מחוברים לחינוך
משרד החינוך בחר להעניק למועצה האזורית מטה יהודה את פרס החינוך הארצי לשנת 2022. ראש מינהל החינוך: זכינו כי בחרנו להתמקד בחיבור למקום ובטיפוח הקשר והשייכות הקהילתית
ועדת "פרס החינוך הארצי לרשויות ומועצות מצטיינות" בראשותה של הסמנכ"לית הבכירה ומנהל המנהל הפדגוגי, אינה זלצמן, בחרה במועצה האזורית מטה יהודה כאחת מעשר הרשויות שזכו לקבל את הפרס לשנת תשפ"ב – 2022. בנימוקי הוועדה נכתב: "המועצה האזורית מטה יהודה - שוקדת על קידום חדשנות חינוכית וערכית במוסדות החינוך ופועלת לחיזוק ופיתוח שדרת המנהיגות החינוכית". טקס הענקת הפרס ייערך בשבוע הבא (31.5) בבנייני האומה בירושלים.
בין הקריטריונים שחברי הוועדה בדקו והתרשמו מהם היו: קידום תכניות חינוכית ופעילות חינוכית לטיפוח ערכים חברתיים מעצבי זהות, קידום מעורבות חברתית בקהילה, חיזוק החוסן הרגשי ותחושת השייכות, יצירת רצף חינוכי, קידום תהליכי למידה ולצבירת הישגים משמעותיים ועוד.
ראש המועצה, ניב ויזל, בירך על הזכייה: "להצליח להוביל מועצה כל כך גדולה עם מגוון גנים ובתי ספר ייחודים, שונים ואלטרנטיביים ומגוון האוכלוסייה במועצה שלנו, זהו אתגר ניהולי וחינוכי שאנו מתמודדים איתו בכל יום. לפנינו עוד דרך ארוכה ונמשיך להשקיע בדור העתיד, בתלמידות ובתלמידים שלנו לצד צוותי החינוך וההוראה. לצד זה, נמשיך להשקיע גם בתשתיות במוסדות החינוך, במיגון ובבטיחות. אני גאה להוביל את המועצה להישגים אלו - כי חינוך זה בטבע שלנו!".
סגן ראש המועצה ומחזיק תיק החינוך שלומי מגנזי: "אני מודה לראש המועצה ניב ויזל על האמונה והתמיכה בחינוך. תהליך הזכייה משקף באופן אובייקטיבי את התהליכים הטובים שהחינוך במטה יהודה עובר.
קשר ושייכות
יום לאחר הטלפון שבו בישרה שרת החינוך, ח"כ ד"ר יפעת שאשא ביטון, לראש המועצה, ניב ויזל, על הזכייה בפרס החינוך, שוררת במשרדו של ראש מינהל החינוך, ניב בר גיא, אווירה מרוממת של גאווה ושביעות רצון.
"כל כך מרגש לזכות בפרס המוענק על עשייה חינוכית משמעותית", אומר בר-גיא, "אני מודה לתלמידות ולתלמידים ביחד עם צוותי החינוך שייצגו אותנו בכבוד ובמקצועיות. מבחינתי זכינו כבר מעצם העשייה החינוכית היום יומית, והתהליכים שאנו מובילים יחד במטה יהודה בכל מוסדות החינוך".
הזכייה בפרס החינוך הארצי, שהוא סוג של "מדליית זהב" למערכת החינוך של רשות מקומית בישראל, מגיעה לאחר שהמועצה בחרה להתמודד במסגרת התחרות והזמינה את ועדת הפרס לביקור במועצה כדי להציג בפניה את העשייה החינוכית האזורית.
"להציג את מערכת החינוך האזורית של מטה יהודה בפני הוועדה בסקירה שנמשכת כשעתיים בלבד מחייב להתמקד בדברים החשובים ביותר. אני בחרתי בסיפור הרשותי", מסביר בר-גיא, "כל הנושאים שבחרנו מתמקדים בחיבור למקום, קשר ושייכות, יצירת גורמי חוסן קהילתי וחברתי. הצגנו צמיחה מאוד גדולה בתכניות חינוכיות שמקדמות הידברות בין המוסד החינוכי לבין הקהילה, קשר עם היישובים, קשר לחקלאות, להיסטוריה ולמורשת האזורית, שותפויות עם מקומות של מורשת קרב, סדנאות שטח של 24 שעות שמוציאים את התלמידים מארבע הקירות של הכיתה אל השטח ואל האזור".
חיסכון בהסעות
איך השפיע החיסכון הכספי שנוצר כתוצאה מהשינוי במערך ההסעות על התכניות החינוכיות של המועצה?
"הקשר ההדוק אל הקהילה, הסביבה והמרחב זה הערך המוסף של ללמוד במטה יהודה. כאן נכנס החיסכון הגדול שאנו מרוויחים מהשינוי במדיניות ההסעות. בין 8:45 ל-13:00 האוטובוסים של המועצה לא עומדים לרגע, אלא מסתובבים ותומכים בסיורים לימודיים. זה מאפשר לנו לתמוך בגורמים המשמעותיים ביותר של חוסן בקרב התלמידים ובמרכזם תחושת שייכות לקהילה".
כמה כסף בסך הכל נכנס למערכת החינוך עד עתה כתוצאה מהחיסכון בהסעות?
"בשנתיים האחרונות הוחזרו כ-5 מליון שקל לתשתיות במערכת החינוך כתוצאה מהחיסכון בהסעות, להערכתי בשנת 2022 יושקעו עוד 2 מליון שקל בסיורים לימודיים ומעורבות חברתית".
כלקח מהקורונה, האם יש היתכנות לרעיון שבו ילדים ילמדו ביישוב שלהם ברוב ימות השבוע ויסתפקו רק ביום-יומיים בשבוע בנסיעה למוסד חינוכי אזורי?
"מהנסיון שלנו בקורונה עולה שבחלק מהיישובים החזקים זה יכול לעבוד מצוין אבל בחלק מהיישובים הפחות חזקים זה לא עובד. אפשר לראות את זה בצהרונים שמתקיימים ביישובים החזקים, שעובדים טוב. אבל מנקודת מבט של אחריות המועצתית אנחנו צריכים לשלב בין תלמידים מיישובים שונים ולכן חזרנו ללמידה המשותפת".
לראות את האחר
מה להערכתך היו הסיבות שזכיתם בפרס היוקרתי הזה ?
"הערך המוסף הגדול של לחיות במטה יהודה זה החיבור בין הקהילות ועם המרחב וזה מה שגרם לוועדה לבחור בנו. אמנם בתיכון "אור" כבר הגענו ל98% זכאים לבגרות, בתיכון "הר טוב" זה 94%, ויש עלייה של 10% בזכאות גם בעין כרם וגם בעין נקובא-עין ראפה, שיגיעו השנה ל60-65% זכאות, אבל הדגש שאנו נתונים לצמצום פערים, לראות את האחר, לראות את המגוון והחיבור לקהילה זה מה ששיכנע את חברי הוועדה שאנו זכאים לפרס".
מה צפוי למערכת החינוך האזורית בשנים הקרובות?
"האתגר הבא הוא פיתוח מגמות על-אזוריות כדי לא להיות פחות טובים מירושלים במוסיקה, מחול, מדעים ועוד".
איך זה יקרה?
" הגישה שלדעתי מתאימה ביותר היא ילדים שמקדישים יום אחד בשבוע למגמה המקצועית שבה הם מתפתחים באופן על-אזורי. הקידום של מגמות על אזוריות יחכה בגלל כל מיני אילוצים אבל להערכתי יזה יקרה בשנה-שנתיים הקרובות".
רוחות חדשות
יש במועצה שפע של בתי ספר ייחודיים – זה מבטא תפיסה יותר ליבראלית שמאפשרת מגמות שונות בחינוך?
"אם תעשה סקר בקרב תושבים שמעוניינים במסגרות אלטרנטיביות תגלה שהם חושבים שאנחנו לא ליבראליים בכלל. כשנכנסתי לתפקיד, בתי הספר סאדברי והאנתרופוסופי היו בתחילת הדרך. אמרתי שיש כאן מענה של צורך והחלטתי לסייע להם. היום הם מחובקים על ידי המועצה. אני יודע שבתוך המערכת הציבורית לא מצליחים לתת מענה לכל החלומות, במיוחד לאנשים שבאים לפריפריה כדי להגשים חלום חינוכי. אני שמח לעזור כדי לייצר שותפויות ורואה בחינוך האלטרנטיבי מעין חלונות פתוחים שמזרימים רוחות חינוכיות אחרות אבל במקביל, החינוך הציבורי מאוד יקר לי ואני עושה הכל כדי לתעל את התקציבים לבתי הספר הציבוריים".
ישיבת אמית נחשון היא כיום בית הספר התיכון בעל ההישגים הכי מרשימים במטה יהודה. איך אתה רואה את זה מנקודת מבטך?
"ישיבת נחשון נמצאת מבחינה פידגוגית במצב נפלא ותמיד על 100% זכאים לבגרות. לשמחתי אנחנו נמצאים במהלך מתקדם לפתור את נושא הבינוי שמאוד הציק בשנתיים האחרונות. בשנים האחרונות הישיבה כמעט הכפילה את גודלה והיא קולטת תלמידים ממטה יהודה וגם מבית שמש. עם זאת יש תושבים דתיים במטה יהודה שישיבת נחשון לא מתאימה להם והם דורשים חינוך מעורב של בנים ובנות ביחד".
האם נראה בקרוב הקמת אולפנה לבנות שמקבילה לישיבת אמית נחשון?
"אולפנה לבנות היא סוגיה שנמצאת על שולחננו והיא מורכבת. באולפנת נגה שבבית שמש 70% מהתלמידות בשכבה ז-ח הן בנות ממטה יהודה, ואין מקום לשתי אולפנות. לכן אנו נמצאים בהידברות טובה עם עיריית בית שמש. כרגע לשנה-שנתיים הקרובות אנחנו עצרנו את המהלך להקמת אולפנה".
עד כמה החינוך הדתי מהווה אתגר בפעילות של מינהל החינוך?
"בקרב הציבור הדתי יש דרישות שונות. לדוגמא, עשינו סקר לגבי המגמות של החינוך הדתי בצור הדסה ומתוך התשובות היה מאוד קשה להבין לאן ללכת ובאיזה רוח לבנות מוסד ממלכתי דתי שייתן את התשובה הטובה ביותר. כל אחד רוצה את הכיוון שלו ולהגיע למשהו ש-400 תלמידים יסכימו עליו זה מאוד קשה. זו הסיבה שבשלב זה אנו נמשיך להישען על מוסדות חינוך דתיים ברשויות אחרות".
על רקע ההודעה כי צור הדסה תופרד ממטה יהודה, מה עומד לקרות למערכת החינוך ביישוב ?
"אנחנו מתכווננים לכך שבשנת הלימודים תשפ"ד, החל מספטמבר 2023, תהיה בצור הדסה מערכת חינוך נפרדת. עם זאת, כרגע צור הדסה היא לחלוטין שלנו. להערכתי, תיכון אור יישאר כבית ספר על-אזורי אבל ברור שבשנים הבאות נצטרך לייצר תיכון על-אזורי ליישובי המזלג, משום שאור מגיע כבר לקיבולת של 900 תלמידים. כמובן שיהיה בית ספר ממלכתי דתי בצור הדסה שכאמור, כרגע אנו מחפשים את המתכונת שלו. יהיו השלכות לגבי עובדי מערכת החינוך שהם עובדי מטה יהודה, כדוגמת הסייעות".
לימודי עברית לערבים
בעבר הדגשת את הצורך בקידום לימודי העברית במגזר הערבי. מה נעשה בתחום הזה?
"ההתמודדות במגזר הערבי במטה יהודה כולל שני אתגרים מרכזיים: הראשון, לרתום את הקהילה למעורבות בריאה בבית הספר והשני, לקדם את לימודי העברית. לשמחתי, בתחום הניהולי הצלחנו להגיע ליציבות והמנהלים מקובלים על שני הכפרים. בתחום העברית, בשנה האחרונה פתחנו בסיוע משרד החינוך שיעורי העשרה בעברית לתלמידי חטיבת הביניים. התחלנו עם 15 תלמידים ותוך זמן קצר הצלחנו להכפיל את המספר של התלמידים פי 5 וכיום יש לנו כ-100 תלמידים".
עד כמה התלמידים הערביים מוכנים ללמוד עברית?
"בקרב הצעירים הערביים רק בגיל 18-19 מתעורר הגירוי ללמוד עברית. בהאקתון החינוכי שקיימנו לפני כמה חודשים הציע צוות מעין נקובא-עין ראפה שבני הדור השלישי יסייעו לצעירים בלימוד עברית, משום שבמגזר הערבי, הסבא והסבתא יודעים עברית טוב יותר מהנכדים שלהם. זה אתגר מאוד גדול אבל התחלנו לצמצם את הפערים, אנחנו בכיוון הנכון".
אפס סובלנות לאלימות
לפני כמה חודשים היה אירוע אלימות חמור בתיכון הר-טוב. איך אתם מתמודדים עם האלימות במוסדות החינוך?
"בראייה של שנתיים אחורה, התופעות שראינו במערכת החינוך בעקבות הקורונה, בכל הארץ וגם במטה יהודה, היו חריגות. כחלק מהתכנית הפידגוגית שלנו אנו משקיעים הרבה במדריכי מוגנות. יש לנו מדריכים בתשעה בתי ספר והם אמורים לסייע ולאתר מראש את גורמי המסוכנות. ברמת הטיפול אנחנו מייצרים אפס סובלנות לאלימות. כשאנו מרגישים שאין ברירה אז יש הרחקה לצמיתות, זה קרה 3-4 פעמים בשנתיים האחרונות. יש לי תפקיד חשוב לתת גב למנהלים. במקרים האלה אני מתערב בכל הכוח כדי לקבוע את הגבולות הברורים של מה שניתן לקבל ומה לא. יש אפס סובלנות לאלימות. הורים נוטים לשמוע את הסיפור של הילד בבית ולהקטין את האירוע החמור שבו הוא השתתף, אבל אנו משתדלים לא להיכנע להורים".
לאחרונה היה אירוע שבו תלמידות שהשתתפו בטיול לא עמדו בקוד הלבוש הנדרש. מה העמדה שלך בנושא זה?
"חלק מהתלמידות, למרות הסברים מאוד ברורים, בחרו בבוקר השני של הטיול להגיע עם לבוש של חולצות ספגטי וחולצות בטן. זה עבר את הגבולות של הצוות החינוכי, שהוא בבסיסו מאוד ליברלי. פנו לתלמידות וביקשו להחליף את הלבוש וכשהתעורר ויכוח הוחלט לעצור את הטיול, הורידו את כל התלמידים מהאוטובוס והסבירו את הרציונאל שעומד מאחורי הדרישה: הגנה מפני קרינת השמש וצורך לשמור על לבוש שמכבד את המוסד החינוכי. התקיים דיאלוג חינוכי על נושא של גבולות וזה אתגר של כל צוות חינוכי. הייתה פנייה לתקשורת - אבל צריך להתמודד עם זה".
לסיכום, איך ההרגשה לקבל את פרס החינוך הארצי ?
"הפרס האמיתי הוא עצם התהליך החינוכי, ההכרה וההוקרה לאנשי חינוך היקרים במטה יהודה והאיתות להנהלת המועצה ולראש המועצה שאנו בכיוון הנכון. אני באופן אישי במקום טוב ותמיד כיף לקבל הוקרות על מה שאתה עושה".
יובל רובין
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?