו נכס מניב
ראש המועצה הפורש, ניב ויזל, מסכם שמונה שנים סוערות בתפקיד ומונה את הצלחותיו: הדבר שאני הכי גאה בו זה שבקדנציה שלי לא לקחו למטה יהודה אף שטח משמעותי
מליאת המועצה האזורית מטה יהודה היוצאת, 2024 (ניב ויזל - במרכז)
יותר משמונה שנים עברו מאז נכנס ניב ויזל בעל כורחו לנעליו של ראש המועצה אזורית מטה יהודה, ונאלץ להתחיל לצעוד בהן, צעד אחר צעד, כשהוא מגשש את דרכו, לעתים באפילה גמורה ולעתים בערפל כבד, מנסה להבין כיצד מתנהלים הדברים ולומד על בשרו את הקוצים והדרדרים שעומדים בצידי הדרך. שמונה שנים חלפו עד שהוא יכול לחלוץ את הנעליים, לסמן את ההישגים שלטעמו צבר לאורך הדרך ולסכם את המסע שעבר עליו.
למי שאינו בקיא בהיסטוריה של המועצה האזורית מטה יהודה הנה תזכורת קצרצרה: בספטמבר 2015 הודיע סגן ראש המועצה לפיתוח וממלא מקום ראש המועצה דאז, נימי יפה, כי הוא פורש וכי ניב ויזל יחליף אותו בתפקיד, כנציג קיבוץ נתיב הל"ה במליאה וכסגן ראש המועצה מטעם פורום היישובים השיתופיים. בשבועות שלאחר מכן החל ויזל להיכנס לתפקיד סגן ראש המועצה, כשהוא סמוך על שולחנו של ראש המועצה הדומיננטי והפופולארי, משה דדון. בנובמבר 2015 התקיימה ישיבת מליאה ובה קיבל ויזל זכות חתימה בחשבונות המועצה. פחות משבועיים חלפו וביום בהיר אחד פשטו חוקרי יחידת להב 433 על משרדי המועצה, עצרו מספר בכירים, עיכבו אחרים וזימנו אותם למשרדי היחידה לחקירה, החרימו מחשבים, טלפונים ניידים ומסמכים שונים והותירו אחריהם ארגון המום, מבולבל, נפחד ונרעש. זה היה המצב שבו נאלץ ויזל להיכנס לתפקיד ראש המועצה.
אפשר להוסיף, כקוריוז היסטורי, כי האופן שבו "צנח" ניב ויזל לתפקיד ראש המועצה היה כמעט זהה לאופן שבו קיבל אביו, מאירק'ה ויזל, את התפקיד בשנת 1990. אז קרסה המועצה האזורית מטה יהודה כלכלית, ראש המועצה דאז, דוד דוד, התפטר מתפקידו ומאירק'ה, שהיה אז סגן ראש מועצה לפיתוח וממלא מקום ראש המועצה, קיבל עליו את התפקיד.
במהלך שנות כהונתו ויזל, 61, איבד את שני הוריו, חיתן שניים מילדיו, ושני בניו ממשיכים לשרת במילואים בעצם ימים אלה.
תקופה פסיכית
"אני נכנסתי למועצה בתקופה פסיכית לגמרי. נכנסתי לעולם הזה ולא הייתה לי אפילו דקה אחת של חפיפה. לא הכרתי את המועצה למרות שאבא שלי היה ראש המועצה. בתקופתו כף רגלי לא דרכה פה. לא הייתי מעורב פה בכלום וזה נפל כמו רעם ביום בהיר", נזכר ויזל.
"בוקר אחד, אתה מגיע למועצה וכולם עצורים. כולם! ואני נשאר פה לבד, הכל סגור ואין גזבר, אין מנכ"ל, אין כלום. למרבה המזל, שבוע וחצי לפני התקיימה מליאה ונתנו לי זכות חתימה. יומיים אחרי זה הייתי צריך להשתמש בזה. הלכנו לבנק ואיכשהו ניסינו להזיז ואני לא מכיר מי נגד מי. אפשר להגיד שקיבלתי מועצה מפורקת, במצב כלכלי אנוש ודיונים במשרד הפנים האם להכריז על פיזור המליאה ומינוי מועצה ממונה".
החודשים הראשונים בתפקיד ממלא מקום ראש המועצה לא היו קלים, מול ויזל התייצב סגן ראש המועצה השני, נציג המושבים, יוסי משה, אשר קידם את עצמו לראשות המועצה, היו איומים ולדבריו היו ימים שחבלני משטרה היו בודקים את כלי הרכב שלו לפני נסיעה. "אם אני מסתכל איך קיבלתי את המועצה והיכן היא נמצאת היום, אני מאוד שלם ומאוד מאוד גאה במה שנעשה. וכל זאת נעשה בשנים שבהן היו חמש ממשלות שונות, בחלק מהשנים הללו לא היה תקציב ממשלה, חמש פעמים קורונה, כמה שריפות בהיקף מטורף ועכשיו, הסיומת הזו עם מלחמת חרבות הברזל, קליטת אלפי מפונים מהדרום והצפון. אני באמת מאחל לכל מי שייבחר קדנציות יותר רגועות".
שיפור במוסר התשלומים
ההישג הראשון שויזל מונה לקדנציה שלו היה שיפור משמעותי בתשלומים לספקי המועצה. "כשהגעתי למועצה היו משלמים לספקים בשוטף +100 ושוטף +120. צעקות וצרחות של ספקים היו כמעט מדי יום. והנה, היום אנחנו משלמים שוטף+30 ושוטף+60 , אין צעקות ואין צרחות. במקביל הגדלנו את תקציב המועצה. ב-2015 היינו ב-380 מליון שקל והיום, ב-2023 אנחנו ב-560 מליון שקל לא כולל תב"רים".
הקטנת הגירעון המצטבר
הישג נוסף הוא הקטנת הגירעון המצטבר ביחס לתקציב המועצה. "למועצה היה חוב מטורף, אבל היום אנחנו מחזירים ומקטינים את החוב. התחלתי בהחזר הלוואות של 19 מליון שקל בשנה והיום אנו מחזירים 26 מליון שקל בשנה, וזה כאשר התקציב השנתי גדל ב-50%. אני בעד לקחת מילוות מדינה. ראש רשות מקומית שלא לוקח הלוואה בערבות מדינה פוגע בתושבים שלו. אני רוצה להגיד פה תודה לגזבר אוחיון, למדנו לעבוד יפה ביחד, ואנחנו כבר כמה שנים מועצה יציבה. מעמד שאני חושב שהוא יותר טוב ממועצה איתנה. שלא זכאית למענקי איזון ולכסף של קולות קוראים. אני חושב שאנחנו במקום הנכון, חושב שניהלנו את זה מעולה".
הגדלת התקציב לוועדים
על ההחלטה שלו להגדיל את התקציב שהמועצה מקצה לוועדים המקומיים אומר ויזל: "המועצה הגדירה אז שתקציב המינימום לוועד מקומי יעמוד על 220 אלף שקל לשנה ואני הגדלתי אותו ל-330 אלף שקל וליישובים הערביים, עין נקובא ועין ראפה, ל-850 אלף ול-660 אלף בהתאמה. אלה היו שנים שבהם ביישובים הערביים היו סוגרים את המים ותאורת הרחוב כל יום לחצי יום. קידמתי החלטה במליאה להחזיר להם את כל החובות, בנינו להם תקציב, קידמנו את תכנית מתאר ליישובים הערביים והיום יש תב"ע מאושרת ואפשר להביא להם תקציבים נוספים. זה עלה 12 מליון שקל, אבל יש עכשיו לכל יישוב בית עם, והתחלנו כבר התחלנו לגייס הרבה כספים ממשרד השיכון".
אישור תכנית המתאר
הישג נוסף שויזל מונה לזכותו הוא קידום תכנית המתאר של מטה יהודה. "עשינו תוכנית מתאר לכל מטה יהודה. מועצה אזורית ראשונה בארץ שהצליחה לעשות תוכנית מתאר שמאפשרת שימושים שונים, מאפשרת תיירות ומאפשרת .5 יחידות בנחלה, וכל זאת באישור של ועדה מקומית. מושבים וקיבוצים שלא פועלים במהירות כדי לאשר את התכניות שלהם לפי תכנית המתאר הזו עושים טעות חמורה שתיזכר לשנים. כל שנה עלות הקרקע וההיתרים עולה. כל המחירים טסים ברמות לא נורמליות. אנחנו הצלחנו לאשר תב"ע עם חמש יחידות לדונם בקרית ענבים ובהראל. להערכתי , כל שאר התב"ע במושבים ייאלצו כבר לאשר בצפיפות של 6-8 יח"ד לדונם. זה מטורף. צריך לאמץ את התוכנית מתאר זאת כמה שיותר מהר".
תקציב פיתוח מוגדל
ויזל מתגאה בכך שתקציב הפיתוח ליישובים זינק בתקופתו פי ארבע, מ-5 מליון שקל בשנה ל-22 מליון שקל בשנה ובכך שערך רפורמה בהתנהלות שלה חברה הכלכלית למטה יהודה, זרוע כלכלית שאותה הקים אביו בתחילת שנות ה-90. "בחברה כלכלית עשינו שינוי מוחלט שזה רק ההתחלה. יש עוד הרבה עבודה. שתפסיק להיות רק חברת בנייה ותהפוך לחברה כלכלית שמייצרת כסף מיזמויות שונות. בבנייה יש עמלות וזה לא המטרה. צריך לייצר פרויקטים מניבים כמו הפרוייקט הסולארי שהוקם על גגות בתי הספר ומבני הציבור. החברה הכלכלית עברה שינוי פרסונלי כמה אנשים הלכו הביתה והקמנו צוות חדש".
ביוב ל-18 יישובים
פרויקט ענק, שויזל אומר כי עסק בו המון למרות שמבחינה תדמיתית הוא לא כל כך מרשים, זהו פרויקט הביוב. "כשהגעתי למועצה היו 20 יישובים בלי ביוב זורם. התחברתי לתחום הזה , כי חייבים לצלול לתוך הפרטים. הצלחנו לבייב 18 יישובים שזה המון. עבדתי חמש שנים רק על הדבר הזה והשגתי הישג אדיר דרך מי שהיה אז שר האוצר, אביגדור ליברמן, שהביא מיליארד שקל להתפתחות של בית שמש והתנה את זה ש-200 מליון שקל הולכים לביוב של היישובים במטה יהודה. זה היה בדיוק הסכום שהיה חסר לנו".
הישג נוסף בתחום תשתיות הביוב הוא ההסכם שנחתם להנחת קו הביוב החדש "עציונה" שמנקז את השפכים של צור הדסה, ביתר עלית ועוד יישובים אל מכון טיהור חדש שיוקם בסמוך לנתיב הל"ה, והרחבת קו הביוב "כיסלון". "בלי קווי הביוב האלה אי אפשר להרחיב את צור הדסה ואת ביתר עלית, את קרית יערים ואת אבו גוש", מסביר ויזל, "אני לא הסכמתי שמישהו שכבר בנה בית ישלם עוד פעם היטל ביוב, והצלחתי, וזה באמת הישג מטורף שאני מאוד מאוד גאה בו. הגענו להסכם עם מי-שמש, תאגיד המים והביוב של בית שמש, ואני חושב שצריך לעמוד על כך שההסכם הזה יקויים כלשונו, גם אם למי-שמש יש קשיים איתו".
שמירה על שטח המועצה
"הדבר שאני הכי גאה בו זה שבקדנציה שלי לא לקחו למטה יהודה אף שטח משמעותי. ביום שבאתי לתפקיד אמרתי "מניב לא יקחו נכס מניב". תשע שנים חלפו, כמה ועדות גבולות ולא לקחו. אני לא נותן שום נכס מניב. גם בוועדת גבולות וגם ועדה הכנסות. זה הישג מטורף. אני לא יודע מה יקרה למי שייבחר לראש המועצה אבל זה יהיה אחד האתגרים הגדולים שלו".
הוא מדגיש כי פרויקטים שמקודמים היום כמו פארק המסילה, שישתרע לאורך מסילת הרכבת מבית שמש ועד גן החיות התנ"כי, פארק שורק שמקודם בעמק צרעה ביחד עם עיריית בית שמש, הם חלק מתנופת הפיתוח האזורי שתתרום לרווחת כל תושבי המועצה.
הישג נכבד הוא הכרזת מטה יהוד כחבל יין בינלאומי "אפלסיון". "חבל יין ראשון במדינה, זה הישג אדיר. השקענו בזה המון זמן וכסף. מעל מיליון שקל. זה הישג מטורף שאף אחד לא מבין בכלל איך איך עשינו אותו כל כך מהר. אחד הדברים הכי חשובים שהצלחנו להגיע בעקבות זה העניין הגדול בשתילת כרמי יין ברחבי האזור. היום יש לנו כבר 15,000 דונם כרמים. זה מושך לפה תיירות. זה מושך משקיעים. זה עוזר לנו להגן על השטחים החקלאיים מפני התיאבון של היישובים העירוניים. זה מביא פרנסה. אם לא הייתה מלחמה כבר היינו מתחילים בהפעלת אוטובוס הסיור הקבוע שאוסף תיירים מבתי המלון לסיבוב במטה יהודה".
ביטול הסדר ההסעות
נושא נוסף שויזל מתגאה הו הוא ביטול הסדר ההסעות שקיבל בירושה מקודמו בתפקיד. "כשהגעתי עלות הסדר ההסעות עמדה על 13 מליון שקל בשנה. אם היינו ממשיכים בזה היינו מתפרקים. זה נחמד שהיום אני יושב פה איתך והיום זה סיום מתווה הסעות. משנה הבאה אין יותר הסעות לבתי ספר שלא נמצאים באזור הרישום. אני חושב שזה הציל את מטה יהודה ואני מקווה מאוד שאף אחד לא ישנה את זה ויחזיר את הגלגל אחורה".
על ההחלטה להחזיק צי אוטובוסים של המועצה הוא אומר: "לא הסתכלתי על זה כלכלית. הכי זול זה להפסיק לרכוש אוטובוסים, לא להכשיר נהגים, ולא לשלם תחזוקה. אבל, בגלל הביטחון הבטיחות וההרגשה הטובה של הילדים הכפלתי את כמות האוטובוסים. אם הייתי ממשיך הייתי רוכש עוד. אני יודע מי אלה הנהגים, מה איכות האוטובוסים, ועבודה שכולם רוצים רק את האוטובוסים הצהובים של המועצה".
על ההשקעה העצומה בהקמת הבניין החדש של ישיבת נחשון, אשר תסתכם ביותר מ-52 מליון שקל הוא אומר: "זה בית ספר מדהים ואני מאוד גאה שהציבור הזה קיבל בית ספר כזה. יש לנו תכניות נוספות שמקודמות כעת: גמרנו תכנון לבית ספר דרור שייבנה ביישוב שריגים ואנחנו בשלב היתרי בנייה, את בי"ס מעיינות נחזיר למבנה שנבנה עבורו בצור הדסה. כספים שחסכנו מביטול הסדר ההסעות בהיקף של 13 מליון שקל זרמו לתכניות האלה".
על הפרידה מצור הדסה
"לצערי הרב החליטו שהיא תגדל להיות מעל 20 אלף תושבים, ואת זה אי אפשר לבלוע. הלכו נגדי, והחליטו ללכת לבג"ץ, והוציאו כספים מיותרים. אני חושב שאפשר היה לפתור את זה בהבנות הדדיות. אני התכוונתי לתת יותר ממה שמשרד הפנים רצה. עכשיו, מה שתחליט הוועדה לחלוקת הכנסות ובזה זה ייגמר. אני חושב ההפרדה הייתה מעולה לצור הדסה ומעולה למטה יהודה. ביוני הקרוב הפרידה צריכה להסתיים ועד אז המועצה המקומית החדשה תיקח אחריות על כל מה שצריך. לדעתי זזים שם לאט מדי".
הקמת יישוב חדש
"להקים יישוב חדש למדינת ישראל, זו משימה שלקחתי כמשימת חיי. זה התחיל עם התמודדות מול תביעה של היזם שרצה מהמועצה 63 מיליון שקל פיצוי ואני אמרתי לו: תסיר את התביעה ואני הולך איתך יד ביד. והנה, חמש שנים אחרי יש יישוב, עם עודף ביקוש וגוזרים סרט עם נשיא המדינה על קו התפר. באמת הצלחה שאני מאוד גאה עליה".
שינוי בתפיסת הבטחון
"שינינו את כל צורת ההסתכלות על תחום הביטחון. הייתה פה מחלקת ביטחון קטנה עם בן אדם אחד. היום יש מחלקה עם ארבעה קציני ביטחון, מחצית מהם נשים. זו מחלקה שהופעלה בקורונה, ובשריפות, ויש לה אוטובוס חפ"ק קדמי, ועכשיו הצלחנו לגייס את הכי הרבה מתנדבים ל"בני מקום" ביישובים, והבאנו 12 כלי נשק לכל יישוב קו תפר ו-8 כלי נשק לשאר היישובים, ועשינו מנעולי בטחון לכלי הנשק בבתים. אנחנו יודעים לעבוד בחירום והוכחנו זאת במהלך המלחמה. אני מאוד גאה במחלקת הביטחון שלנו".
לשמור על תחושת שותפות
"תקציבים ממשלתיים לא יהיו בשנתיים-שלוש הבאות. המועצה הזאת חייבת לשמור על אחדות ותחושת שותפות. זה אתגר מאוד מאוד קשה. פילוג יכול להיות בכל מיני תחומים, מושבים מול קיבוצים, הרחבות נגד ותיקים, ערבים נגד יהודים. זה מאוד מטריד אותי. צריך להיזהר במילים. המסר שלי הוא שלא משנה מה יהיה חשוב לשמור על אחדות המועצה, לשמור על המועצה הזאת מכל משמר"?
"אנחנו מקימים בית בסמוך לאיקאה שבקומה התחתונה יהיה מרכז צעירים גדול ובקומה למעלה אולם מליאה מצויד עם משרדים וחדרי ישיבות. ראש המועצה הבא יוכל לחנוך את זה. הגענו להסכם עם בני עקיבא והשטח שהתפנה במסגרת ההסכם ישמש להרחבת בית המועצה במסגרת השטח הקיים היום. נשפץ את המבנה הקיים ונקים בית מועצה, משהו יותר שטוח, לא כמו בעיר שיש מעליות. אני חושב שה"שופוני" הוא לא במחוזותינו, אנחנו צריכים להיות צנועים".
על ההחלטה לא לדון בפרשת "מטה יהודה"
"זה לא תפקידי להיכנס לדברים משפטיים כל כך רגישים, שקשורים לכל כך הרבה אנשים, כאשר אין בכלל את החומרים ואין את הידע על מה קרה. אני החלטתי לא להתעסק בעבר החל מהיום הראשון בתפקיד. אם הייתי מתעסק בעבר לא היינו מגיעים למה שהגענו. התפקיד שלי היה לרפא את הארגון מבפנים. הציבור בכלל לא מבין כמה עשינו פה בשביל לרפא את העובדים והעובדות, לעזור, להציל אנשים פה במועצה"
על ההחלטה להעסיק מנכ"לית שהיא לא תושבת מטה יהודה
"חשבתי ואני עדיין חושב שבין אנשי המקצוע עדיף שלא יהיה מישהו מהמועצה, שלא יהיה נגוע בכל אמירה או קשר. יש פה עדיין המון שבטיות, המון משפחתיות. יש מקומות שבהם צריך להיות נקי מכל חשש. מהיום שבאתי, הכרזתי שתהיה פה מנכ"לית. מיניתי את המנכ"לית הכי צעירה בשלטון המקומי בארץ ואני גאה בזה. אני חושב שזה נכון. היו שתי מנכ"ליות, גם יעל וגם רחלי, ואני חושב שהן היו במקום הנכון, שטוב שהן באו. יש בזה גם אמירה לעובדות מועצה על מעמד האישה".
על תלונות על שירות לא טוב
"אנחנו בודקים את איכות השירות לפי פרמטרים מדויקים. רמת השירות רק יותר ויותר טובה כל הזמן ואני בודק את זה מספרית, לפי כמות פניו. מוציא אותי מהדעת שלא עונים בטלפון, אבל אם מתקשרים 20 פעמים ואני נותן תשובה שלילית – זה לא בעייה של שירות. אני חושב שאנחנו נותנים פה שירות מצוין. יש הרבה מה להשתפר, צריך לעבוד על זה ולקדם את זה יותר".
על המועמדים לראשות מועצה
"הייתי רוצה שישמרו על מערכת בחירות נקייה. שכל אחד יביא את ההצעות שלו. זה בסדר - הדמוקרטיה היא חשובה. אחרי הבחירות צריך להמשיך לחיות ביחד. אני לא מכיר את כל המועמדים למעט בני אלירז שאיתו עבדתי עם בני, כסגן שלי, והוא אדם ראוי. הייתי שמח שתהיה קצת המשכיות מהדור הישן אל הדור החדש. אני מאחל הצלחה לכולם".
לאיפה אתה הולך עכשיו ?
"היה רעיון להתמודד על תפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית – אבל זה נגמר. הייתה הצעה להשתלב במינהלת תקומה אבל זה חייב אותי לעזוב את המועצה שבועיים אחרי פתיחת המלחמה ולא היה לי לב לעשות את זה. אני אתמודד בכל מיני תפקידים. נושאים כמו איכות סביבה, חקלאות ותיירות מעניינם אותי. אני לא לחוץ, צריך שקט אחרי שמונה שנים. אני חושב שראוי לעשות הפסקה וגם חופש קצר".
יובל רובין
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?