לבחור לראות נכון
המציאות תתגלה לפנינו כפי שנבחר לראות אותה: לראות את הטוב ולהאמין שיש תכלית או חלילה לבחור לראות ולחוות את הרע, השבר והקללה
פרשת "ראה" פותחת במילים: " רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם: בְּרָכָה, וּקְלָלָה" (יא, כו). במסגרת צוואתו הרוחנית של משה לעמו, כפי שהיא מובאת בספר "דברים", הוא מנחה את העם, מקנה תובנות, מחזק את רוחם, ובעיקר מעניק להם כלים מעשיים לחיים בעלי משמעות.
לאורך פרשת "ראה" חוזר שוב ושוב השורש ב.ח.ר - המסר הוא חד וברור, המציאות תתגלה לפנינו כפי שנבחר לראות אותה. לנו ניתנה הזכות לבחור לראות את הטוב בכל מצב, להתבונן על התמונה הרחבה, להאמין שיש תכלית – ולמעשה לראות את הברכה, או חלילה לבחור לראות את הרע ולהביא עלינו את הקללה.
פרשת "ראה" מעודדת אותנו לחדד את חוש הראיה התודעתי, להתמודד מול תבניות מחשבתיות, אגו, פחדים וספקות ולמעשה להבחין במחסומים המונעים מאיתנו לראות בבהירות את התמונה הרחבה יותר, את ההזדמנות שעולה מתוך המשבר, את היכולת להתפתח דווקא לאור המציאות שעומדת לנגד עינינו. זאת ועוד, ההבנה שגם ל"קללה" יש מקום בחיינו הינה משמעותית; לעיתים היא נדרשת כדי להוקיר, להעריך וליהנות מן ה"ברכה".
משה מפציר בעם לראות. הוא מזכיר לכל אחד ואחת כי יש בכוחם להתבונן במציאות מעבר לכאן ועכשיו, מעבר לגבולות האגו, מתוך הרגש אל הזולת, לראות אחדות במקום פירוד.
האחדות מאופיינת בגמישות מחשבתית, חמלה, הכרת הטוב, כנות, עשיית חסד ואהבה - אלו ערכים אוניברסליים שהם בבסיסם המהות הפנימית של האדם והם שמאפשרים לו גאולת הדעת וחירות נפשית ורוחנית. כאשר האדם בוחר לראות את המציאות דרך פילטרים של גאוה, כעס, שנאה, קינאה, תאווה – הוא נמצא במצב של גלות הדעת.
לאחר ההקדמה בדבר חופש הבחירה בשתי האפשרויות הללו, עוסקת הפרשה במגוון של מצוות בהן מחויבים בני ישראל לאחר כניסתם לארץ. המסר הסמוי הוא שחיים על פי המהות הפנימית של האדם וראיית המציאות כולה כברכה מהווים גאולה לאדם, ואילו ראיית המציאות כקללה והימנעות מחיים על פי ערכי האחדות גורמים לגלות הדעת ומתוך כך גם לגלות פיזית מהארץ, בבחינת "עולם פנימי מקרין לעולם חיצוני".
את פרשת "ראה" קוראים לרוב תוך שייכות לחודש אלול, בשבת שקודמת לראש חודש אלול או בשבת שלאחריו. היכולת לבחור כיצד לראות את ההתרחשויות של חיינו מתאימה מאוד לחודש זה. יש בכוחנו לשנות את העבר אם נבחר לראות את ההתנסויות, ההתמודדויות והחוויות שעברנו בזווית שונה מכפי שראינו אותן בזמנו. היכולת שיש בידי האדם לתקן את עברו מאפשרת להפוך את מה שפירשנו כ"קללה", משבר או חטא להזדמנות, צמיחה וברכה.
הפילוסוף והסופר הנרי דייוויד תורו, פעל לאורך חייו לקידום תפיסה של צדק חברתי וצדק סביבתי. תורו איבד את אחיו הצעיר, אשר נפטר בזרועותיו לאחר שחטף זיהום, אולם דווקא מקרה טרגי זה הובילו לפעול ולעשות למען הכלל. וכך הוא אמר: "זה לא מה שאתם מסתכלים עליו שמשנה, זה מה שאתם רואים". תפיסת עולמו ומשנתו השפיעה לאורך השנים על תפיסתם של מהאטמה גנדי, מרטין לותר קינג, לב טולסטוי ונוספים.
על פי הקבלה היהודית, ראיה מקושרת לחכמה ולמודעות. מודעות מאפשרת חיבור לעצמנו ולזולתנו. מודעות מעודדת רגישות לאחר וראיה עמוקה ורחבה יותר. שנת הלימודים עומדת להיפתח ועל כל גננ.ת, מחנך.ת, מורה, איש/אשת חינוך מוטלת חובת "ראה" – היכולת לראות את התלמיד.ה/ הילד.ה/ הנער.ה לעומק נשמתו, צרכיו, רגשותיו כאילו היו ילדיהם ממש, כמו שאמרו חז"ל: "כל המלמד... מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו" (מסכת סנהדרין יט).
לראות את תלמידינו וילדינו לנגד עיננו משמעו לבחור לראות בהם את הטוב, להכיר את חוזקותיהם, להבחין ביכולת הגנוזה שבהם שעוד עתידה להתגלות. "ראה" משמעו לראות בכל ילד.ה ונער.ה את ערכם, את כישרונותיהם במובן הרחב, להביט לעומק נשמתם - ומתוך כך לכבדם - כפי שנאמר באופן מפורש על ידי חכמינו: "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך" (מסכת אבות ד, יב).
שבת שלום!
המדור מוקדש לזכרו של אבי אלי קדושאי ז"ל
שרונה קדושאי בר-נס, M.A יעוץ חינוכי, MBA מינהל עסקים
יעוץ וליווי מנהלים, מנחה לפיתוח מקצועי
הדרכת הורים, "רימון" מרכז מומחים לטיפול בילד ובמשפחה
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?