מורשעי פרשת קרטל הגיזום הולכים לכלא

שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, נאוה בן אור, גזרה לאחרונה עונשי מאסר וקנסות על מורשעי קרטל גיזום העצים. בפרשת קרטל הגיזום מעורבים כמה תושבים ממטה יהודה ובהם יו"ר ועד האגודה החקלאית בנס הרים לשעבר, נורי גדליה, שהוא עצמו קבלן גיזום.

פרשת קרטל הגיזום נחשפה ביולי 2013 לאחר שהרשות להגבלים עסקיים ורשות המסים הפעילו את גדליה כ"סוכן" שהועסק בפועל באיסוף חומרים מרשיעים כנגד קבלני גיזום. במסגרת העיסקה שנחתמה איתו זכה גדליה בחסינות מפני העמדה לדין בעבירות הגבלים עסקיים מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

הנאשמים בפרשה הואשמו כי תיאמו ביניהם הצעות במכרזים והציגו מצגים כוזבים בפני עורכי המכרזים, כאילו מתקיימת תחרות ביניהם, כאשר בפועל סיכמו המורשעים ביניהם מראש מי יזכה בכל מכרז. מרבית המעורבים בפרשה הואשמו בעבירות של עשיית הסדר כובל בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים ובעבירות של קבלת דבר במירמה.

בפרשה הוגשו שלושה כתבי אישום נגד יותר מ-40 נאשמים, בגין עבירות של הסדר כובל בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובחלק מהמקרים גם עבירות הלבנת הון. כל זאת, בקשר לתיאום 18 מכרזים של חברת החשמל ועיריות תל-אביב, פתח-תקוה, חיפה ואור עקיבא, בהיקף כולל של עשרות מיליוני שקל. רוב התיאומים נעשו בשנים 2009-2010.

כמחצית מהנאשמים הודו והורשעו במסגרת עיסקאות טיעון. כנגד 17 הנאשמים המרכזיים בפרשה התנהל משפט ארוך שבסופו הם הורשעו ולאחרונה נגזר דינם.

בין המורשעים שכעת נגזר דינם אפשר לציין את: ירון בלווא, עליו גזר ביהמ"ש מאסר של 11 חודשי מאסר בפועל, ארז מיארה עליו נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל, רמי ברזילאי - 7 חודשי מאסר בפועל, אסא קופר חודשיים מאסר בפועל (ועוד 4 חודשי עבודות שירות) ופרץ קופר עליו נגזר חודש וחצי מאסר בפועל (ועוד שלושה חודשי עבודות שירות).

על הנאשמת חברת ש.ו.ת ורד בר כבישים ופיתוח בע"מ, שבבעלות האחים אסא ופרץ קופר (שהורשעו כאמור בפרשה), גזר בית המשפט קנס של חצי מיליון שקלים, ובנוסף הורה על חילוט רכוש החברה בסך 350 אלף שקל. על חברת השביל הירוק בע"מ גזר בית המשפט קנס של 175 אלף שקל, ובנוסף הורה על חילוט רכוש החברה בסך 150 אלף שקל.

במסגרת הכרעת הדין בפרשה מתחה השופטת בן אור ביקורת חריפה על גדליה על התנהלותו בתקופה שבה שימש "סוכן" של רשויות החוק. "התרשמותי מגדליה היא שהמדובר באיש ריב ומדון, הנוטה להסתכסך עם רעים לעבודה על רקע חשדות – מדומים אמתיים – כי קשרו נגדו או, כלשונו, “עקצו אותו". במהלך השנים לא היסס לפנות בתלונות רבות על העסקתם של גוזמים אחרים על ידי גופים עתירי משאבים, כגון הקרן הקיימת, מע"צ וחברת החשמל, כשתכליתן של הפניות לגרום לכך שהעסקתם של אותם גוזמים תופסק”, היא כתבה.

ההליך הפלילי נוהל במשותף על-ידי עוה"ד אשר גושן, אייל פרזון ויצחק שפיגלר מרשות ההגבלים העסקיים, ועוה"ד גלעד סוקולובר, עמרי קופלר ונועה עזרא מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, לאחר חקירה משותפת של הרשות להגבלים עסקיים והיחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) של משטרת ישראל בלהב 433.