מבקר המדינה: במגזר הכפרי מיואשים מטיפול המשטרה בפשיעה החקלאית

 נסיון גניבה של טרקטור שנעצר על גדר המערכת באזור עדולם. (צילום: משטרת ישראל)

דו"ח מבקר המדינה על משרדי הממשלה לשנת 2023 שפורסם השבוע קובע כי הטיפול של משטרת ישראל בפשיעה החקלאית אמנם השתפר במהלך שבע השנים האחרונות אך הוא עדיין רחוק מלהשביע רצון, ובפועל, הכשלים בטיפול בפשיעה החקלאית גורמים לנזקים בהיקף עצום לחקלאות הישראלית ופוגעים באופן חמור בתחושת הבטחון של התושבים במגזר הכפרי.

הפשיעה החקלאית היא פשיעה המכוונת לפגיעה בענפי החקלאות השונים באמצעות גניבה של בעלי חיים או תוצרת חקלאית; גניבת ציוד חקלאי; פגיעה בבעלי חיים; הסגת גבול והשתלטות על שטחי מרעה; הצתות; גרימת נזק לציוד, לתשתיות ולשטחים חקלאיים. הערכה משנת 2016 הייתה כי הנזק הכלכלי הישיר והעקיף הנגרם מהפשיעה החקלאית הוערך בכ-1.2 מיליארד שקל.

הדו"ח בדק את הטיפול של המשטרה ושל מג"ב בממצאים של הדו"ח בביקורת הקודמת, שנעשתה ב-2017, שם עלו ליקויים באופן טיפול המשטרה ומג"ב בעבירות פשיעה חקלאית ובנוגע למבנה מג"ב והיחידות שאמורות לעסוק במניעת אירועים כאלה.

חוקרי מבקר המדינה מצאו כי מידת האמון שהציבור במרחב הכפרי רוחש למשטרה היא בינונית, ומשיחות עם חקלאים עלה שהם מיואשים מ"אוזלת היד של המשטרה בטיפול בפשיעה חקלאית" כהגדרתם, ו"חשים שהופקרו על-ידי המדינה".

שיעור הסגירות של תיקים בעילת "עבריין לא נודע" עומד על כ-70% מסך מקרי סגירת תיקים של עבירות פשיעה חקלאית, והדבר מעיד על קושי בתפיסת עבריינים מבצעי פשיעה חקלאית.

ב-20 השנים האחרונות עשה מג"ב שינויים תכופים במבנה הארגוני שלו, ואלו הביאו לכך שכיום יחידות הסיור הכפרי אינן פועלות באופן קבוע ורציף בשטחים החקלאיים, ועקב כך נפגעת תחושת הביטחון של התושבים במרחב הכפרי.

דו"ח מבקר המדינה ממליץ כי המשטרה ומג"ב ימשיכו לפעול למניעת פשיעה חקלאית, בין היתר באמצעות הגברת נוכחות יחידות מג"ב בשטח מתוך תפיסה שנוכחות בולטת של כוחות בשטח תייצר הרתעה לעבריינים שתביא להפחתת מספר מקרי הפשיעה החקלאית.

עוד ממלית הדו"ח, כי זמנם של הבלשים והחוקרים של מג"ב יוקדש בעיקר למשימות חקירה ובילוש ולא כפי שנמצא במהלך הביקורת, שהם עוסקים בשמירה, הסעה וליווי של עצורים. על המשטרה ועל מג"ב לבחון את השינויים הארגוניים שבוצעו במג"ב, תוך הפקת לקחים מהפערים שנוצרו בעקבותיהם, ומוצע גם לבחון את השפעתם של שינויים אלה על תחושת הביטחון של האזרחים במרחב הכפרי, ממליץ הדו"ח.

הדו"ח ממליץ עוד לפתח ולטפח את המודל הניסיוני של השיטור המועצתי במטרה לסייע לחיזוק הביטחון האישי במרחב הכפרי, באמצעות נוכחות של גורמי סיור משטרתיים וגורמי אכיפה מועצתיים. "על המשרד לבט"פ, בשיתוף מג"ב, להשלים את הקמת יחידות השיטור המועצתי במועצות שנבחרו לכך. מוצע ליזום הוספת עבירות פשיעה חקלאית לסל העבירות שבהן מטפלות יחידות השיטור המועצתי, כחלק מתפקידן", נאמר בדו"ח. כזכור, במועצה האזורית מטה יהודה החלו בעבודת מטה להקמת יחידת שיטור מועצתית.

יו״ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, אמר בתגובה לדו״ח מבקר המדינה בנושא הפשיעה החקלאית: ״הפשיעה החקלאית הפכה למכת מדינה ולאיום מרכזי על החקלאים הישראלים בכל רחבי הארץ. נושא זה רק מחריף עם השנים ופוגע גם בתחושת הביטחון של החקלאים ושל התושבים במרחב הכפרי וגם משית נזקים כלכליים כבדים ופגיעה בתוצרת החקלאית. אני קורא לממשלת ישראל להתייחס ברצינות לדו״ח מבקר המדינה, להוסיף תקציבים ייעודיים וכוח אדם מאסיבי להגברת האכיפה כנגד עברייני הפשיעה החקלאית״.