מיליארד ש"ח לשלטון המקומי

הסכם הפשרה שאישר מרכז השלטון המקומי בפרשת "חלף דמי ההשבחה", יזרים לרשויות המקומיות מאות מיליוני שקלים במהלך ארבע שנים. הנתח של מטה יהודה - 79 מיליון שקל

המדינה ומרכז השלטון המקומי, עומדים להגיע לפשרה שתמנע את הצורך בהכרעת בית המשפט העליון, בערעור שהגישו מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) והמדינה על פסק הדין שקבע, כי עליהן להשיב לרשויות המקומיות מחצית מסכום "חלף דמי ההשבחה" שגבו במשך עשרות שנים. ממסמך הפשרה שהגיע לידי "בקיצור", עולה כי המדינה תעביר מיליארד שקל לכ- 200 רשויות מקומיות, בארבעה תשלומים שנתיים. הנתח של מטה יהודה מהסכם זה צפוי להסתכם ב- 79 מיליון שקל.

הבסיס לתביעה של הרשויות המקומיות כנגד ממ"י ומשרד האוצר, מתחיל בסוף שנות ה- 90 . אז גילה צוות של רואי חשבון, במסגרת בדיקה עצמאית שערך, כי ממ"י אינו מעביר לרשויות המקומיות את השווי המלא של "חלף דמי השבחה", במסגרת עסקאות נדל"ן שונות, כפי שנקבע בחוק שקיבלה הכנסת עוד בשנות ה- 70 . בדיקה מעמיקה העלתה, כי במקרים רבים, ממ"י לא העביר לרשויות המקומיות את הסכום הקבוע בחוק ובמקרים אחרים, העביר רק מקצת הסכום, תוך שהוא מנצל את בורותם של גזברי הרשויות ואת חוסר הכרתם את החוק.

בתחילת שנות ה- 2000 , חתמו רשויות מקומיות רבות ובהן עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות, על הסכמים עם מספר משרדים מקצועיים, לייצוגם מול המינהל ומשרד האוצר וייפו את כוחם להגשת תביעה כנגד המינהל.

אחד ממובילי הצוות המקצועי הגדול ביותר, אשר ייצג 140 רשויות מקומיות בתביעה זו, הוא רו"ח רם בראל, נציג שורש במליאת המועצה, המשמש כחבר ועדת הכספים של המועצה ומייעץ בנושאים כלכליים לראש המועצה.

פס"ד חריף

בשנת 2007 פסקה שופטת בית המשפט המחוזי, רות רונן, כי על המדינה לשלם לרשויות המקומיות כ- 2.5 מיליארד שקל, כנגד הסכומים הידועים שהוכח כי המדינה לא שילמה ועוד סכום המוערך במיליארדי שקלים נוספים, כנגד סעיפי התביעה שלא ניתן היה להעריך את שוויים.

משרד האוצר וממ"י מיהרו להגיש ערעור כנגד פסק הדין, לבית המשפט העליון. במקביל, הם החלו במשא ומתן עם נציגי הרשויות המקומיות, במטרה להשיג פשרה. כאמור, לאחר כארבע שנים של התדיינויות, מסתמן כי הושג מסמך של פשרה. פנינו לרו"ח בראל, כדי לקבל את תגובתו למסמך הפשרה שהגיע לידי "בקיצור".

לדברי רו"ח בראל, בית המשפט העליון קבע לוחות קצובים למשא ומתן בין הצדדים ובהם נקבע כי ממ"י והאוצר, יוכלו לעכב את הכספים שאינם שנויים במחלוקת, לא יאוחר מ- 1 דצמבר 2011 .

במהלך ההתדיינות עם הרשויות המקומיות, איימה המדינה לחוקק חקיקה רטרואקטיבית, שתבטל את פס"ד שנתן בית המשפט המחוזי. כנגד זאת, איים מרכז השלטון המקומי לפעול בכנסת, כדי לעצור ולהכשיל את כוונת האוצר. התגובה החריפה של הרשויות המקומיות, הניעו את המדינה להבין, כי מוטב לנסות ולסיים את הפרשה בפשרה.

הצעת הפשרה, אומר רו"ח בראל, היא תולדה של עבודה מאומצת של מרכז השלטון המקומי, בראשותו של ראש עיריית מודיעין, חיים ביבס. "אנחנו ליווינו את המו"מ ברמה המקצועית בלבד ונכחנו בפגישות רבות במשרד האוצר. נוסח הצעת הפשרה שאושר על ידי השלטון המקומי, הוא החלטה סוברנית של הרשויות המקומיות, שכידוע צריכות להמשיך ולעבוד עם השלטון המרכזי, גם ביום שאחרי קבלת סכום הפיצוי".

עבודה על בסיס הצלחה

נושא שכר הטרחה של הצוותים המקצועיים ובהם רואי החשבון ועורכי הדין, היה אחד מהנושאים השנויים במחלוקת, במסגרת הסכם הפשרה המתגבש. כשהתקבל פס"ד של בית המשפט המחוזי ב- 2007 , התברר כי חלק מהסכמי שכר הטרחה כוללים 15-30 אחוזים. המשמעות הייתה מאות מיליוני שקלים, שהיו אמורים לזרום לכיסיהם של רואי החשבון ועורכי הדין.

רו"ח בראל: "הסכמי שכר הטרחה נחתמו בשנות ה- 2000 המקודמות. באותם ימים כלל לא היה ידוע, אם יש יסוד מוצק לבדיקה שערכנו ומה יהיו תוצאותיה. לא היה ברור מה היקף העבודה שיידרש ומה כמות השעות שיושקעו. הרשויות המקומיות העדיפו בלא יוצא מהכלל, לעבוד על בסיס הצלחה ומכאן נגזר כי עול המעמסה נפל על כתפי רואי החשבון ועורכי הדין ובהתאם לסיכון, כך גם נגזרו אחוזי התגמול".

"העבודה המקצועית שנעשתה כאן הייתה רחבת היקף, במידה שאינה מוכרת בפרויקטים מסוג זה. מדובר בבדיקה של מיליוני עסקאות וניתוח של מאות קודם שונים ומשונים, בהם בחר ממ"י לסווג עסקאות, אשר כנגדן היה אמור לשלם או להימנע מתשלום של דמי חלף השבחה".

"מצד אחד מדובר בסכומים גבוהים של שכר טרחה", מציין רו"ח בראל, "אך מצד שני יש לקחת בחשבון עשר שנים של עבודה מאומצת של בעלי מקצוע רבים ויקרים. צוותי עבודה גדולים, השקעות רבות במיחשוב ובניתוח נתונים. בהתחשב בכל אלה, שכר הטרחה הינו סביר לחלוטין ומהווה תמורה נאותה לסיכון שלקחו משרדי רואי החשבון ועורכי הדין לאורך שנים ארוכות, בעבודה על בסיס הצלחה בלבד".

עם זאת, מציין בראל, במסגרת הסכם שכר הטרחה המתגבש, צפויים גם אנשי המקצוע להסכים ולהפחית את שכר הטרחה שלהם באחוזים ניכרים. על פי הצפוי, יסתכם שכר הטרחה שייגבו המשרדים המקצועיים, בעשרות מיליוני שקלים בלבד.