מבקר המדינה: שריפת הפסולת באזור דרום חברון מסוכנת לציבור

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מצא כי בשנים 2022-2017 הגיעו למשרד להגנת הסביבה יותר מ-50,000 תלונות של תושבים ישראלים על זיהום האוויר כתוצאה משריפת פסולת רעילה. ההערכה: נזקי הבריאות והסביבה משריפות אלה עד 2030 – יותר מ-9 מיליארד שקל

שפיכת פסולת באתר פיראטי. צילום: המשרד להג"ס 

תופעה של שריפות פסולת לסוגיה, בשטחים פתוחים ובאופן לא מבוקר ולא מוסדר, קיימת באזור יהודה ושומרון (יו"ש) זה כ-20 שנים לפחות. בשריפות אלה נפלטים לאוויר מזהמים רבים ורעילים אשר חשיפה להם עלולה להביא לנזקים בריאותיים. דו"ח שפירסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, קובע כי המינהל האזרחי והמשרד לאיכות הסביבה נכשלו בפיקוח והסדרה של תחום זה וכי הכשלון מסכן את הבריאות של אזרחי ישראל, ובמיוחד את מי שמתגורר באזור דרום הר חברון.  

האומדן המשוער של פסולת אלקטרונית שהוברחה מישראל לשטחי יו"ש ונשרפה בעיקר באזור דרום הר חברון, בשנת 2023, היה כ-51,700 טונות. מחקר משנת 2019, מצא מתאם סטטיסטי בין מוקדי תחלואה עודפת של סרטן הלימפה  בילדים מכפרים פלסטיניים המצויים באזור דרום-מערב הר חברון, לבין מיקום אתרי פירוק ושריפה של פסולת אלקטרונית.

50,000 תלונות

הדו"ח מצביע על כך שבשנים 2017 - 2022 התרחבו והתגברו מפגעי זיהום האוויר והריח משריפות אלה באופן שפגע ברמה היום-יומית בחיי תושבים ישראלים ופלסטינים.

בשנים 2017 - 2022 הגיעו למשרד להגנת הסביבה כ-50,000 תלונות של תושבים ישראלים למשרד להגנת הסביבה על זיהומי אוויר ומטרדי ריח הנובעים משריפות פסולת ביו"ש. בכ-44,700 מהן דווח על ריח חריף; בכ-21,200 מהן דווח על קשיי נשימה; בכ-13,400 מהן דווח על צריבה בעיניים או במערכת הנשימה; בכ-2,900 מהן דווח על צריבה בעור.

לפי המנהל האזרחי (מנא"ז), הסיבות העיקריות לתופעה של שריפת פסולת פלסטינית מעורבת באתרי איסוף פסולת לא מוסדרים הן חוסר באתרי הטמנה המורשים לטפל בפסולת זו באזורים שונים ביו"ש, והיעדר יכולת כלכלית של יישובים פלסטיניים מחתך חברתי-כלכלי נמוך לממן את עלות שינוע הפסולת שלהם לאתרי הטמנה מורשים הממוקמים במרחק רב מהם.

למינהל האזרחי אין נתונים או הערכות לגבי היקף הפסולת שנשרפת באתרי הפסולת הלא מוסדרים באיו"ש והשפעותיהם חוצי הגבולות. לפי הערכות שעשה המבקר, בשנת 2022 כ-422,000 טונות של פסולת פלסטינית מעורבת, שהן כ-45% מסך הפסולת הפלסטינית המעורבת שיוצרה ביו"ש בשנת 2022, נשרפה באתרי פסולת שונים, כאשר כ-180,000 טונות מפסולת זו נשרפו ב-77 אתרי פסולת  לא מוסדרים שלהם הייתה השפעה מזיקה וחוצת גבולות.  לשם השוואה - יצוין כי באותה בשנה נשרפו בכל ישראל כ-285,000 טונות פסולת מעורבת.

השפעה מסוכנת

מחקר משנת 2019, מצא מתאם סטטיסטי בין מוקדי תחלואה עודפת של סרטן הלימפה  בילדים מכפרים פלסטיניים המצויים באזור דרום-מערב הר חברון לבין מיקום אתרי פירוק ושריפה של פסולת אלקטרונית. בביקורת נמצא כי מדי שנה בוערות באזור דרום הר חברון מאות שריפות פסולת אלקטרונית פיראטיות, שלהם השפעה מסוכנת חוצה גבולות.

לפי הערכות משרד מבקר המדינה, האומדן המשוער של פסולת אלקטרונית שהוברחה מישראל לשטחי יו"ש ונשרפה בעיקר באזור דרום הר חברון, בשנת 2023, היה כ-51,700 טונות. הדו"ח מציין כי המינהל האזרחי, שהוא האחראי לניהול העניינים באזרחיים ביו"ש, מחוז ש"י והמשרד להגנת הסביבה לא השכילו לקדם את הטיפול בתופעת ההברחות והשריפות של פסולת אלקטרונית בשטחי יו"ש, עד סיום מועד הביקורת בדצמבר 2023 .

ממצאי הביקורת מעידים על כישלון של המינהל האזרחי לקדם במשך שנים רבות פרויקטים תשתיתיים סביבתיים ביו"ש שיאפשרו טיפול מוסדר בפסולת פלסטינית מעורבת ובפסולת אלקטרונית. בשנים 2017 - 2022 עבירות סביבתיות, ובהן מפגעיפסולת ושריפת פסולת לא היו במוקד העיסוק של יחידת הפיקוח, זאת למרות העלייה בהיקף הפסולת, במספר המפגעים ובהיקף התלונות שעלו בעניין, ועל אף היותה של היחידה בעלת סמכויות האכיפה העיקרית בתחום.

התנערות במשרד להג"ס

כמו כן, ממצאי הביקורת מעידים על התנערות רבת שנים של המשרד להגנת הסביבה (הג"ס) מאחריותו לשמירה על איכות האוויר של יישובים ישראליים הסובלים משריפות אלה. המשרד להגנת הסביבה לא עשה שימוש בסמכויות וכלים המצויים בידו ושיש בהם כדי לסייע ולקדם את הטיפול בתופעת השריפות ביו"ש, לצד פעילותו של המינהל האזרחי. המשרד להגנת הסביבה אף לא העריך את היקף זיהום האוויר שנגרם לתושבים בישראל משריפות פסולת שמקורן ביו"ש, ולא כלל אותו בדיווחיו לציבור על זיהום אוויר בישראל,

המשרד להגנת הסביבה לא שיתף את משרד הבריאות בעשרות אלפי הדיווחים האמורים, אף שהם כללו פניות ותלונות של תושבים בישראל על תסמינים פיזיולוגיים, ובהם קשיי נשימה. שיתוף כזה עשוי לסייע בהערכת קיומה של פגיעה בריאותית בקרב תושבים ישראלים כתוצאה מחשיפה ארוכת שנים למפגעים אלו.

כשלון של הממשלה

ממצאי הביקורת מעידים על היעדר מעורבות של הדרג המדיני בנושא ואי-גיבוש מדיניות ותוכנית ממשלתית לטיפול במפגעים סביבתיים חוצי גבולות שמקורם ביו"ש והוצאתן לפועל במשך שני עשורים.

אף שהמבקר המליץ לעשות זאת כבר ב-2017, רק ביוני 2023, במהלך הביקורת הנוכחית, קיבלה הממשלה החלטה להקים צוות בין-משרדי שיבצע עבודת מטה לגיבוש מדיניות ממשלתית לניהול סביבתי חוצה גבולות, וכן תוכנית לטיפול במפגעי פסולת ביו"ש. הממשלה קבעה כי הצוות יגיש את המלצותיו אליה עד לסוף ינואר 2024. במשך ארבעה חודשים, עד תחילת המלחמה באוקטובר 2023, פרק זמן שהוא מחצית מהזמן שהועמד להשלמת עבודת הצוות הבין-משרדי, לא חלה התקדמות בעבודתו.

עד סיום מועד הביקורת בדצמבר 2023 המנא"ז, מחוז ש"י של משטרת ישראל והמשרד להגנת הסביבה לא השכילו לקדם את הטיפול בתופעת ההברחות של פסולת אלקטרונית בשטחי יו"ש.

המבקר אנגלמן ממליץ לשר הנוסף במשרד הביטחון, לשרה להגנת הסביבה, ולכלל הגורמים הרלוונטיים לחתור בנמרצות לסגירת הפערים שהתהוו בנושא במשך 20 שנים, ולפעול בתיאום ובשיתוף פעולה ומידע, לצורך גיבוש ויישום של ארגז כלים אופרטיבי לטיפול בתופעת שריפות הפסולת ביו"ש.