לראשונה: אגודת הפלחה תחלק דיבידנד לחבריה
יו"ר האגודה, אבי דדון, מקיים את הבטחתו ומחלק דיבידנד ראשון בהיקף של 340 אלף שקל. הסדרי הפרישה לעובדים הוותיקים, עלו לאגודה 3.6 מיליון שקל. הרווח הצפוי ב-2011, עומד על 1.8 מיליון שקל
האסיפה הכללית של אגודת הפלחה, מבואות ירושלים, שהתכנסה בשבוע שעבר במושב מטע, הייתה חגיגית ביותר. לראשונה מאז הקמתה, הכריזה האגודה על חלוקת דיבידנד, למושבים החברים בה. אמנם הדיבידנד יהיה השנה צנוע, ומסתכם ב- 340 אלך שקל בלבד, אך זהו סימן דרך משמעותי ומעודד, באופן ההתנהלות של האגודה, שסבלה במשך שנים רבות מניהול כושל ולא ענייני וממינהל לא תקין. בשנה הבאה, הבטיח יו"ר ועד האגודה, יחולק דיבידנד בהיקף גדול הרבה יותר.
עיבוד הקרקע
למי שאינו בקיא בפרטים, הנה תקציר האירועים: אגודת הפלחה מבואות ירושלים, היא אגודה שיתופית שהוקמה בשנות ה- 70 , במטרה לנהל ולעבד באופן מרוכז את אדמות המושבים החברים בה. האגודה מציעה למושבים החברים בה, להחכיר את אדמותיהם בשיטה של ת
הכנסות האגודה, נגזרות מהיקף המכירות של התוצרת החקלאית שהיא מייצרת, או של שירותי העיבוד החקלאי שהיא מוכרת ומהן היא משלמת את הוצאותיה השוטפות. יתרת הסכום שנותר בקופתה, במידה והושג רווח, משמש לה להשקעות עתידיות או לחלוקת דיבידנד לחברים בה. עם זאת, האגודה מעולם לא חילקה דיבידנד לחבריה.
באגודה חברים כיום 34 מושבים ממטה יהודה ( 80% מסך המושבים במועצה), מהם 19 מושבים המעבדים את אדמותיהם במסגרתה, ו- 15 מושבים חברים בה, המעדיפים לעבד את אדמותיהם בנפרד. מושב אחד, כפר רות, אינו חבר באגודה, משום שאינו שייך למטה יהודה, אך האגודה מעבדת את אדמותיו.
עד לפני כמה שנים, היה מספר המושבים שעיבדו את אדמותיהם במסגרת האגודה קטן אף יותר והדבר הביע חוסר אמון עמוק ביכולתה של האגודה לנהל באופן מקצועי ויעיל, את האדמות החקלאיות. בשנים האחרונות, החזירו כמה מושבים (רמת רזיאל, בית זית, תרום, תעוז, בר גיורא ואדרת) חלק מאדמותיהם לאגודה, כאשר צעד זה מסמל את חידושו של האמון בה.
ניהול שערורייתי
עד לאחרונה, התנהלה אגודת הפלחה בלא פיקוח ציבורי ראוי. חברי הנהלת האגודה לא קיבלו מידע מלא על היקף התחייבויותיה והחלטות התקבלו שלא על בסיס חזון כלכלי ברור. הדברים התנהלו כך במשך שנים, הרחק מעינו הבוחנת של הציבור. רק באמצע העשור הקודם, כאשר החל עיתון "בקיצור" לדרוש הסבר על המתרחש באגודה, נחשף האופן הכושל שבו מתנהלת האגודה והצורך הדחוף בשידוד מערכות מעמיק.
לפני כשנתיים וחצי, הוחלף יו"ר ועד האגודה הקודם, משה פרנקו מאבן ספיר ולתפקיד נבחר אבי דדון מלוזית. דדון הגיע לתפקיד מתחום ההיי-טק, שבו הוא משמש בתפקידי ניהול בכירים ובלא כל ידע קודם בנושא עיבוד חקלאי. יש לציין כי אבי דדון הוא אחיו הצעיר של ראש המועצה, משה דדון וכי תפקיד יו"ר האגודה נעשה בהתנדבות וללא שכר.
עם כניסתו של אבי דדון לתפקיד, הוא מצא דו"ח ביקורת שנעשה בשנת 2008 , על ידי מכון לייעוץ ארגוני ששכרה האגודה, שהמלצותיו לא יושמו. הדו"ח חשף את האופן השערורייתי שבו מתנהלת אגודת הפלחה ופירט ליקויים משמעותיים באופן התנהלות האגודה: אין מדיניות ברורה, אין תכנית אסטרטגית כוללת לפיתוח מקורות הכנסה, אין תהליך סדור לקביעת יעדים לטווח הקצר והארוך, אין תהליך סדור של תכנון ובקרה תקציבית, אין כלים ניהוליים לבחינת יעילות השימוש בגורמי הייצור ועוד.
על מנת להמחיש את היקף שערוריית הניהול באגודה, די אם נציין כי באגודת הפלחה של המאה ה- 21 , לא ידעו לציין היכן בדיוק נמצאים גבולות שטחי העיבוד שלה ומה מצב הגידולים בהם וגם לא ידעו להצביע על צפי של תזרים מזומנים לטווח הקצר והבינוני.
שידוד מערכות
בעזרת יועץ ארגוני נוסף, עו"ד מאיר בן דוד, ניגש אבי דדון לבחון שורה של תחומים, הנוגעים לפעילות השוטפת של האגודה: חוזים עם ספקים, חוזי חכירה מול האגודות השיתופיות, שכר העובדים ותנאיו, דפוסי ניהול קרקע, דפוסי ניהול מו"מ עם לקוחות, דיווחי נוכחות וימי מחלה, החלטות רכש וניהול צי כלי הרכב ולבסוף – שורת הרווח וההפסד.
את המסקנות השערורייתיות שגילה דדון בבדיקה, הוא הציג בפני חברי האסיפה הכללית ועיתון בקיצור לפני כשנתיים: עלות השכר של מנכ"ל אגודת הפלחה האזורית מבואות ירושלים עמדה בשנת 2009 על כ- 72 אלף שקל בחודש ועלות השכר הממוצעת של עובד באגודה, עמדה באותה שנה על 35 אלף שקל לחודש.
האגודה רכשה עשרות אלפי ליטרים של סולר, במחיר הגבוה בכ- 30% ממחיר ליטר בודד (!) בתחנות הדלק. עוד עלה כי האגודה החזיקה עבור עובדיה כלי רכב יקרים במיוחד, דרגה 5 ו- 6 בשווי שימוש, תוך שהיא מגלמת את העלות באופן מלא. כך לדוגמא, החזיקה האגודה רכב מסוג סובארו פורסטר למנכ"ל, יואב חדד, כאשר את העלות החודשית של הרכב, שהסתכמה בכ- 6000 שקל לחודש, מימנה האגודה,
בשנת 2008 , בתקופת היו"ר הקודם, משה פרנקו, הועלה שכר עובדי האגודה ב- 26% בממוצע, למרות שבאותה התקופה, היה המשבר הכלכלי בשיאו. העלות של צעד זה לאגודה, הסתכמה ב- 710 אלף שקל לשנה.
עוד עלה, כי במשך שנים נמנעה מספקים שונים, האפשרות להתמודד מול הצעות המחיר של הספקים הקבועים של האגודה. כך למשל, התברר כי כל העיבודים החקלאיים מבוצעים על ידי ספק אחד, במחירים גבוהים ממחירי השוק, תוצרת חקלאית נמכרת ללקוחות קבועים במחיר נמוך ממחיר השוק, ועוד.
דדון ביצע באופן מיידי, שורה של צעדי חיסכון וייעול: חתימה על חוזים חדשים מול ספקים, שינוי צי הרכב, פתיחת חוזי אספקת תוצרת חקלאית מול לקוחות. השינויים שביצע בתוך כמה חודשים, חסכו לאגודת הפלחה כ- 850 אלף שקל באופן מיידי. לטווח הארוך מדובר במיליוני שקלים רבים.
משכורות עתק
לאחר מכן החל דדון להתמודד עם עובדי האגודה. יש לציין כי עובדי האגודה היו מוגנים במסגרת הסכמי עוצ"ם (הסתדרות עובדי ציבור במושבים), אשר התברר כי הוא הסכם שערורייתי בכל קנה מידה, שזיכה את עובדי אגדת הפלחה בהטבות בקנה מידה בלתי נתפס וזאת על חשבון הקופה הציבורית.
אבי דדון לא היה לבד במאבק מול עובדי אגודת הפלחה. נתוני השכר השערורייתיים שפורסמו בעיתון "בקיצור", הביאו את נציגי המושבים החברים באגודה, לתמוך במהלך מקיף מול עובדי האגודה הוותיקים. מאיר בר
השערורייה הגדולה ביותר, הייתה שכרו של מנכ"ל האגודה, יואב חדד. המנכ"ל, אשר ניהל אגודה שהיו בה 14 עובדים בשכר ועוד 14 עובדים זרים וזמניים, והכנסותיה השנתיות עמדו על כ- 12.5 מיליון שקל, זכה לעלות שכר דמיונית שעמדה ב- 2009 על כ- 72 אלף שקל בחודש, שהם כמיליון שקל בשנה. יש לציין כי באותה השנה, הפסידה האגודה 2.8 מיליון שקל.
תנאי שכר שערורייתיים, אפיינו את התנהלות האגודה ביחס לכל עובדיה. הדו"ח השנתי גילה, כי עלות השכר הממוצעת של עובד באגודה, עמדה על 35 אלף שקל לחודש (!), ממש כמו שכרו של תת אלוף בצה”ל או של מנכ”ל משרד ממשלתי. עלות השכר של שומר שטחי האגודה באזור אופקים, עמדה על 18 אלף שקל בחודש ועלות השכר של מזכירת האגודה עמדה על 17 אלף שקלים. בדיקה שנעשתה באגודות פלחה מקבילות, באזורים אחרים בארץ, העלתה שעלות השכר הממוצעת לעובד שם, היא כ- 11 אלף שקל בלבד.
בנוסף, התברר כי עובדי אגודת הפלחה, נהנים מבריאות תקינה באופן יוצא דופן. במשך שנים לא דיווח אף עובד אגודה על ימי מחלה. יש לציין כי הסכם עוצ"ם מקנה זכות לפדיון, ללא הגבלה, של ימי המחלה שלא נוצלו.
עוד התברר כי הסכם עוצ"ם, מקנה הטבות ניכרות בימי חופשה. כך למשל, זכאי עובד עם וותק של יותר מעשר שנים, ל- 30 ימי חופשה שנתית בת
צעדי התייעלות
כאמור, עלויות השכר של עובדי האגודה, הרקיעו שחקים ועמדו בשנת 2009 על 4,000,000 שקל. אבי דדון ניהל מו"מ עם המנכ"ל חדד ועוד חמישה עובדים ותיקים והביא לפרישתם מהאגודה. החיסכון בעלויות השכר היה עצום והסתכם ב- 45% ! עלויות השכר של 15 עובדי האגודה צנחו, ובשנת 2011 הם עמדו על 2,200,000 בלבד.
דדון החליף את צי הרכב היקר שהחזיקה אגודת הפלחה וחסך במהלך הזה לבדו, כ- 400,000 שקל בשנה. בסך הכל הביאו הצעדים שנקט אבי דדון בשנתיים של כהונתו בתפקיד, לחיסכון של מיליוני שקלים. עם זאת, עלויות הפרישה הגבוהות של עובדי האגודה הוותיקים, שהסתכמו ב- 3.4 מיליון שקל, גרמו לה להפסד חד-פעמי בהיקף של 1.7 מיליון שקל ב- 2010 . אולם החיסכון בשכר היה משמעותי ובא לידי ביטוי בדו"חות של 2011 .
מהפסד לרווח
ב- 2011 , צפוי הרווח של אגודת הפלחה, להסתכם ב- 1.8 מיליון שקל, זאת לאחר שבשנת 2010 היא הפסידה 1.7 מיליון שקל ובשנת 2009 ההפסד עמד על 2.8 מיליון שקל. השנה האחרונה שבה הרוויחה אגודת הפלחה, הייתה 2008 , שבה עמד הרווח על 1.76 מיליון שקל לעומת רווח של 0.75 מיליון שקל ב- 2007 .
מניתוח מקורות הרווח של האגודה ב- 2011 , עולה כי השטחים המעובדים באזור אופקים (מדובר בשטחים שניתנו למושבים, אשר משבצת הקרקע שלהם הייתה קטנה ממספר הנחלות שלהם), הניבו לאגודה כ- 2.4 מיליון שקל, מטעי השקדים הניבו 0.8 מיליון שקל, הכרמים והפרדסים הניבו כל אחד, כ- 0.3 מיליון שקל ובנוסף נרשמו רווחים מגידולי השדה ושונות.
יו"ר ועד האגודה, אבי דדון, סיכם את השנתיים ששימש בתפקיד, בדברים הבאים: “התייעלנו, חסכנו, הקטנו עלויות שכר, הפכנו את האגודה לתחרותית יותר, חתמנו הסכמים אסטרטגיים בגידולים כגון שקדים, כרמים ופרדסים, צמצמנו בגידולים הלא רווחיים והגדלנו את שטחי העיבוד".
אגודת הפלחה השקיעה בטיפוח ההון האנושי של עובדיה ושלחה כמה מהם להשתלמויות מקצועיות. במקביל, נשכרו שירותיו המקצועיים של היועץ האגרונומי, יעקב יינון, אשר לדברי אבי דדון, סייע רבות למיצוי האפשרויות הגלומות בעיבוד גידולי השדה.
עוד הוסיף אבי דדון: “הצעדים שעשינו היו כדי להפוך את אגודת הפלחה לגוף המבוסס על מינהל תקין, שקוף לציבור, יעיל ורווחי. בשנתיים האחרונות פעלנו כדי שאגודת הפלחה תהיה גוף מקצועי, שכדאי ומשתלם לעבוד איתו ולעבד את האדמות באמצעותו. הגדלנו את הרווחיות, כדי להגיע למצב בו האגודה תצליח לתגמל את חבריה בדיבידנד ראוי".
דיבידנד לחברים
הנהלת האגודה הכריזה, כי עבור שנת 2011 יחולק דיבידנד בהיקף של 340,000 שקל, כאשר האופן שבו יחולק הכסף בין המושבים החברים באגודה, ייקבע על ידי הנהלת האגודה בישיבה שתתקיים בתחילת חודש פברואר. לפי הצפוי, התגמול למושבים שאדמותיהם מעובדות במסגרת האגודה, יהיה גדול יותר מהתגמול למושבים שאדמותיהם אינן מעובדות באגודה והם יזכו לנתח קטן יותר מעוגת הדיבידנד.
חברי האסיפה הכללית של אגודת הפלחה, התבקשו לבחור את חברי הנהלת האגודה, והפעם לקדנציה של ארבע שנים. לפני ההצבעה שיבחו חברים באסיפה הכללית את ניהולו של היו"ר, אבי דדון. בין המברכים, נציג מושב זכריה, יוסי משה, נציג מחסיה, חיים בוזגלו, נציג רמת רזיאל, ברוך פלד, ונציג בית מאיר, מקסים לוי. חברי האגודה שהוצגו על ידי היו"ר, נבחרו פה אחד וללא מתנגדים, והיו"ר אבי דדון איתם. מדובר בהבעת אמון מרשימה של חברי האסיפה הכללית, בהנהלת האגודה הנוכחית.
בתום הליך הבחירה אמר דדון, כי אגודת הפלחה תמשיך בדרכה הנוכחית. “נמשיך למתג את האגודה כארגון מקצועי ואיכותי, נפעל בקרב המושבים החברים, כדי שיעבירו לידינו את העיבוד של אדמותיהם, ונמשיך לדאוג לרווחיות כדי שהדיבידנד השנתי לחברים ימשיך ויגדל".
במסגרת הדיווח לחברי האסיפה הכללית סיפר דדון כי אגודת הפלחה נמצאת במו"מ מול אגודת "פרי ירושלים", לרכישת ארבעה דונם נוספים באזור הר טוב. כמו כן, האגודה מתכננת לבצע שיפורים ושיפוצים במבנה המשרדים שלה, אשר כיום הם מבנים ניידים, הכוללים בתוכם לוחות אסבסט, אשר נחשבים מסוכנים.
מקום ראשון בכותנה
ב- 2011 רשמה אגודת הפלחה הישג מרשים, כאשר הוצבה במקום הראשון בארץ, בכמות הסיבים המופקים מדונם של כותנה. תחום גידולי הכותנה, מתנהל במסגרת המועצה לייצור ולשיווק כותנה, אשר עורכת מדי שנה, את התחרות ע"ש סם המבורג, בקרב המגדלים. מסיכומי 2011 עולה, כי אגודת הפלחה ניצבת במקום הראשון בישראל, עם תפוקה של
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?