כתב אישום חמור כנגד עובדת רווחה במועצה מקומית אבו גוש

מעצרה של עובדת הרווחה במועצה מקומית אבו גוש בשנת 2021. צילום - משטרה

פרקליטות המדינה הגישה שלושה כתבי אישום בפרשה שנחשפה על ידי אגף החקירות של הביטוח הלאומי ובה הונאה של הביטוח הלאומי ושל קשישים שנדרשו לשירותי סיעוד על ידי חברת חיג'אזי לסיעוד. כתבי האישום הוגשו נגד החברה, מנהליה ומחזיקי המניות בה בתקופות שונות וכן נגד לרא ג'אבר, ששימשה כעובדת לשכת הרווחה במועצה המקומית אבו גוש.

על פי המתואר בכתבי האישום, שהוגשו באמצעות עו"ד הילי ברגמן מפרקליטות מחוז ירושלים, בין השנים 2021-2015, העבירה חברת חיג'אזי לג'אבר מאות אלפי שקלים כשוחד, ובתמורה ניצלה ג'אבר את תפקידה בלשכת הרווחה ומעמדה בקרב קשישי אבו גוש והאמון שאלו נתנו בה, ופעלה להגדלת מאגר הלקוחות של החברה והגדלת רווחיה וכפועל יוצא מכך, רווחיהם של מנהליה.

במקרים רבים, העבירה החברה, באמצעות ג'אבר, כסף מזומן לאותם הקשישים, חלף שירותי טיפול כאשר יכלו לקבל תשלום גבוה יותר ישירות מהביטוח הלאומי, ללא שום תיווך.

ניצול ציני

לפי כתב האישום, ג'בר עבדה בלשכת הרווחה באבו גוש משנת 2001. במהלך חלק ניכר מהתקופה הרלוונטית, עד יוני 2019, היא שימשה כנציגת לשכת הרווחה בוועדה המקומית של אבו גוש, שהייתה אמונה על בניית תוכניות טיפול, בחירת ספקי שירות ופיקוח על מימוש זכאותם של קשישים לגמלת סיעוד. גם לאחר רפורמה ביוני 2019, שהעבירה את הטיפול בנושא למוסד לביטוח לאומי, ג'בר המשיכה לסייע לקשישים במימוש זכאותם.

מכתב האישום עולה כי לרא ג'בר הייתה נתונה לחובות מוצהרים בסכום של כמעט חצי מיליון שקל בין השנים 2013-2019, אשר הניעו אותה לפעול לניצול ציני של אמון הציבור ומערכות הרווחה.

על פי האישום הראשון, בין דצמבר 2015 לינואר 2019, ניצלה ג'בר לכאורה את מעמדה ותפקידה הציבורי כדי לקבל תשלומי שוחד חודשיים מחברת "חיג'אזי לסיעוד בע"מ" בהיקף מצטבר של למעלה מ-1.2 מיליון שקל. בתמורה לכסף, כך נטען, פעלה ג'בר להטות את בחירתם של קשישי אבו גוש לטובת חברת "חיג'אזי לסיעוד", וסייעה לחברה זו לקבל תשלומים במרמה מהמוסד לביטוח לאומי.

בין השאר, ג'בר הורתה לכאורה לקשישים להודיע לביטוח הלאומי כי בחרו ב"חיג'אזי לסיעוד" כספקית השירות. כמו כן, נטען כי ג'בר ריכזה טפסים אישיים (כמו טופסי 101, צילומי תעודות זהות ופרטי חשבונות בנק) עבור מטפלים חדשים בחברה והעבירה אותם לנציגיה. הפרקליטות טוענת כי חלק ניכר מהדיווחים לביטוח הלאומי היו כוזבים, וכללו דיווחים על מטפלים פיקטיביים שלא טיפלו בפועל בקשישים.

הלבנת כספים

כתב האישום מתאר כי כספי השוחד שהתקבלו הולבנו לכאורה על ידי ג'בר באמצעות העברות בנקאיות וערבובם עם כספים לגיטימיים בחשבונותיה. בנוסף לעבירות השוחד והמרמה, מואשמת ג'בר גם בפגיעה בפרטיות, בכך שהשתמשה במאגר מידע של קשישים, לרבות פרטיהם האישיים, ללא הסכמתם ולמטרות שאינן לשמן הוקם המאגר.

האישום השני בכתב האישום ממשיך את טענות הפרקליטות גם לתקופה שלאחר רפורמת יוני 2019, בין ינואר 2019 ליולי 2020. נטען כי גם בתקופה זו המשיכה ג'בר לפעול באופן מרמתי, תוך שהיא מאפשרת לחברת "חיג'אזי לסיעוד" לקבל במרמה למעלה מ-4 מיליון שקל מהביטוח הלאומי, בין היתר באמצעות דיווחים כוזבים על מטפלים, ובמיוחד על העסקת קרובי משפחה כמטפלים ללא היתר, בתקופה בה הדבר היה אסור על פי נהלי הביטוח הלאומי.

כתב האישום חושף לכאורה שיטה מורכבת של ניצול מערכת קצבאות הסיעוד ופגיעה באוכלוסייה מוחלשת, תוך מעורבות של עובדת ציבור בתפקיד רגיש.

דיווחים כוזבים

בנוסף לג'בר, נאשמים בפרשה גם עומר שרפי, חברת חיג'אזי לסיעוד בע"מ וחברת די.אי.אר לשירותי בריאות, רווחה וחברה בע"מ בעבירות דומות וכן בעבירות מס נוספות. כתבי האישום נגדם הוגשו במסגרת הסדרי טיעון.

חברת חיג'אזי פעלה באבו גוש ובמזרח ירושלים. לצד העברת הדיווחים הכוזבים לביטוח הלאומי ביחס להעסקת מטפלים סיעודיים שלא העניקו בפועל שירותים לקשישים לקוחות החברה, העבירה החברה דיווחים כוזבים גם למשרד הרווחה ביחס להעסקת מטפלי סמך מקצועי שבפועל לא העניקו שירותי סמך לזכאים.

בהמשך לכך, העבירה החברה באמצעות מנהליה דיווחים כוזבים לרשויות המס על העסקת המטפלים הפיקטיביים, במטרה להקטין את ההכנסה החייבת של החברה ולהביא להתחמקותה מתשלום מס. כמו כן, פעלו הנאשמים בדרכים שונות להלבנת הכספים ששימשו לביצוע העבירות או שהתקבלו מביצוען.

החקירה נוהלה ע"י צוות חקירה משותף של אגף החקירות של ביטוח לאומי, היחידה ללחימה בפשיעה במרחב ציון במשטרה, משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ברשות המסים.