מבקר המדינה: מטה יהודה לא נערכה כראוי לטיפול בשריפות

היישובים שנפגעו בשריפות הענק ב-2016 סבלו ממחסור בדרכי מילוט, מכשולים חמורים במערכות המים, מחוסר בצוותי חירום יישוביים. הערה חמורה למטה יהודה בגין התנהלות רשלנית מול הקרן לפיצויים

דו"ח של משרד מבקר המדינה הסוקר את התנהלות הרשויות המקומיות, כוחות הבטחון וההצלה ומשרדי הממשלה, במהלך גל השריפות שפרץ בישראל לפני כשנתיים, משבח בחלק מהמקרים את התנהלותן ובמקרים אחרים מותח ביקורת, לעתים חריפה ונוקבת, על שורה של כשלים שהתגלו בהן. בין הרשויות שעמדו לביקורת נמצאת גם המועצה האזורית מטה יהודה.

השבוע האחרון בחודש נובמבר 2016 היה עמוס באירועי שריפות. מאות שריפות יער וחורש פרצו במקומות רבים ברחבי הארץ, חלקן בעקבות הצתות מכוונות. השריפות כילו שטחים בהיקף של יותר מ-41,000 דונם, ובמהלכן נפגעו כ- 1,900 בתים ודירות (כ-580 נפסלו למגורים) וניזוקו 123 כלי רכב. משרדי הממשלה וגופים אחרים העריכו את נזקי גל השריפות ב-647 מיליון שקל לכל הפחות.

במטה יהודה השתוללו שריפות ענק בארבעה מוקדים: סביב היישובים נווה שלום, נטף, קיבוץ הראל ובית מאיר. השריפות גרמו נזקים במקומות שונים כבישים, שבילים, שצ"פים, וכן למערכות מים, חשמל ותקשורת.

בחודשים אוגוסט 2017 - מאי 2018 בדק משרד מבקר המדינה, היבטים בהיערכות למניעת שריפות של המועצה האזורית מטה יהודה, עיריית חיפה, המועצה המקומית זיכרון יעקב והמועצה האזורית מטה בנימין. מטבע הדברים, כתבה זו תתמקד בהתנהלות של המועצה האזורית מטה יהודה.

הכתובת על הקיר

מהדו"ח עולה תמונה עגומה שלפיה הרשויות המקומיות שנבדקו וגופי החירום, רשות חירום לאומית (רח"ל), פיקוד העורף (פקע"ר), המשטרה ורשות הכבאות לא יישמו במלואם את כל הלקחים מאירועי חירום קודמים ואת ההמלצות שהובאו בדו"חות ביקורת שפרסם מבקר המדינה בעקבותיהם.

הדו"ח מדגיש, כי הסחבת הנמשכת וגלגול האחריות בין כל הגורמים חמורים במיוחד נוכח העובדה כי שריפות רחבות היקף נוספות שיסכנו יישובים צפויות להתרחש במוקדם או במאוחר ו"הכתובת היא על הקיר".

כותבי הדו"ח מציינים: "במציאות הנוכחית יתקשו הגופים הרלוונטיים לתת מענה לסכנה המוחשית הצפויה לחיי אדם ולרכוש. לפיכך, על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, גופי החירום, רשות המיסים והרשויות המקומיות ללמוד את ממצאי הדו"ח ולפעול בנחישות, כל גוף בתחום אחריותו, לקידום ההיערכות לאירועי חירום אזרחיים ולטיפול מהיר ויעיל באירועים דומים ואף חמורים יותר בעתיד”.

ללא הכנה מוקדמת

הדו"ח מצא כי כלל הרשויות המקומיות שנבדקו לקו באי הכנת תוכנית ליצירת מעטפת הגנה מפני שריפות, לא הכשירו אזורי חיץ ודרכי מילוט, סבלו מהיעדר תשתיות מים היכולות להתמודד עם כיבוי שריפות בהיקף נרחב, לא תחקרו ולא הפיקו לקחים מתרגילים של מערכי החירום שלהן לפני גל השריפות.

ליקויים נוספים שנמצאו היו באופן ההתנהלות של מוקדי החירום של הרשויות המקומיות ופגמים בהסדרת אישורי מעבר לשעת חירום של בעלי תפקידים.

ליקויים נמצאו גם באופן ההתנהלות של רשות המסים, שנמצא כי לא קבעה מדיניות בנוגע לפיצוי על נזקים ליער ולחורש והדבר הביא לאי בהירות, עיכב בירורן של תביעות ומנע העברת כספים לניזוקים.

כמו כן, קרן הפיצויים הממשלתית לא הנחתה מבעוד מועד את הרשויות המקומיות בדבר הנזקים בני הפיצוי והנזקים שאינם בני פיצוי ולא הבהירה היטב את תהליך התביעה ושיטת חישוב הפיצוי.

הדו"ח משבח את הליך בירור התביעה בין המועצה האזורית מטה בנימין לבין קרן הפיצויים וקובע כי ההליך תרם לאישור מהיר של הפיצויים. במקביל מותח הדו"ח ביקורת על ההתנהלות של קרן הפיצויים מול שאר הרשויות שניזוקו.

הדו"ח מצא כי המועצה האזורית מטה יהודה תבעה את קרן הפיצויים אך לא המציאה קבלות מקוריות על שיקום הנזק. וכאשר נדחתה תביעתה המועצה לא הגישה ערר, שעשוי היה להזרים למועצה פיצויים נוספים בהיקף ניכר.

חשופים לסכנה

בגל השריפות שהשתולל במטה יהודה נפגעו שני יישובים: בית מאיר (ארבעה בתים נשרפו) ונטף (בית מגורים ומסעדה נשרפו). הדו”ח מפרט את הליקויים שנמצאו בהתנהלות של יישובים אלה ושל הרשויות ביחס אליהם.
במהלך השנים 2014 -2016 נערכו במושב בית מאיר וביישוב נטף כמה סיורים בנושא בטיחות אש והגנה מפני שריפות בהשתתפות נציגי רשות הכבאות, המועצה האזורית והיישוב. בסיכומי הסיורים נדרש מושב בית מאיר לבצע אזורי חיץ בכל השטחים שאינם בשליטת רשות הטבע והגנים, אך ההנחייה לא בוצעה. הוועד המקומי בנטף הכשיר אזור חיץ בצידו הצפוני של היישוב, אך לא סיים להכשיר אזורי חיץ בכל השטחים.

הדו"ח קובע כי אי ביצוע הנחיות רשות הכבאות להכשרת אזורי חיץ הותיר את תושבי בית מאיר ונטף חשופים לסכנה ולנזקים במהלך גל השריפות. יש לציין כי לאחר גל השריפות ביצע הוועד המקומי נטף כריתה של כ-250 עצי אורן בהוצאה של כ-150,000 שקל, וכי במקביל פעלה רט"ג להכשרת קווי חיץ נוספים בתחום שמורת 'נחל כפירה'.

הדו"ח מעיר למועצה האזורית מטה יהודה, כי לא פעלה מול היישובים שבתחומה ליישום הנחיות רשות הכבאות להכשיר אזורי חיץ, ולא הקצתה להם תקציב לשם ביצוען. מטה יהודה מסרה בתגובה כי לביצוע הנחיות רשות הכבאות נדרשים תקציבי ענק, כמיליון שקל ליישוב, ובמידה ויועמדו לה המשאבים הנדרשים היא תפעל לביצוע ההנחיות.

ללא דרכי מילוט

הדו"ח מצא כי כל 57 היישובים שבתחום מטה יהודה מוקפים יער וחורש והוגדרו על ידי רשות הכבאות כיישובים מוגנים. עם זאת, לכמה מהיישובים קיימת דרך גישה אחת בלבד, המוקפת ביער, ומצב זה סיכן את התושבים במהלך גל השריפות.

כביש הגישה היחיד למושב בית מאיר נמצא באחריות נתיבי תעבורה ישראל (נת"י). במהלך השריפה התאפשר פינוים של התושבים רק לאחר שרשות הכבאות הציבה לאורך כביש הגישה כבאיות שהתיזו סילוני מים על רכביהם.

גם כביש הגישה היחיד ליישוב נטף נמצא באחריות נת"י. מצוקת פינוי התושבים מהיישוב הביאה לכך שבמהלך גל השריפות סביב הכביש נשקל גם פינוי אווירי. לבסוף התאפשר פינוי התושבים בבטחה רק לאחר שכבאיות ליוו את רכביהם הפרטיים והתיזו עליהם סילוני מים.

הדו”ח מדגיש כי מתוקף אחריותה של המועצה האזורית מטה יהודה לביטחון תושביה, "עליה לפעול מול נת"י, רט"ג וקק"ל על מנת להכשיר אזורי חיץ רחבים דיים לאורך כבישי הגישה ליישוביה, שיאפשרו מילוט תושבים בעת שריפה”.

כשלים באספקת מים

הדו"ח מצא כי משק המים ב-35 יישובים במטה יהודה מנוהל על ידי אגודת המים האזורית "מימי מבואות ירושלים" (מי"מי) וב-22 היישובים האחרים מסופקים המים על ידי ספקי מים מקומיים. במהלך גל השריפות היו מצבים של מחסור במים לצורכי כיבוי ביישובים שנפגעו.
הדו"ח קובע כי מערכת המים במושב בית מאיר ישנה מאוד וסובלת מפיצוצים תכופים. עקב כך, לחץ המים הוא כ-1.5 אטמוספרות בלבד, ואינו מספיק לצורכי כיבוי שריפות. בנוסף, בשל מבנהו התלול של המושב, כאשר פותחים את ברזי הכיבוי בחלק התחתון של המושב לא מגיעים כלל מים לחלקו העליון. הדו"ח מצא כי פתרון הבעיה מחייב פיצול של מערכת המים, וכי האגודה החקלאית במושב השקיעה בחמש השנים האחרונות כשני מיליון שקל לשיפור מערכת המים, אולם אין לה מקורות תקציביים להשקעות נוספות במערכת, הנאמדות בשני מיליון שקל נוספים.

הדו"ח מצא כי היישוב נטף מקבל אספקת מים בגרביטציה באמצעות צינור בקוטר של "4 . בזמן השריפה, כשנפתחו ביישוב ברזי כיבוי רבים, ירד הלחץ, ולכן נפסקה אספקת המים לבתים אחדים.

לפני גל השריפות פנה פעמים רבות הוועד המקומי נטף לחברת מקורות בבקשה להגדיל את הספיקה. רק לאחר אירוע השריפה הגיעו הוועד המקומי וחברת מקורות להסכמה כי יש צורך להקים בריכת איגום בנפח של 1000 מ"ק בחלקו העליון של היישוב, כדי שתיתן מענה לצריכת שיא של מים בזמן שריפה.

חברת מקורות פנתה לרשות המים, אך זו הורתה לה לתכנן את האספקה לצרכים רגילים, ללא כיבוי אש, והטילה את הפער של המימון על המועצה האזורית מטה יהודה. אולם, המועצה האזורית מטה יהודה מסרה בתגובה כי תשתיות המים ביישובי המועצות האזוריות הוא באחריות ספקי המים המקומיים, ו"למועצה אין סמכות בנדון".

הדו"ח קובע כי על המועצה האזורית מטה יהודה וועדי היישובים לפעול להסדרת מערכת המים כדי שתוכל להבטיח אספקת מים סדירה לצורכי כיבוי אש במקרה של שריפה עתידית.

מחסור בצוותי חירום

במסגרת תהליך הפקת לקחים מאירועי סופת השלגים שאירעה בדצמבר 2013 במטה יהודה, הועלה הצורך בהקמת צוות חירום יישובי (צח"י). המועצה ניסתה לקדם את הקמת הצוותים ביישובים ויזמה כנסים ופניות לתושבים, אך לא הצליחה לגייס מתנדבים מקרב כל תושבי היישובים לאיוש צוותי החירום.

רק לאחר גל השריפות הוקם צח"י ביישוב בית מאיר. הצוות החל לקבל הדרכות וערך רשימות מעודכנות של תושבי היישוב, שבהן גם מידע מלא בעניין תושבים מבוגרים או בעלי מוגבלות הזקוקים לסיוע מיוחד בעת שריפה.

במסגרת תהליך הפקת לקחים מאירועי גל השריפות שקיים הוועד המקומי נטף, הוחלט להקים ביישוב צח"י. בינואר 2018 היה בעיצומו תהליך ההקמה של הצוות, הכולל הכשרות וחלוקת תפקידים. כמו כן, הוחלט להקים צוות מיוחד לפינוי גני הילדים וכן יחידת ג'יפים, על בסיס כלי הרכב של תושבי היישוב, על מנת שתסייע לפנות תושבים בעת הצורך.

הדו"ח מזרז את המועצה האזורית מטה יהודה ואת משרדי הפנים והרווחה, לפעול להקמתם של צוותי חירום יישוביים, ובפרט ביישובים הנמצאים הרחק ממוקדי סיוע והצלה, ולדאוג להכשרתם ולתרגולם של צוותים אלו.

כמו כן, על המועצה האזורית מטה יהודה והוועדים המקומיים בתחומה להכין רשימות עדכניות של תושבים קשישים ושל תושבים מוגבלים בתנועה, כדי שבעת פינוי ניתן יהיה לוודא שתושבים אלה קיבלו את ההנחיה להתפנות ולברר אם הם זקוקים לסיוע בכך.

התנהלות רשלנית

דו"ח המבקר מצא ליקויים בהתנהלות בין המועצה האזורית מטה יהודה לבין קרן הפיצויים. ליקויים אלה הביאו בין היתר לעיכוב בתשלום הפיצוי.

מן הדו"ח עולה כי מייד לאחר כיבוי השריפות התקשרה המועצה בחוזה עם שמאי ולפיו הוא יספק לה שירותי שמאות להערכת נזקי השריפות. ב-27.11.16 סיירו נציגי המועצה והשמאי המייצג עם נציגי קרן הפיצויים ביישובים שנפגעו והציגו בפניהם את הנזקים.
בפברואר 2017 העביר השמאי המייצג חוות דעת ולפיה הוערכו הנזקים בארבעת היישובים האמורים בכ-10.5 מיליון שקל (כולל מע"מ). באותו חודש הגישה המועצה האזורית שתי תביעות לקרן הפיצויים: תביעה על נזקים שנגרמו ביישובים נווה שלום, נטף וקיבוץ הראל בסך3.8 מיליון שקל, ותביעה על נזקים שנגרמו בבית מאיר על סך 6.7 מיליון שקל.

באפריל 2017 הודיעה קרן הפיצויים למועצה על דחיית התביעה הראשונה, בטענה שהשריפות גרמו לנזקים שלא הוכרו על ידי רשות המיסים כנזק מלחמה. נוכח החלטת קרן הפיצויים לדחות את התביעה הראשונה, החליטה המועצה לתבוע מחברת הביטוח שלה את הנזקים שדווחו בתביעה.
הטיפול בתביעה השנייה הועבר על ידי קרן הפיצויים לשמאי מטעמה. במהלך סיור ביישוב בית מאיר שהתקיים בינואר 2017 הציגה המועצה לנציגי קרן הפיצויים אומדן ראשוני וחלקי על סך 534,000 שקל לא כולל מע"מ. האומדן התמקד בדרישות המשרד להגנת הסביבה לסילוק מפגעי אסבסט שנגרמו כתוצאה מהשריפה.

ביוני 2017 הודיע שמאי קרן הפיצויים כי למרות כל הפניות "טרם התקבלו פרטים כלשהם ביחס ליתר תשתיות המועצה שנטען בסיור כי ניזוקו", ולכן הוא הפסיק את הטיפול בנושא. לאור זאת, הודיעה קרן הפיצויים למטה יהודה על דחיית התביעה השנייה, וציינה במכתבה כי המועצה רשאית להגיש ערר על החלטתה זו בתוך 30 יום. אולם, המועצה לא הגישה ערר על ההחלטה לדחות את התביעה.

משרד מבקר המדינה העיר בחומרה למועצה האזורית מטה יהודה כי התנהלותה הרשלנית מול קרן הפיצויים בטיפול בתביעה השנייה הביאה לכך שתביעתה נדחתה. כתוצאה מכך לא קיבלה המועצה כל פיצוי מהקרן, ונותרה ללא מקורות מימון מספקים לשיקום הנזקים.

תגובת המועצה

"מיד לאחר שוך גל השריפות הקימה המועצה צוות מיוחד, אשר כבר פעל לתיקון חלק גדול מהליקויים המופיעים בדו"ח. בימים אלו אנו לומדים את מסקנות משרד מבקר המדינה, וכמובן שנמשיך לפעול ככל שביכולתנו לתיקון ליקויים שנמצאו בדו"ח. יש לציין כי על פי הערכת שמאי שהזמינה המועצה כחלק מתהליך הפקת הלקחים, עלות יישום המסקנות בדו"ח צפוי להגיע לעשרות מיליוני שקלים, וכי בהיעדר מקור תקציב ממשרדי הממשלה אין ביכולתה של אף רשות מקומית להוציא לפועל תכניות היערכות מסוג זה. אם לא די בכך, הרי שנזקי השריפה הקודמת הגיעו לכדי 6 מיליון שקל, אך למרות בקשות חוזרות ונשנות ולמרות הזמן הרב שחלף, טרם הועברו למועצה תקציבים לתיקון הנזקים – ואלו בוצעו מתקציבה השוטף. אנו מודים למבקר המדינה ולאנשי משרדו על העבודה הרצינית והמקיפה".