למות מביישנות

"ביישנים נוטים לאובדנות וביישניות חשופות להטרדות מיניות", כך טוען הפסיכולוג גילי רוזן-כץ הסובל בעצמו מהתופעה וכתב ספר בנושא

הביישנות הביאה אותי לסף התאבדות, כך מודה הפסיכותרפיסט גילי רוזן-כץ, הסבל שלי נבע כמעט מכל סיטואציה יומיומית: החל מההסעה לבית הספר, דרך שיעורים בכיתה שבהם נדרשתי לדבר ולקינוח - הקושי להתחיל עם בחורות. “לביישנים יש מעט חברים, אם בכלל. יש כאלה המעבירים את כל הילדות והנערות שלהם ללא חברים בכלל", הוא מסביר.

על פי מחקרים כ-13%-7% מכלל האוכלוסייה סובלים מ"ביישנות" - חרדה חברתית, המתאפיינת בלחץ וחרדה קשים לקראת ובמהלך כל סיטואציה חברתית. כ-50% מהאוכלוסייה סובלים מביישנות קשה בסיטואציות מסוימות – כשרמת החרדה בהן משתנה.

'הרואה ואינו נראה - מדריך מעשי להתמודדות עם ביישנות' הינו ספר חדש שכתב רוזן-כץ וחושף את ממדי תופעת הביישנות והחרדה החברתית ואת הדרכים לאבחון והתמודדות עימן.

בדידות קשה

רוזן-כץ, פסיכותרפיסט התנהגותי קוגניטיבי (תואר שני) ומאמן אישי, מטפל כבר עשרות שנים בביישנים, בשלל התפקידים אותם מילא בשירות הרווחה, בצה"ל, בעיריית חיפה ובשוק הפרטי. הוא פיתח שיטת טיפול ייחודית המאפשרת לביישנים ולחרדים חברתית להיחלץ ממעגל הבידוד החברתי שנכפה עליהם.

כאמור, הוא מעיד על עצמו כי גם הוא סובל מהתופעה הקשה.

לדבריו בעיית הביישנות לא זכתה מעולם ליחסי ציבור טובים אך המחיר של הביישנות כבד. ילד ביישן ינסה להימנע מכל מגע חברתי, החל מההסעה לבית הספר, דרך פעילות בהפסקות, יימנע מלהתפנות בשירותי בית הספר, יסרב לצאת לטיולים שנתיים ויתקשה בפיתוח יחסים רומנטיים. לדברי רוזן-כץ להבדיל מסכיזואידים – הביישנים משתוקקים בכל מאודם לחברה ולקשר – אבל לא מסוגלים להתגבר על הקושי הכרוך בהשגתו.

"למעשה, לרוב הביישנים אין כמעט חברים – ורבים מהם סובלים מבידוד חברתי בלתי נסבל", אומר רוזן-כץ, "ביישנים רבים נושרים ממסגרות חינוכיות, מתקשים בשירותם הצבאי, ונותרים מאחור בקריירה ובזוגיות – מפני שסיטואציות החברתיות ההכרחיות במסלולים הללו פשוט מהוות בשבילם משוכות בלתי עבירות".

לדבריו, הבעיה העיקרית היא שאין אבחון מסודר של התופעה, ושמערכת החינוך כלל איננה ערוכה להתמודדות עם התופעה.

עולם מוחצן

לדבריו, המצוקה של הביישנים גדלה עם הגיוס לצבא, "הורים שאני מדבר איתם אומרים שהקשיים של הילד יעברו בצבא, אבל הקשיים האלה רק מחריפים עבור ביישנים”.

"הצבא הוא מקום מאד מחוספס, שמעמת את הביישן עם שינויים ומעברים תכופים”, הוא מסביר, “אחוז המתאבדים בקרב ביישנים ואנשים בעלי חרדה חברתית גבוה מאד לעומת שאר האוכלוסייה. כך גם בנטייתם להתמכרות לסמים ולאלכוהול, לדיכאון ולאובדנות, לנשירה ממסגרות חינוכיות, קושי בקריירה, קושי לנהל אחרים ועוד. העולם בו אנחנו חיים היום הוא עולם מוחצן – עולם שמתגמל לטובה את המוחצנים, ומקפח את המופנמים", אומר רוזן-כץ.

קשיים ביחסים

לאורך השנים, בנות הזוג של רוזן-כץ נטו להיפרד ממנו. הוא היה שתקן. לא שיתף אותן בשום דבר אישי – ולמרות שרצה בכך בכל מאודו – הוא רק חייך ושתק. הדבר הוביל אותו בטירונות כמעט לידי התאבדות.

באותו שבוע בת הזוג שלו נטשה אותו לטובת מ"מ ששירת ופיקד על מחלקת טירונים סמוכה למחלקתו. הוא מספר איך ירד מההסעה, ובמקום ללכת למחנה 80, נכנס לפרדס סמוך ואמר לעצמו שהוא הולך לשים קץ לסבל, לבסוף הוא שקל את העניין, ודחה אותו למועד אחר.

בתקופת בית הספר מספר רוזן-כץ כיצד עסק בציור, ומאד הצטיין בכך. הוא עיטר את קיר בית הספר בציור מאד רחב ומפורט, ובו נראים בין השאר שני הורים ליד קבר. הוא חתם את חתימת היצירה על מצבת הקבר עצמה. "איש מאנשי צוות בית הספר לא תהה מדוע החתימה שלי מופיעה על המצבה" אומר רוזן-כץ. לדבריו, זו למשל דרך אחת של הביישנים לרמוז על מצוקה והמחשבות האובדניות שלהם - בלי באמת להגיד אותן בקול רם.

לקפוץ ממטוס

לדברי רוזן-כץ הדרך הכי טובה היא פשוט להדחיק את הביישנות ו"לקפוץ", כמו בצניחה. "ברגע שאתה מכריח את עצמך לעבור את הפחד שוב ושוב, במרווחים קטנים, המשימות הופכות להרבה פחות מפרכות בעיניך – ואתה גם מצליח לתפקד בצורה הרבה יותר טובה בחברה". חוסר תרגול גורם לדבריו, למשימות להיות יותר קשות, החרדה עולה והביצועים נחלשים.

אחת מהשאלות לאבחון ביישנות היא היחס לריקודים. רוזן-כץ עצמו בז לרוקדים בנערותו, אבל מצד שני, הוא התאווה בכל מאודו להיות במקומם. כדי להתמודד הוא החליט שבכל הזדמנות שיש לו לרקוד – כל תירוץ לא ימנע ממנו לרקוד. הדרך הראשונה שלו הייתה לרקוד בעיניים עצומות, ולאחר כחצי שעה, כשהאדרנלין שצף בדם – הוא כבר התחיל ליהנות מכל התהליך.

לדבריו, גם אלכוהול מאד עוזר לעבור על פני המכשולים הללו – אבל השימוש באלכוהול לא מומלץ מפני שהדבר הופך להתניה.

ביישנות והטרדה מינית

לדברי רוזן-כץ נשים סובלות פי שניים יותר מביישנות ומחרדה חברתית מאשר הגברים – אבל הגברים יגיעו לטיפול – מפני שהמוחצנות היא אחד התנאים הכי בסיסיים לגבר לקידום ולהשגת יעדים ומעמדות חברתיים. אי אפשר להתחיל עם בחורה כשאתה ביישן, אי אפשר לנהל, אי אפשר לנהל ישיבות ולהרצות.

נשים שסובלות מביישנות הופכות פעמים רבות למטרה נוחה להטרדה מינית מתמשכת.

"ביישנים קודם כל מאשימים את עצמם בכל הסיטואציות, ולא מסוגלים להיות אסרטיביים ולשים לאנשים גבולות", אומר רוזן-כץ, "כך נוצר מצב שנשים ממשיכות להיות בסביבה פוגענית, לאורך שנים, ולא מתלוננות לאף אחד.

"הרואה והבלתי נראה – מדריך מעשי להתמודדות עם ביישנות' ניתן להשיג בכל סניפי 'צומת ספרים' ו'סטימצקי', וכן כספר דיגיטלי ב'מנדלי מוכר ספרים', 'אינדיבוק', 'בוקסילה' ועוד.