התאומים המעופפים
בקיץ ניתן להבחין כיצד בקרקע מופיעות גממיות זעירות בצורת משפך שהן בעצם מלכודות לנמלים. היצור המסתתר בקרקע יהפוך בתוך זמן לא רב לחרק מעופף עם מוטת כנפיים גדולה אשר יזכיר במראהו חרק אחר – שפירית. הנה הסיפור של הארינמל ושל השפירית
ארינמל
בילדותנו, בין יתר העיסוקים שהעסיקו אותנו, ילדי הכפר, בתקופת הקיץ, היה הנסיון ללכוד את אותו יצור אלמוני שהסתתר בתחתית גומה, מתחת לפני הקרקע, וארב לנמלים מסכנות שנקלעו שלא בטובתן לשולי הגומה שחפר. הנמלים ניסו בכל כוחן לטפס ולהיחלץ מהגומה התמימה, אך זו התבררה כמלכודת ללא מוצא, שכן, ככל שניסו להעפיל מעלה, הן החליקו מטה מטה לכיוון תחתית הגומה, עד שלפתע, אותו יצור אלמוני שארב בתחתית הגומה, חבוי בין גרגרי החול, זינק קדימה ונעץ את זוג מלתעותיו המעוקלות בנמלה, ומשך אותה אל מתחת לפני הקרקע, משם לא זכתה עוד לצאת.
אנחנו, הילדים, חשנו שעלינו להילחם את מלחמתן של הנמלים האבודות וניסינו ללכוד את הטורף האכזר, שמשום מה קראנו לו – "רוזימבומבום". מהיכן הגיע אלינו השם הייחודי והמוזר הזה – אינני יודע. אבל, זה מה שידענו: שמו של הנוכל המפיל ברשתו את הנמלים העמלות הוא – רוזימבומבום, ואנחנו היינו שרים לו: "רוזימבומבום, צא החוצה, תפסיק לעמוד ותתחיל לעבוד".
יצור אלמוני
ובכן, מי הוא אותו חפר אלמוני? סימן ההיכר שלו הוא הגממיות (גומות זעירות) בצורת משפך, שמופיעות לפתע בקרקע עם בוא הקיץ ותקופת היובש, בעיקר בקרקע חולית או קרקע תחוחה מאוד, ולרוב באזור מוצל, כגון מתחת לקומת העמודים של הבית או מתחת לגגון מזדמן.
מעקב בוחן אחרי האופן שבו נוצרות הגממיות מעלה כי יצור בגודל חיפושית בינונית או קטנה, מתחפר בחול ובמהלך ההתחפרות משליך כלפי חוץ חומרים של גרגרי חול הניתזים בעוצמה לצדדים. כך הולכת ונוצרת אט אט מעין גומה זעירה, עגולה וחלקלקה, שבעזרת עבודה מאומצת מעמיקה ומתרחבת, ומקבלת את אותה צורת משפך.
במרבית המקרים נזהה גממיות מרובות בשטח שקוטרו יכול להגיע למטר, שניים או יותר, שעומקן 3-6 ס"מ או יותר, וקוטרן העליון 4-7 ס"מ, חפורות מתחת לגג כלשהו וכך מוגנות מרטיבות.
עד מהרה יתחוור לכל על מטרתן האמיתית של הגממיות הזעירות: נמלה שמגששת את דרכה באזור תחליק לפתע לתוך אחת הגומות, ותגלה עד מהרה שככל שהיא תתאמץ להיחלץ כך יתדרדרו גרגרי החול מתחת רגליה והיא תלך ותשקע עמוק יותר עד שיופיעו מתחתית המשפך זוג צבתות חזקות שילכדו אותה.
אנחנו, הילדים, לא שבענו נחת מלראות כיצד הטורף האכזר והמסתורי מתאנה לנמלים העמלניות ויצאנו לעזרתן. כיוון הטורף האלמוני היה נסתר בתחתית הגומה החלטנו לנסות ולגרות אותו להופיע וזאת על ידי פיסת גבעול קטנה בעזרתה גירדנו את שולי המשפך, כך שגרגרי חול התדרדרו והתגלגלו מטה ודימו כאילו נמלה נכנסה למלכודת. תרגיל ההטעיה היה מצליח לעתים קרובות, ואז, כאשר היצור שלח את מלתעותיו מתחתית המשפך הצלחנו ללכוד אותו.
לעינינו התגלתה אז מעין חיפושית מכוערת למדי, בצבעי אדמה, מצויידת בזוג צבתות המתעקלות בחזית ראשה וחסרת עיניים. אז התהפכו היוצרות, ובמקום לרחם על הנמלים המסכנות התחלנו לרחם על החיפושית המכוערת והעיוורת, ולרוב החלטנו לשחרר אותה לנפשה.
שפירית
זחל רעב לטרף
אז מיהו באמת אותו "רוזימבומבום" מסתורי?
שמו האמיתי הוא ארינמל, ומדובר בחרק לילי שנמנה על סדרת מרושתי הכנף, שניזון מחרקים קטנים ממנו, וגם מצוף ומאבקה. בארץ ידועים כ-180 מיני ארינמלים.
שני בני המין שנפגשים במעבה השיחים מזדווגים ולאחר מכן הנקבה מטילה את ביציה המופרות על הקרקע. מן הביצים בוקעים זחלים זעירים שלהם זוג לסתות משוננות, שחלקם טורפים, חלקם מקיימים על צוף ואבקה וחלקם אינם ניזונים כלל.
היצור החבוי בתחתית הגממית הזעירה וממתין לנמלה התורנית שתהפוך לארוחה דשנה אינו אלא הזחל הזעיר שבקע מן הביצים, אותן הטילה במקום נקבת הארינמל. מדובר בזחל הצומח וגדל והוא מהווה שלב אחד מתוך ארבעת השלבים של גלגול החרקים המלא: ביצה, זחל, גולם ובוגר.
כך גם השיג חרק זה את שמו המורכב מצירוף של המלים אריה ונמלה. הזחל עשוי להתקיים במשך חודשים אחדים עד שיגיע השלב שבו הוא מתגלם בתוך פקעת שטווה בקרקע, ומן הפקעת יבקע הארינמל הבוגר, שחייו קצרים הרבה יותר מחיי הזחל ומסתכמים החל מימים ספורים ועד לחודש אחד.
לארינמל הבוגר יש שני זוגות כנפיים שקופות, צרות וארוכות המרושתות ברשת צפופה של עורקים. מוטת הכנפיים המלאה שלו עשויה להגיע עד 15 ס"מ, וגופו המורכב מבטן צרה וארוכה עשוי להגיע עד 12 ס"מ. הוא מצוייד בזוג עיניים לא קטנות שבהן הוא רואה לצדדים וזוג מחושים בולטים בצורת מקל סבא.
אם כן, לארינמל יש שני גלגולים הנראים לעין: הראשון, הזחל שחי לו בתחתית גומתו וניזון מנמלים, והשני, חרק המעופף בעזרת כנפיו הארוכות לעבר מקור אור, נעמד צמוד לקיר, מצמיד את ארבע כנפיו השקופות, המטולאות, והמשורגות בעורקים רבים לאורך בטנו הצרה והארוכה מאוד ומצפה לטרף מזדמן.
אח תאום
יש מי שיאמרו כי ראו את החרק העונה לתיאור הזה בדיוק, אך לא בשעות הלילה אלא בשעות היום, באוויר הפתוח, בסמוך למקווה מים כלשהו או לנחל זורם. ובכן, יש אכן "תאום" לארינמל, אשר דומה לו מבחינה חיצונית וגם הוא מצוייד בכנפיים צרות, ארוכות ושקופות ובטן צרה וארוכה והוא חרק אחר - שפירית.
כדי שנבין את ההבדל בין שפירית לארינמל, צריך לציין כי כל מעגל התפתחותו של הארינמל נעשה ביבשה בעוד שחייה של השפירית קשורים דווקא למים.
על השפירית נאמר שהיא אחד החרקים המעניינים והמרתקים ביותר מבין כלל החרקים הקיימים בעולמנו. השפירית מטילה את ביציה במים ושם מתחילות השפיריות הזעירות את מסלול חייהן עד לבגרות.
והנה עוד הבדל, לשפירית מה שנקרא יש – גלגול חסר. כלומר – אין גולם. השפירית מטילה ביצים, ומהן בוקעות שפיריות זעירות הצומחות וגדלות עד שהן הופכות לשפיריות בוגרות לכל דבר ועניין.
בדומה לארינמל, השפירית היא חרק טורף וגם לה שני זוגות כנפיים, שקופות, צרות וארוכות מאוד. אך שלא כמו הארינמל, היא מיטיבה לעוף ונחשבת לחרק שתעופתו היא המהירה ביותר מתעופת כל החרקים שבעולם!
לבטן המאורכת מאוד של השפירית צבעים עזים ובולטים מאוד, כמו אדום עז, כחול שמים, צהוב-זהוב ועוד. הצבעוניות הבולטת הזו מלבד עצם היופי שבה, משמשת אות אזהרה לטורפים למיניהם.
מלבד צבע הבטן ושני זוגות הכנפיים השקופות והארוכות (יש גם שפיריות שקצות כנפיהן צבועות שחור), לשפירית יש זוג עיניים גדולות מאוד ביחס לראש. מחקרים מצאו כי בכל אחת משתי עיניה יש כ-29,000 עדשות שבעזרתן היא מיטיבה מאוד לראות ביום ומאפשרות ראיה היקפית של כמעט 360 מעלות, המסייעת לה להישמר מטורפים ולגלות טרף.
בארץ נמנו בסך הכול למעלה משמונים מיני שפיריות ושפריריות. הבולטת מבין השפיריות המצויות בארץ היא השפירית האדומה. נוכל לראותה בקרבת מקווי מים כאשר עיקר עיסוקה משך שעות היום הוא הציד. כאשר מתגלה שפירית נוספת, הם מתקרבים זה לזה, מזהים כי מדובר בבן המין האחר, ואז נוכל לראותם מזדווגים בצמד, גם זאת תוך תעופה זוגית באוויר.
לאחר ההזדווגות , כאמור, נקבת השפירית תתקרב לפני המים, תטבול בהם את הקצה האחורי של בטנה ותטילה את הביצים. הזחלים הבוקעים מהביצים הן שפיריות זעירות חסרות כנפיים, המתנשלות במים פעמים אחדות תוך כדי גידולן, וכאשר הזחלים מגיעים לבגרות במים, הם מצמיחים כנפיים, לפתע תתעופף השפירית הבוגרת מתוך המים לאוויר העולם.
מוטת כנפי השפירית קטנה מכנפי הארינמל ומגיעה ל 6-7 ס"מ. זוג הכנפיים הקדמי ארוך וצר מעט יותר, מהזוג האחורי. השפירית איננה מצוידת בעוקץ ולכן איננה מסוכנת וניתן פשוט ליהנות ממראה הצבעוני וממעופה המהיר והתזזיתי.
ההבדלים הבולטים
אם נרצה לסכם את ההבדלים בין שני החרקים הדומים הללו נעשה זאת לפי המדדים הבאים:
1. השפיריות כפי שציינו נמנות על סדרת חרקים בעלי גלגול חסר שכוללות בעולם יותר מ- 5,000 מינים. לעומת זאת, הארינמלים הם בעלי גלגול מלא וידועים בעולם כ- 6,000 מיני ארינמלים.
2. השפירית קשורה למקווי מים מתוקים ושם מתפתחים צאצאיה, עם זאת, השפירית הבוגרת היא יבשתית לחלוטין. הארינמלים גדלים ומתפתחים בקרקע היבשה בלבד.
3. השפיריות פעילות ביום, ואילו הארינמלים פעילים בערב ובלילה.
4. לשפיריות עיניים ענקיות ביחס לגודל ראשן ואילו לארינמל עיניים קטנות יותר, הממוקמות בצדי הראש ומותאמות לראיה בלילה.
5. לארינמל זוג מחושים הבולטים מראשו ולהם דמות מקל סבא מתעקל בקצהו, ואילו מחושי השפירית כה קטנים עד שבקושי ניתן להבחין בקיומם.
-
במנוחה מצמיד הארינמל את כנפיו לבטנו לכל אורכה ולעומת זאת השפירית נוהגת לפרוש את כנפיה לצדדים כשהן נוטות מעט בדרך כלל כלפי מטה.
-
השפיריות הן מעופפות מעולות, בעיקר בשטחים פתוחים ונחשבות לחרקים המעופפים המהירים בעולם. לעומתן הארינמלים הם מעופפים גרועים למדי, מרפרפים בכנפיהם בכבדות ומותאמים לתעופה בתוך בתי גידול עשבוניים.
מעוז חביב
קיבוץ צרעה
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?