שעתה היפה של הקהילה

ברוב יישובי מטה יהודה מגיפת הקורונה לא פגעה באופן משמעותי והתושבים מתמודדים עם הבידוד בקלות יחסית. עיקר הבעיה והדאגה היא ביישובים שמתפרנסים מתיירות

איך מתמודדים עם מגיפת הקורונה ביישובי מטה יהודה? יש המברכים על פעילותה של המועצה ויש גם ביקורת, יש המספרים על היענות נרחבת להנחיות ויש על התמודדות עם מי שמסרבים לקבל את הדין, יש המברכים על ההזדמנות להציג קהילה תומכת ומגובשת ויש מי שטוענים שהקורונה הגיעה כדי לסייע בגיבוש הקהילתי.

משבר מגיפת הקורונה מצא את תושבי מטה יהודה במצב משופר ביחס לתושבי הערים. החיים ביישובים קטנים ומבודדים התבררו כמחסום יעיל למדי בפני התפשטות המגיפה. הקהילתיות החזקה ברוב היישובים באה לידי ביטוי במעבר מהיר של מידע ביישוב בנוגע לכל חשש של הידבקות ובהתבודדות מרצון של רוב מי שנדרשו לכך.

בנוסף, הסגר שהוטל על תושבי ישראל מצא את תושבי היישובים הכפריים מצוידים היטב: הגינות הגדולות בבתים הפכו למקור של פעילות ובילוי, והמטבחים הגדולים חזרו לפעול במלוא הקצב. המשפחות המתגוררות בימי השגרה בריחוק ממרכזי הערים ובניתוק מהמהומה של רחובות סואנים, לא נאלצו להתאמץ יותר מדי כדי להתרגל למציאות של בידוד, וברוב הבתים נמצאו די והותר אמצעים כדי להעביר את ימי הסגר הכפוי ברגיעה יחסית. והעיקר, רחובות היישובים השקטים בדרך כלל לא נאלצו לעבור מהפך ובמקום כלי רכב הם התרגלו במהירות רבה לקולות הצעידה של מי שביקשו לחלץ עצמות 100 מטר מהבית.

שיחה עם פעילי ציבור ביישובי המועצה מעלה כי רובם גאים לספר על אופן ההתמודדות של היישוב עם המגבלות הקשות ונכונים להמר כי גם התמשכות המצב בעתיד הקרוב לא תשנה את התמונה.

כולם רוצים לעזור

יו"ר ועד האגודה במושב רמת רזיאל, ברוך פלד, מספר כי המגיפה הגבירה מאוד את הגיבוש הקהילתי: “אנו מושב מאוד מסודר. מי שרק מבקש לסייע, מאה תושבים קופצים לסייע לו. יש פעילות קהילתית מאוד יפה. מארגנים קניות ביחד. הצרכנייה עובדת, משרתת גם מושבים אחרים, אפשר להזמין מה שרוצים ואוספים את ההזמנות מחוץ לדלת הצרכנייה. מנקים את היישוב, הכל עובד, שער היישוב לא סגור, מתנהלים כמעט כרגיל וככל האפשר בשגרה. אין ברמת רזיאל משפחות במצוקה, כך שלא נאלצנו להתמודד עם חלוקת מזון, אין לנו אף חולה, אנשים צייתנים, אין התקהלויות ומי שמגיע מחו"ל נכנס לבידוד מרצון".

האירוע הכי דרמטי אתו התמודדו ברמת רזיאל היה ניסיון של מישהו מחוץ למושב לשכור דירה לתקופת הבידוד. השמועה עשתה כנפיים חיש מהר והלחץ הציבורי גדע את ההשכרה באיבה.

ברמת רזיאל ממתינים בכיליון עיניים לרגע שבו תאושר התב"ע החדשה של היישוב ולדברי פלד, הוועדה המקומית מטה יהודה המשיכה לפעול בנושא זה במטרה לסיים את ההליך.

התמודדות בבית הכנסת

יו"ר ועד האגודה במושב צלפון, דני ביטון, מספר כי הסגר הכפוי הוכיח כי היחסים בתוך המושב מצוינים ויש סיוע הדדי בין המושב הוותיק לתושבי ההרחבה.

על ההתנהלות של התושבים במהלך ימי הסגר מספר ביטון: “בסך הכל שומרים על ההנחיות ואין בכלל בעיות. הייתה לי התמודדות בבית הכנסת שאני עומד בראשו עם תושבים שרצו להמשיך ולהתפלל במניין. הסברנו להם כי מדובר במצב מסוכן וגם אנחנו רוצים להתפלל במניין אבל אין אפשרות כרגע. היה צריך הרבה סבלנות והסברים עד שהם השתכנעו שעדיף לסגור בשלב הזה את בית הכנסת".

בצלפון יש אוכלוסייה מבוגרת מאוד אך זו אוכלוסייה המוקפת בבני משפחה שתומכים בהם ומספקים להם מזון, תרופות וסיוע נוסף. “אין לנו משפחות במצוקה ומי שזקוק לעזרה בדרך כלל יש מי שעוזר לו", מסביר ביטון.

חסרים ידיים עובדות

המצב קצת שונה במושב גבעת ישעיהו שבחבל עדולם. “לרוב האנשים המבוגרים יש משפחות שדואגות להם אבל יש לנו כמה משפחות בודדות שנמצאות במצוקה", אומר יו"ר הוועד המקומי, גל שוורץ, “אנו מטפלים בהם בעזרת מתנדבי צוות צח"י. יש פעילויות של הילדים שמרכזת הענ"קית. ניסינו לשמור על בידוד עד כמה שאפשר והשער של המושב סגור. בסך הכל אנשים נשמרים ונזהרים, מטיילים, עושים ספורט במרחב הציבורי בזוגות או בבודדים. לא נתקלנו במפרי הנחיות. היה חולה אחד שהגיע מחו"ל, ומשדה התעופה הוכנס מיד לבידוד".

בגבעת ישעיהו מוטרדים מהמשך הפעילות החקלאית, רבים במושב מחזיקים בחלקות כרמים והעבודה עכשיו רבה והמחסור בפועלים מציק. "המזל שלנו הוא שתמיד יש עבודה בבית או במשק", מחייך שוורץ, “אבל החקלאים נפגעו קצת. אין להם תאילנדים וצריכים לעשב את השטחים. מדובר באנשים בגיל לא צעיר, בני 70 ומעלה, והם צריכים ולצאת עכשיו לכרמים ולעבוד שם. אם לא ישחררו את הפועלים נהיה בבעיה".

שוורץ מרוצה מהפעילות שלה מועצה האזורית מטה יהודה: “המועצה עובדת יפה, עושים מה שהם יכולים, שואלים ומתעניינים".

מרגישים נטושים

את ערב חג הפסח ציינו בוועד האגודה של מושב עמינדב בחלוקה של מתנות לחג לבעלי הנחלות בסך 3000 שקלים לבית אב ובסך הכל כרבע מיליון שקלים. יו"ר הוועד, שמעון קינן, מספר כי בכוונתו לשוב ולחלק מנה נוספת של עוד כרבע מיליון שקלים, וזאת כחלק מהתמיכה במשפחות בתקופת הקורונה.

הציות להנחיות משרד הבריאות נתקל בעמינדב בקשיים, לא מצד התושבים אלא מצד הישיבה שפועלת במושב. קינן: “הישיבה המשיכה לעבוד והתלונות למועצה לא הועילו. נאלצנו להתמודד לבד כדי להביא להפסקת הפעילות במקום".

קינן מותח ביקורת על המועצה האזורית מטה יהודה וטוען כי בעמינדב מרגישים נטושים. “במועצות אזוריות אחרות יש יוזמות. היו בעבר משברים אבל הייתה תחושה של אחדות, היום התחושה היא שכל אחד לנפשו. יש ירקן בערבה שמוכר ירקות בארבעה שקלים לק"ג במקום 15 שקל. למה המועצה לא מארגנת רכישה מרוכזת ? היינו עוזרים לו ועוזרים לעצמנו.

אני לא אשאר דומם. מישהו צריך לסייע אבל אני כבר לא מחכה לעזרה. כל אחד יצטרך לתת דין וחשבון מה עשה במשבר הזה”.

השיתופיות בשעתה היפה

ההתמודדות בקיבוץ רמת רחל נעשית באווירה קהילתית הדוקה. “זמן של סגר הוא שעתה היפה של הקהילה השיתופית בקיבוץ", אומר נציג הקיבוץ במליאת המועצה, דוד דרומלביץ', “התושבים שומרים על ההוראות, מה שעובד זה הדברים החיוניים מכבסה, חדר אוכל, יש המון סיוע הדדי, מי שצריך תרופות מביאים לו הביתה. יש לנו צוות תרבות מעולה, חילקו שי לחג בבתים, ואת המימונה חגגנו במרפסות שאליהם באו אנשים אחד-אחד להתכבד".

ברמת רחל ספגו מהלומה קשה עם קריסת התיירות. הקיבוץ מפעיל בית מלון וקאנטרי קלאב אשר נאלצו לסגור את שעריהם. “בעיות הפרנסה מטרידות את בעלי התפקידים, התמודדות עם קשיים בתיירות היא לא דבר חדש עבורנו", מסביר דרומלביץ' את שלוות הנפש של תושבי הקיבוץ, “עם זאת אנחנו עדיין אומדים את הנזקים".

דואגים לדיור המוגן

התמודדות שיתופית יש גם במושב השיתופי שורש, אשר כולל גם שכונת הרחבה גדולה. יו"ר הוועד, בני ארמן: “החבר'ה מאוד ממושמעים. לא נתקלנו בכלל בבעיות של הפרת הנחיות.

הוועד המקומי מטפל בהכל והקהילה משולבת בזה. יש לנו אוכלוסייה מבוגרת, ולרוב המבוגרים יש משפחות שמחזיקות אותם. אין לנו מקרים שזקוקים להתערבות של האגודה ואין שום מקרה שאני יודע שיש לו בעיה".

בשורש מתמודדים עם סגירת ענף התיירות ועם בית הדיור המוגן 'פרוטיאה בהר'. “נאלצנו לסגור את מלון הצימרים, המסעדות וגן האירועים. מבחינה כלכלית מצליחים להחזיק את עצמנו מעל המים. קיבלנו הצעה לקלוט בבית המלון חולי קורונה אבל אנו לא מעוניינים, בעיקר בגלל הקירבה לבית הדיור המוגן שנמצא במצב מאוד רגיש. הוא הדאגה הגדולה שלנו. הצוות שם שומר מאוד על בידוד והיגיינה ואנו תומכים בהם".

דאגות פרנסה

מי שמתייחסים בפחות שלוות נפש לקריסת התיירות הם תושבי היישוב יד השמונה, שעיקר פרנסתם היא מהמלון ומהאתר התנ"כי שהם מפעילים. “אנחנו יישוב מאוד ממושמע, ולא היינו צריכים בכלל להתמודד עם מפרי הנחיות", אומרת יו"ר הוועד, איילת רונן, “אולם אנחנו מאוד קרובים לקריית יערים ושם התושבים היו הרבה פחות ממושמעים, וחלקם נכנסו אלינו וטיילו ביישוב בניגוד להנחיות. בדקנו את האפשרות לאסור עליהם את הכניסה אך התברר שזה לא ניתן מבחינה חוקית. אחרי דיונים החלטנו לסגור את השער של היישוב, בסופו של דבר גם הם התכנסו לכללים”.

ביד השמונה מתגוררת אוכלוסייה מבוגרת אבל לדברי רונן היא לא נזקקת לעזרה יומיומית. “יש לנו אוכלוסייה מבוגרת של פינים. מדובר באנשים עצמאיים ופעילים ורובם אנשים בריאים וחזקים. אחת מהמבוגרות התלוננה שמתקשרים אליה יותר מדי".

כאמור, הבעיה העיקרית של יד השמונה היא אובדן ההכנסות מעסקי התיירות. “הקושי העיקרי הוא קושי כלכלי. מקור הפרנסה הראשי שלנו הוא המלון. הוצאנו עובדים רבים לחל"ת. הבעיה היא שמדובר במוצר עתידי ואנחנו רואים ביטולים של קבוצות לחודשים הבאים, יוני ויולי. היוזמה של ההקלה בארנונה היא מבורכת אבל זה טיפה בים. מעבר לזה אני לא יודעת מה יהיה".

חיים על הרזרבות

פגיעה משמעותית נרשמה גם במושב בית נקופה. “האגודה השיתופית חיה על טיפות הרזרבה האחרונות", אומר יו"ר ועד האגודה, שלומי מויאל, “המסעדות ואולם האירועים לא משלמים. כל מי שחייב כספים לא יכול לשלם. אנחנו מאפשרים דחייה, ובמקביל ביקשנו דחייה מהרשויות. אנו מנסים להקל עד כמה שאפשר אך יש לנו התחייבויות, משכורות, ביטוחים וכיו"ב דברים שצריכים לשלם. המזל שלנו שהיו לנו רזרבות שאנו יכולים להשתמש בהם אבל הם ייגמרו בעוד חודשיים".

בבית נקופה השיגו תרומות בעזרתן סיפקו מוצרי מזון לכמה משפחות שנמצאות במצוקה. “אנחנו שומרים על הערבות ההדדית. יש לנו יו"ר ועדת רווחה שבודקת את המצב של המשפחות בכל שבוע, יש מערך מתנדבים שנוסעים להביא תרופות וקניות לחברים שלא יכולים לצאת. היה חבר אגודה שקיבל אירוע מוחי, הוא חזר לטיפול בביתו, נתמך על ידי המשפחה והאגודה השתתפה במחצית מהעלות להתאמת הנגישות של הבית למצב החדש. אנו נמצאים בקשר עם אגף הרווחה של המועצה והם מנחים אותנו. המועצה עושה את המירב שהיא יכולה, יש ערנות ודאגה ומגישים עזרה כשצריך".

אין משפחות במצוקה

גם במושבים נוספים מדווחים על התמודדות טובה של התושבים עם הקורונה. יו"ר ועד האגודה של בית זית, אמנון זילברשטיין: “אנחנו מושב מסודר, עברנו ומיפינו את הצרכים, הפעלנו את צוות צח"י ובדקנו שלאף אחד לא יחסר דבר".

במושב מחסיה נתקלו בבעיה של תושבים חרדיים מרמת בית שמש שנהגו לטייל ברחובות המושב כאילו אין קורונה. יו"ר הוועד המקומי, ציון בוזגלו: “הפצנו הוראה לתושבים, שאם הם רואים מישהו שלא מתגורר במושב הם יכולים להזהיר אותו או לקרוא למשטרה. בבית הכנסת שלנו שמרו על ההנחיות. יש לנו בסך הכל משפחה אחת שנזקקת לתרומות של מזון וועד האגודה תמך בה בכסף".

במושב נס הרים מדווחים כי הקורונה לא גורמת לבעיות מיוחדות. יו"ר ועד האגודה, ברוך ארגוב: “הורים מבוגרים מתגוררים עם הילדים ומקבלים מהם את כל תשומת הלב, אין לנו משפחות במצוקה. הייתה קבוצה של תושבים שחזרה מחו"ל ונכנסה לבידוד מיד".

גם במושב אדרת מדווחים כי ההנחיות נשמרות. “חסר לנו הבית כנסת והתפילות אבל אנו שומרים על הנחיות הבידוד", מספר יו"ר הוועד, מוטי גבאי, “יש לנו צוות צח"י ששם יש את כל ההודעות. היו כמה חבר'ה שהגיעו מחו"ל ונכנסו לבידוד. תודה לאל אין לנו משפחות במצוקה ולא נדרשנו לטפל במשפחות במצוקה".