מטה יהודה: כ-2 מיליון שקלים נגבו ביתר מתושבים הזכאים להחזר

פעילות של חברי סיעת האופוזיציה במליאת המועצה האזורית מטה יהודה חשפה כי במהלך עשר השנים שבין 2013-2023 גבתה המועצה תשלומים ביתר מתושבי המועצה בהיקף כולל של קרוב ל-20 מליון שקל. בתגובה לפנייה של כמה מחברי האופוזיציה הודה גזבר המועצה כי נכון להיום ישנם 1347 תושבים הזכאים להחזר כספי בשל תשלומי יתר בהיקף כולל של כ-2 מליון שקלים.

חברי המליאה וסיעת "קול התושבים", דגנית אבדר דניאל (נציגת אורה) ורענן אהרונסון (נציג מסילת ציון) פנו כבר בחודש יוני האחרון למועצה בבקשה לקבל נתונים על הטיפול ביתרות הזכות שנצברו לתושבי המועצה בתשלומי המסים והאגרות למיניהם. לטענתם, לא התקבלה כל תשובה והם נאלצו לחזור על פנייתם גם בחודש יולי – ללא תגובה.

במכתב ששלחו השניים בסוף חודש אוגוסט לראש המועצה הם הציגו את הנתונים על יתרות זכות כפי שהם מופיעים בדו"חות הכספיים של המועצה. מנתונים אלה עולה כי בכל שנה החל משנת 2013 נרשמו יתרות זכות בהיקף של למעלה ממליון שקל בשל גביית יתר כאשר בשנת 2014 נרשמה יתרת זכות חריגה בהיקף 2.5 מיליון שקל ובשנת 2023 נרשמה יתרת זכות של כ-2 מליון שקלים.

חברי הסיעה ציינו כי לא מצאו נוהל מסודר שבו המועצה מחזירה את יתרות הזכות לתושבים ששילמו ביתר וביקשו לדעת האם יש נוהל כזה ומה נעשה עם הכספים ששולמו ביתר.

ראש המועצה הפנה את השאילתא לגזבר מועצת מטה יהודה, משה אוחיון, ותשובתו חושפת כי נכון לחודש ספטמבר 2025, המועצה מחזיקה ביתרות זכות בהיקף של כמעט 1.9 מיליון שקלים, המגיעים לכ-1,347 תושבים. המשמעות היא כי סכום הזיכוי הממוצע לכל נישום עומד על כ-1400 שקלים לשנת 2025.

אוחיון מציין כי המועצה מיישמת את חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) ואת הנחיות מנכ"ל משרד הפנים, ומדגיש כי המערכות הממוחשבות לגביית מסים ואגרות מתוכננות לבצע קיזוז אוטומטי של יתרות הזכות מהתשלום השוטף.

לדברי אוחיון, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, הופצו הנחיות מנכ"ל משרד הפנים בפברואר 2018, שחייבו את הרשויות המקומיות לדווח לנישומים על יתרת זכות בשובר התשלום השוטף. לאור זאת, המועצה מדגישה כי יתרות הזכות הללו מופיעות באופן שוטף וקבוע בחשבון החיוב השוטף של התושבים, בשורה נפרדת ובמודגש, ובכך היא פועלת ליישום הנחיות משרד הפנים.

המענה מתייחס גם לתיקון חקיקה עדכני: (תיקון מס' 3 לחוק ריבית והצמדה) שנכנס לתוקף החל מ-1 בינואר 2025 וקובע כי הודעה על עזיבת נכס תהווה אוטומטית גם דרישה להשבת יתרות זכות.

עוד צוין, כי אם תושב פונה בבקשה לקבלת זיכוי בעין (כלומר, העברה בנקאית ולא קיזוז), המועצה פועלת לביצוע ההחזר באמצעות העברה.

יש לציין כי סעיף 6(א) לחוק ריבית והצמדה קובע כי תשלום ששולם ביתר יושב לנישום בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן, אם חלפו למעלה מ-30 יום מיום הזיכוי. אם הוגשה פנייה אקטיבית להחזר, יתווספו לסכום גם תשלומי ריבית צמודה בשיעור 0.5% לחודש, החל מהיום ה-30 למתן ההודעה.

המשמעות היא שעיכוב של שנה בהחזר תשלומי יתר יגרום בממוצע להחזר הגבוה בכ-9.5% על הקרן, עיכוב של שנתיים יביא לזינוק של כ-20% בגובה ההחזר ועיכוב של חמש שנים עשוי להזניק את שווי ההחזר ליותר מ-50% על הקרן המקורית.

בתגובה לגבי שאלת הנוהל הפנימי לטיפול ביתרות זכות, המועצה מבהירה כי הנחיות משרד הפנים "אינם קובעים חובה להתקין נוהל מסוים". יחד עם זאת, המועצה הודיעה כי אפשרות לגיבוש נוהל יובא "לבחינה ועיון של היועץ המשפטי למועצה, מנהל מערכות המחשוב, ספקי התוכנה ומנהל מחלקת הגבייה". המועצה התחייבה כי גיבוש הנוהל ונוסחו יובאו לפרסום והפצה.

בהודעת סיעת "קול התושבים" נאמר כי תושבי המועצה מוזמנים לבדוק את הודעות החיוב של הארנונה ובמידה ונמצא כי יש להם יתרות זכות עליהם לפנות לגזברות המועצה ולדרוש לקבלת את הכסף כולל ריבית והצמדה לחשבון הבנק.