מהפכת "עירוב השימושים" בצור הדסה: הוועדה המקומית אישרה הפעלת פיצרייה ברחוב דפנה

הוועדה המקומית מטה יהודה: "צור הדסה אינה עוד יישוב כפרי, אלא יישוב סמי-עירוני המחייב שירותי מסחר בלב השכונות"

דרמה תכנונית הגיעה השבוע לסיומה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה מטה יהודה. בישיבת ועדת המשנה מס' 379, הכריעה הוועדה בסוגיה שהעסיקה את תושבי צור הדסה והערכאות המשפטיות במשך תקופה ארוכה: עתידה של הפיצרייה הפועלת ברחוב דפנה בשכונה הוותיקה.

החלטת הוועדה, המשתרעת על פני שישה עמודים, אינה רק הכרעה מקומית בנקודה אחת, אלא מתווה מדיניות חדשה וברורה לגבי אופיו של היישוב צור הדסה ולגבי היכולת לפתוח עסקים בתוך אזורי מגורים.

"היישוב משנה את פניו"

עיקר המחלוקת נסב סביב טענות השכנים על מטרדי רעש, חנייה ופגיעה באופי הכפרי של המקום. המתנגדים טענו כי מדובר במסעדה משמעותית המהווה מטרד קשה בלב אזור מגורים.

אולם, הוועדה אימצה את עמדת הצוות המקצועי שקבעה כי צור הדסה נמצאת בתהליך שינוי עמוק. "היישוב מונה כיום כ-12 אלף תושבים ובעתיד צפוי להגיע ל-20 אלף," נכתב בהחלטה. "מה שהיה בעבר יישוב כפרי, הפך להיות יישוב פרברי, סמי-עירוני... ושינוי זה בא לידי ביטוי בגידול בצרכי התושבים ובאופי היישוב."

הוועדה זימנה את ראש המועצה המקומית צור הדסה ואת מהנדסת המועצה כדי לשמוע את עמדתם ביחס לבקשה להפעלת העסק ולמשמעותו על אופי היישוב ודרך החיים בו. ראש המועצה והמהנדסת תמכו באישור התכנית לגופה וקבעו כי היא תואמת את אופי החיים ביישוב.

הוועדה הדגישה כי כי עיקר ההתנגדויות לתכנית המוצעת נובעת מטענות על מטרדי רעש וחנייה וכי התשובה לטענת המטרדים תינתן במסגרת קביעת התנאים לרשיון עסק ולהסדרי חניה, וכן לקביעת הצורך במיגון אקוסטי כתנאי לקבלת ההיתר.

המדיניות: עירוב שימושים

הצוות המקצועי של הוועדה המקומית הדגיש כי לאור הגידול הצפוי בצור הדסה, "היישוב קיבל אופי סמי עירוני... ובמסגרת זו ראוי לאפשר הרחבת השירותים לתושבים ביישוב זה, לרבות מסחר שכונתי...". הוועדה מדגישה כי "התכלית החקיקתית של תכנית המתאר של מטה יהודה נועדה לשמר את אופיו של המרחב הכפרי במושבים ובקיבוצים, ולכן הוראותיה..." אינן רלבנטיות לצור הדסה שהיא בעלת מאפיינים עירוניים.

לאור זאת הוועדה קבעה כי המדיניות התכנונית הראויה כיום עבור צור הדסה היא "עירוב שימושים" – שילוב של מסחר ומגורים באותם מבנים או רחובות. לפי הוועדה, אין לרכז את כל המסחר בקניונים מרוחקים, אלא לאפשר "מסחר שכונתי" דוגמת חנויות מכולת, בתי קפה ופיצריות במרחקי הליכה מהבית.

"עירוב שימושים אמיתי מחייב קיום מסחר ברחובות היישוב בקומות הקרקע של בתי מגורים ובסמוך אליהם," קבעה הוועדה. היא אף הוסיפה כי העומס המדווח בפיצרייה רק מעיד על ה"צורך העצום" הקיים בשירותים כאלו בתוך היישוב.

לסיכום קבע הצוות המקצועי של הוועדה המקומית כי פיצריה שכונתית בגודל של 70 מ"ר היא "מסחר שכונתי לכל דבר" והיא עונה על ההגדרה של מסחר שכונתי המשרת את תושבי השכונה. טענות השכנים שנובעות מתנאים לקבלת היתר נדחו ונקבע כי במהלך קבלת ההיתר הסופי יטופלו התנאים הנדרשים כגון מרחב מוגן, שימוש בשטחים נוספים וכיו"ב.