להקת כנפיים
תצפיות שונות בבעלי הכנף מלמדות שהציפורים יודעות להפיק הנאה מעצם יכולתן לעוף, והן עפות לא רק לשם חיפוש מזון אלא גם לשם שעשוע
במהלך החורף האחרון, כאשר בחוץ השתוללה אחת מסופות הקור ומשבי רוח חזקים הרעידו את חלונות הבתים, אך הגשם טרם החל לרדת, צפיתי מחלון ביתי בקבוצת עורבים אפורים שהתנהלה באופן שעורר את תשומת לבי.
נדמה היה שהעורבים מתחרים ביניהם בניסיון להוכיח מי מהם יצליח לעופף מול הרוח החזקה, להתקרב לקצה צמרת של ברוש נישא, הנעה כמטוטלת ברוח החזקה, לתפוס ברגלו את קצה הצמרת ולהחזיק מעמד ככל הניתן מבלי ליפול ממנה.
לנגד עיני הסקרניות, ניסה כל אחד מן העורבים בתורו את יכולתו, עופף מול הרוח הסוערת, כשהוא משתדל להחזיק מעמד ולרגעים נדמה שהוא "ניצב באוויר", התקרב בזהירות אל קצה הצמרת הנעה ברוח כאחוזת אמוק, שולח קדימה את רגליו ומנסה להיאחז בצמרת לרגע, עד שזו השליכה אותו ממנה והלאה והעורב הבא בתור ניסה את כוחו. כך המשיכו העורבים להשתעשע במשחק עד שהגיע הגשם.
האם באמת היה צורך כלשהו לעורבים להיאחז דווקא בצמרת העץ המשתוללת? ברור שלא. ניתן להסיק שחבורת העורבים התארגנה למשחק מהנה ותו לא. האם העניקו לעצמם נקודות? האם נקבע בסיכום מנצח בתחרות? את זאת לא נדע, אבל ללא ספק, העורבים השתמשו כאן ביכולת תעופתם לשם הנאת המשחק בלבד ולא לכל צורך אחר.
הנאה מתעופה
האם הציפורים נהנות מיכולתן להתעופף?
מזה שנים שואל אני את עצמי את השאלה הזו ותצפיות שונות בבעלי הכנף מלמדות אותי שכך הוא. הציפורים יודעות להפיק הנאה מעצם יכולתן לעוף, והן עפות לא רק לשם חיפוש מזון אלא גם לשם שעשוע.
בכתבה קודמת שהתפרסמה כאן סיפרתי על אחד העיטים, הזרון (שנקרא כך על שום הזר העוטף את צווארו), שבניגוד למרבית העיטים, הוא מחפש את טרפו קרוב לפני הקרקע, כשהוא סוקר ובולש את הנעשה תחתיו בתעופה נמוכה.
סיפרתי גם על מנהג של זוג הזרונים להתרומם למרום השמיים ולבצע יחדיו פעלולים וירטואוזיים, כאשר האחד מתעופף מעל משנהו בתעופה רגילה ואילו בן הזוג מתהפך תחתיו על גבו, ואז מנסים השניים לתפוס זו ברגליו של זה, בעודם מעופפים כך באוויר, ניסיונות שהם חוזרים עליהם שוב ושוב. מה הם מנסים להשיג בכך? לשם מה דרוש להם הדבר? אין זאת אלא, שמדובר במשחק חיזור ייחודי, ללא כל צורך מעשי אחר.
יונים מול הרוח
ושוב אחזור לימי החורף. באוויר מכים משבי רוח חזקים, המעיפים גרגרי עפר, עלים ושקיות, מנערים את צמרות העצים ואפילו מטלטלים את המכוניות בכבישים. זה בוודאי לא "כייף" לצאת החוצה דווקא במזג אוויר תזזיתי שכזה. והנה, דווקא בימים שכאלה, פורצות לפתע חבורות של יוני הבית, המוכרות לנו מעל גגות הבתים, במעוף תזזיתי.
להקות היונים מתרוממות לתוך משבי הרוח, הן נסחפות באוויר כמעט בלא יכולת שליטה, ואז הן פונות אל מול הרוח, מנסות לחתור ולהתקדם מולה במאמץ גדול, כשזו מנערת אותן אנה ואנה, עד אשר במאמץ גדול הן תחזורנה לשולי גג הבית ממנו המריאו.
ברור שהיונים לא יצאו ל"סיבוב" המאתגר הזה כדי לנוע ממקום למקום, וגם לא לצורך חיפוש מזון, אלא, כנראה, כדי להוכיח לעצמן את יכולתן להתמודד עם הרוח העזה ועם איתני הטבע.
מחול הקאק
בהקשר זה אסב את תשומת הלב למנהגי הקאקים החכמים ממשפחת העורבים. את הקאקים ניתן לפגוש בביקור באזור מערות הפעמון של בית גוברין ובחבל עדולם, בקרבת הכפר בורגין ואפילו בחורבת מדרס, שם הם שוכנים במספרים גדולים.
ניתן לראותם ממריאים בעשרותיהם ופותחים במעין מחול תזזיתי באוויר, מתרוממים וצוללים חליפות, מתהפכים וחולפים האחד ליד רעהו כאשר הם מרעידים את האוויר בקריאותיהם הקולניות "קאק – קאק – קאק – קאו – קאו". הם נראים כאילו הם חוגגים ונהנים מתעופתם המשותפת, שמלבד ההנאה שבדבר לא נראה שיש לה תכלית אחרת.
טיול הדררה
ציפור חדשה יחסית בארצנו, שגם עליה כבר סיפרנו בעבר, היא התוכי הירוק שהתאזרח אצלנו – הדררה. את התוכים הללו ניתן לראות בשעות המוקדמות של הבוקר, מקובצים יחדיו כאילו הם נהנים לקבל בחברותא את הבוקר החדש.
בבוקר פורצים הדררות בתעופה קבוצתית מעל לצמרות העצים וממלאים את האוויר בצרחותיהם הרמות. הם עפים כך, בקבוצות, מצמרת אחת לחברתה, ולצופה מהצד קשה להבין מה התכלית של המעוף הזה, למעט "טיול" משותף שמטרתו הנאה ושעשוע.
הזרזיר הלהטוטן
המפליאים במשחקי תעופתם הם, כמובן, הזרזירים. כאשר הם מחליטים לצאת במחול שמימי מטרף, בלהקות המונות מאות פרטים, עין לא תישאר בלתי מופתעת מווירטואוזיות הלהקה, מיכולת התעופה והשליטה בכנפיים, השיתוף והיצירתיות, ההתאמה המדהימה והתקשורת המעולה בין הפרטים המאפשרת את כל אלה.
הזרזירים מצליחים ליצור באוויר, כאילו לפי פקודות נסתרות, צורות מצורות שונות המשתנות מרגע לרגע. הנה מתאספת הלהקה כולה ויוצרת במרום מעין כדור מקובץ ענק אחד שכמו מתגלגל ומתקדם בשמים, ואז באחת מתפרסת הלהקה, הפרטים מתרחקים לרגע זה מזה ובאחת הם יוצרים באוויר צורות שונות, מקבצים מחודדים, מעוינים ומתעגלים, וכל אלה משתנים במהירות הבזק.
הלהקה הענקית ממשיכה להשתעשע במרום השמיים, כאשר לא ברור מי הוא הקובע את המסלול ואת השינויים, עד אשר, מחליט מי שמחליט, שזהו זה, מספיק ודי להיפעם, ואז ההמון נפרד זה מזה ושוב הם נעשים ללהקת ציפורים עצומה שבה כל אחד מעופף כמו לעצמו, מי אל גג הרפת ומי אל העצים הסמוכים לרפת, שם הם מתקבצים בהמוניהם, עד למופע הבא.
האם ייתכן שלמשחקי התעופה הקבוצתיים הללו של הזרזירים יש תכלית מעבר למופע המרהיב עצמו? אפשר אולי לקשר זאת ליכולת ההתמודדות שלהם עם דורסים, משום שכאשר יגיח ממרום עוף דורס גדול, תחזור ותתרומם להקת הזרזירים כולה, תתקרב אליו ותשטה בו במעוף קבוצתי מתריס, שמבהיר כי עליו להסתלק מהאזור.
המחול המטריף של הזרזירים בשמים, הוא מופע השמור רק לימי החורף, משום שכאשר יחזרו בקיץ לאירופה, הם ייפרדו זוגות-זוגות ולא יחזרו לממש את יכולת תעופתם הווירטואוזית עד ליציאתם חזרה למסעם לארצות החום, לקראת הסתיו.
אימון בכיף
אם כך, הן הזרזירים, הן היונים הבודקות את יכולת תעופתן ביום סגריר דווקא, הן העורבים המנסים את כוחם בהתייצבות על הצמרת המתנועעת ביום סגריר והן הדררות היוצאות ל"טייל" יחדיו– נראה שבסוף בסוף, גם למשחקי התעופה השונים יש תכלית, אך עצם ביצועם נראה שגורם לתחושת הנאה לאלה המשתתפים בהם.
נסכם ונאמר – יכולת התעופה של בעלי הכנף נועדה בראש ובראשונה כדי לשרת אותם בתנועה ממקום למקום, להגעה למקורות המזון שלהם, לנדידה מארצות הקור לארצות החום ובחזרה ועוד, אבל גם למשחקי תעופה שונים, ממש כשם שלמשחקים שונים של ההולכים על שתים וההולכים על ארבע יש מקום גם כן.
מעוז חביב
קיבוץ צרעה
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?