מטה יהודה פתחה בהליכי כינוס נכסים לחברה שלא שילמה ארנונה

מהלך חריג של המועצה האזורית מטה יהודה בתחום גביית הארנונה: הליכי כינוס נכסים נפתחו כנגד חברה עסקית שהחזיקה במבנים בתחומי המועצה אך נמנעה מלשלם את דמי הארנונה במשך בשנים.

המהלך החל עם הגשה של בקשה רשמית לבית המשפט המחוזי בירושלים למתן צו לפתיחת הליכים להכרזה על חדלות פירעון של חברת "מ. מסטיקס בע"מ", בעלת המותג מסטיק X בטעמים שונים, סוכריות ומסטיקים ללא סוכר. לטענת מטה יהודה החברה צברה חובות עתק של למעלה מ-1.3 מיליון שקל בגין ארנונה ואגרות ביוב שלא שולמו במשך יותר מעשר שנים.

הבקשה של מטה יהודה משקפת את אחת הבעיות המרכזיות שעמן מתמודדות רשויות מקומיות בכל רחבי הארץ: חברות מסחריות או תעשייתיות הפועלות בתחומן, צורכות שירותים מוניציפליים ומחזיקות במבנים, אך מפסיקות את פעילותן ומותירות אחריהן חובות ארנונה מצטברים גבוהים המוטלים על קופת הציבור.

במוקד הדיון המשפטי עמדה השאלה האם רשות מקומית שמיצתה את כלל אמצעי הגבייה המנהליים והמשפטיים הרגילים, ונוכחה לדעת כי החברה אינה מסוגלת או מסרבת לפרוע את חובותיה, רשאית להפעיל את הכלים הדרסטיים הקבועים בחוק חדלות פירעון כדי לכפות כינוס נכסים וגבייה משפטית.

בבקשה שהוגשה לבית המשפט טענה מטה יהודה את כי החברה לא שילמה את חובות הארנונה ואגרת הביוב בגין הנכסים שבחזקתה (מבנים באבן ספיר ובא"ת הר טוב)  החל משנת 2015 ועד לדצמבר 2023, כך שסכום החוב המעודכן עומד על למעלה מ-1.3 מיליון שקל. המועצה טענה כי החוב עולה בהרבה על הרף הקבוע בחוק (86,167.41 שקל), אשר קובע כי במידה והחוב לא נפרע במועד יש חזקה משפטית שהתאגיד מצוי בחדלות פירעון.

החברה טענה מנגד כי מדובר בחובות שנויים במחלוקת, המנוהלים בשיהוי כבד וחלקה אף התיישנו. כמו כן, טענה החברה כי בית המשפט של חדלות פירעון אינו הפורום הראוי לבירור שומות ארנונה מורכבות, וכי על המועצה היה לנקוט בהליך אזרחי רגיל.

המועצה הבהירה כי הפעילה בעבר הליכי גבייה מנהליים הכוללים הטלת עיקולים ושעבודים על נכסי החברה. אולם, הליכים אלו לא הניבו פירות משום שהחברה הפסיקה את פעילותה. היא טענה כי החלת הליכים משפטיים אזרחיים רגילים נוספים במצב דברים זה תגרום להוצאות כספיות מיותרות מקופת הציבור מבלי לקדם את סילוק החוב, ולכן פנייה להליכי חדלות פירעון היא הדרך היחידה והמידתית שנותרה.

השופט אביגדור דורות מבית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עמדת המועצה באופן מלא, ופסק כי יש להתחיל בהליכי חדלות פירעון מול החברה.

השופט דחה את טענת החברה להתיישנות החוב עבור השנים 2015 ל-2018 לאחר שהמועצה הוכיחה כי החברה חתמה על הסדר חוב בשנת 2019 ומסרה למועצה 24 המחאות דחויות (שמאוחר יותר בוטלו על ידי החברה). השופט קבע כי עם החתימה על ההסדר ומסירת ההמחאות נעצר מרוץ ההתיישנות והתחדש רק בשנת 2020 ממועד הפרת ההסדר, כך שהתביעה עומדת במגבלת הזמן.

השופט קבע כי ביחס לנכס באזור התעשייה הר-טוב, החתימה על הסדר החוב ב-2019 (על סך של כ-334,155 שקל) הופכת את החוב ל"חוב מוסכם שאינו שנוי במחלוקת". השופט הדגיש את פסיקת בית המשפט העליון, לפיה חייב אינו יכול לכרות הסכם פשרה, לבטל אותו ביום בהיר אחד מטענות שונות, ולטעון פתאום שהחוב שנוי במחלוקת במטרה להתחמק מתשלום.

השופט קבע כי מאחר שהוכח חוב ברור שאינו שנוי במחלוקת העולה בהרבה על הרף הקבוע בחוק (86,167 שקל), והומצאו דרישות תשלום כדין לפי פקודת המסים (גבייה), קמה כנגד החברה חזקת חדלות פירעון מובהקת לפי סעיף 10(א)(3) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. השופט הבהיר כי לרשות המקומית נתונה זכות בחירה עצמאית בדיני הגבייה (האם לנקוט בהליכי גבייה מנהליים, תביעה אזרחית או בקשה לחדלות פירעון), וכי הפנייה לבית המשפט לחדלות פירעון בנסיבות שבהן החברה הפסיקה לפעול והפרה הסדרי קודמים היא תקינה ומידתית.

התוצאה: בית המשפט הורה על מתן צו לפתיחת הליכים נגד החברה, ומינה את עו"ד אלון ריחני כנאמן על נכסיה לצורך בירור מדויק של חובותיה וחלוקתם.