מלך היער הישראלי
אחת התכונות של אורן ירושלים, היא שהעץ לא ישוב לצמוח לאחר שריפתו. אם כך, מדוע נבחר האורן להיות העץ המוביל בנטיעות חידוש היערות בארצנו? כל התשובות במאמר שלפניכם
מי מאתנו איננו מכיר את עץ האורן? זהו העץ הדומיננטי ביותר ברחבי הארץ כולה, או ליתר דיוק, באזורי האקלים הים תיכוני בארץ.
יערות האורן מכסים אזורים רבים ומגוונים, מדן ועד באר שבע. מיער השלום שליד קצרין בגולן, דרך יער שוויץ שברכס פורייה, יערות נצרת ויער בית קשת הגדול הסמוך להר התבור, יערות מערב הגלבוע, יערות הכרמל, יער בן שמן, יער חולדה, יער הקדושים (על העצים שניצלו בשריפה האחרונה), יערות צרעה ואשתאול, פארק ארצות הברית ופארק בריטניה, יער יתיר הגדול ועוד רבים נוספים.
200 מיליון עצים
הקרן הקיימת מתפארת בכך שנטעה עד היום כ-200 מיליון עצים על פני כמיליון דונם. יתרה מזו – מדינת ישראל היא האחת והיחידה בתבל שסיימה את המאה העשרים עם יותר עצים בשטחה מאשר בתחילת המאה. ורוב רובם של העצים הללו, שניטעו ברחבי הארץ על ידי הקרן הקיימת הינם – עצי אורן ירושלים.
העצים המחטניים הללו, בעלי הצורה האחידה למדי כיסו את מרחבי הארץ באופן כל כך בולט, עד אשר המתנגדים לנטיעות של העצים הללו נתנו ליערות האורן את השם "יערות התירס" (על שם שדות התירס האחידים למראה) וזאת בהתרסה כנגד המדיניות האחידה של הקרן הקיימת.
מדוע נבחרו האורנים כעץ המועדף לנטיעות ומדוע מבין סוגי האורנים השונים נבחר דווקא אורן ירושלים?
אורן ירושלים
ראשית, כדאי לדעת שמרבית עצי האורן שנטעו בארץ שייכים אכן למין "אורן ירושלים". מין זה הוא הנפוץ ביותר באזור הים התיכון ובמיוחד בחלקו המערבי.
בארץ היה סוג האורן הזה נפוץ בעבר הרחוק, אך לאורך מאות שנים נכרתו יערות האורן הוותיקים מסיבות שונות ולצרכים שונים. כריתת יערות בהיקפים גדולים במיוחד התרחשה בשלהי השלטון העותומני, וזאת כדי לספק חומר בעירה לקטרי הקיטור שמשכו את קרונות הרכבת מדמשק עד ירושלים.
הכריתה האינטנסיבית עליה הורו הטורקים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 הותירה בארץ רק שרידים מעטים של אורנים טבעיים אותם ניתן היה למצוא במרחבי הכרמל, בשמורת המסרק שבהרי ירושלים וכן בגליל ובשומרון.
מלבד אורן ירושלים מוכרים בארצנו עוד מיני אורן אחדים: אורן קפריסאי, אורן קנרי, אורן הגלעין, אורן החוף, אורן היערות ואורן ארוך עלים.
לנוכח הרצון של קק"ל לחדש את הייעור ברחבי הארץ שקיבל דחיפה עצומה עם הקמת המדינה, נבחר אורן ירושלים להיות המוביל בנטיעות היערות בארץ וזאת משום היותו העץ הטבעי והוותיק באדמת הארץ ולכן עמיד יותר למחלות שונות.
לצורך הגשמת השאיפה היו נדרשים כמויות עצומות של שתילי אורנים. מסתבר שזריעת הזרעים של אורן ירושלים במשתלות הקרן הקיימת וצמיחתם שם הייתה הנוחה והמהירה ביותר לטיפול ולהחזקה מכל השתילים האחרים. במשתלות נזרעו וגודלו מיליוני שתילים שנשתלו במרחבי הארץ.
שורשים רדודים
עץ האורן הוא עץ מחטני, ירוק עד, בעל גזע מרכזי מעובה אחד הצומח ומגיע לגובה של עד כ-18 מטר ולרוחב של 6-8 מטר. הוא מחזיק מעמד היטב באקלים הים תיכוני באזורים בהם כמות המשקעים היא כ-400 מ"מ לשנה ומעלה, והוא אינו זקוק להשקיה כדי להיקלט בקרקע ולהחזיק מעמד.
שורשי האורן אינם צומחים לעומק וחותרים לתוך הסלע אלא מתפשטים לרוחב, תכונה שמסייעת לו לצמוח ולהתפתח יחסית במהירות גם באזורים סלעיים בעלי כיסוי קרקעי דל. עם זאת, ככל שהגזע הולך וצובר גובה ונושא את משקלו הגדול על שורשיו השטחיים, הרי סופות רוח חזקות עשויות להכריע אותו והן תולשות אותו ממש מן האדמה. בכל חורף חוזרת התמונה ביערות שמסביבנו שבה גזע אורן גבוה מוטל על האדמה ומערכת שורשיו המסועפת והרדודה נחשפת לשמיים.
עבודות דחק
תנופת הנטיעות הגדולות של יערות האורן של קק"ל החלה כבר לפני כמאה שנים, בשנות ה-20 של המאה ה-20. הראשונים להינטע היו יער חולדה ויערות בן שמן. בהמשך ניטעו יערות ירושלים שבמעלה כביש שער הגיא, יערות הכרמל ועוד.
שלושים שנה לאחר מכן, בשנים הראשונות להקמת המדינה, התרחב מבצע הנטיעות של הקרן הקיימת בצורה המשמעותית ביותר, כאשר הקרן הקיימת שינתה את מתכונת פעילותה והחליפה את גאולת האדמה על ידי רכישתה, לשינוי נוף הארץ החשוף והצחיח על ידי נטיעות יערות בכל מרחבי המדינה הצעירה.
על רקע המוני העולים החדשים שהגיעו ארצה, והקשיים בקליטתם ובמציאת מקומות עבודה עבורם, גויסה גם קק"ל במטרה לאפשר להם לקבל שכר ולהשתתף בחידוש פני היערות.
העולים נזקקו למקור פרנסה כלשהו, וכך הוצע להם לעבוד בנטיעות. כעשרה ימי עבודה בחודש שניתנו לכל ראש משפחה והדבר הוגדר כ"עבודות דחק", כלומר, עבודות שנעשות במטרה עליונה לתת תעסוקה כלשהי.
מכיוון שהם פוזרו במעברות שהוקמו בחופזה בכל רחבי הארץ, כך גם התחלפו המטרות של "עבודות הדחק" למיניהן. סביב הערים הגדולות זה הסתכם בדרך כלל בניכוש עשבים בעזרת טוריות ומעדרים בצידי הכבישים, אבל באזורי הנטיעות – בהרי ירושלים, בשפלה הגבוהה והנמוכה, בכרמל, בגליל התחתון ובגליל העליון, התמקדו בנטיעות.
כך, תחת השמש הקופחת בקיץ והגשם בחורף, יצאו אלפי עולים חדשים מהמבנים הרעועים והאוהלים שבמעברות, שלרובם לא היה כל ידע בחקלאות ובעבודת האדמה, לסקל את הקרקע, לחפור גומות ולטעת שתילי אורנים.
מזיקים טבעיים
במרוצת השנים ניטעו בהרים וברמות הקרחות מיליוני שתילי האורנים שרובם אכן נאחזו בקרקע והחלו לצמוח, וכך כעבור 30-40 שנה, החל משנות ה-90 ואילך, החלו להתפתח ברחבי הארץ יערות אורנים גבוהים שצבעו שטחים נרחבים בירוק עסיסי, הצלו על המרחב מסביבם והפכו את יערות קק"ל למרחב של פנאי ובילוי משפחתי בחיק הטבע.
אלא שנטיעת מרבית היערות במין אחד של האורן בלבד הזמינה בעיות, מכיוון שכמו בכל דבר בטבע, גם לאורן יש מזיקים ואויבים טבעיים.
את האורנים תקפה כנימה בשם איצרית האורן שגרמה לתמותת אורנים רבים. הכנימות הללו מתיישבות בבסיס המחטים ופעילות משך כל השנה. הן מתפתחות בתנאי יער צפוף ובלחות גבוהה.
כמו כן העצים סבלו מחיפושיות קליפה שגרמו להתנוונות ולתמותה של עצים רבים. מזיקים שונים כמו תולעת משי האורן, זחל סקופ אורן, כנימת אורן הרמס וזחלי אורני נסיעות הניזונים ממחטי האורן.
צמיחה לגובה
השתילה הצפופה מאוד ואי דילול היערות בזמן, גרמו גם הם להתנוונותם של עצים שלא זכו למספיק שטח גידול, למספיק אור שמש ועוד. עצים רבים לא התפתחו בשל כך לרוחב ושאפו לצמוח כלפי מעלה כדי להגיע לאור השמש וקיבלו צורת ברושים מאורכים יותר מאשר נוף אורנים רחב.
בניגוד לעצים אחרים ממשיך אורן ירושלים לצמוח כלפי מעלה ולרוחב כל חייו. הגזע המרכזי צומח ווממשיך להצמיח ענפים לצדדים וכך הוא הולך ומסתעף מדי שנה.
במקומות בהם עצי אורן ירושלים מושקים, מתפתחים העצים לממדים גדולים במיוחד, ואז בית השורשים שלהם עשוי שלא להוות עבורם עוגן יציב והם עשויים לקרוס. בחצר הקיבוץ שלנו, התופעה הזו חזרה והתרחשה, כאשר עצי האורן שגדלו במרחבי הקיבוץ וזכו לטיפול והשקייה הגיעו לממדים גדולים במיוחד, נטו הצידה עד שהיה צורך לכרות אותם למען בטחון התושבים, הגנה על מבנים או מערכת החשמל ועוד. חלק מהעצים נעקרו ממקומם באחת מסופות החורף תוך שהם מסבים נזק לסביבתם.
כלייה בשריפה
אחת התכונות של אורן ירושלים, היא שבניגוד למרבית עצי החורש הגדלים בארץ, האורן לא ישוב ויתחדש וימשיך לצמוח לאחר שריפתו. כלומר, כאשר אתם רואים שריפה ביער אורנים עליכם לדעת כי העצים השרופים לא יחזרו לצמוח, והגדמים השרופים יישארו עוד זמן רב כעדות על האש שהשתוללה והחורבן שהותירה.
אלא שלצד הפגיעה בעץ ושיתוק פעילותו, מצויד אורן ירושלים בתכונה ייחודית לצורך התחדשות הצמיחה וזו גלומה באצטרובלים שהוא מגדל. בתוך האצטרובלים נמצאים זרעי האורן והם נותרים סגורים עד לקבלת מכת חום עזה.
בשריפה, חום האש מתיך את השרף שבין קשקשי האצטרובל ופותח אותם, ואז האצטרובל נורה לפתע למרחק ומפזר את זרעיו סביב. לאחר רדת הגשמים הראשונים ייקלטו הזרעים באדמה ויחדשו את צמיחת יער האורנים במקום עצי האורן שעלו באש. למרבה הצער, כדי שיער אורנים שנשרף יחזור לקדמותו נדרשות עוד 30-50 שנה כדי שבמקום שבו היה לפנים יער עצי האורן שעלה באש יצמח ויגדל יער עצי אורן ירושלים חדש.
מסתבר שלמנגנון הזה של פתיחת האצטרובלים בחום וביובש ונעילתם בקור וברטיבות יש תפקיד רחב הרבה יותר בעולמם של האורנים מאשר התחדשות היער לאחר שריפה, והוא קשור דווקא בדרגת ההתפתחות האבולוציונית הפרימיטיבית המציינת את האורנים ועצי מחט שונים.
האבקה עם הרוח
הרבייה נמצאת במרכז של עולם הטבע, הן בקרב בעלי החיים למיניהם והן בקרב הצמחים, מהסיבה הברורה שלולא רבייה צפויה כליה לכל סוג ומין של חי או צומח. באבולוציה ארוכת השנים של התפתחות דרכי הרבייה של הצמחים הגיעו הללו לפתרונות מפתרונות שונים כדי להבטיח את הצלחת התהליך.
מנגנון הרבייה המוכר והנפוץ של צמחים מבוסס על פרחים הנושאים עמודי אבקנים (זכר) ובמרכזם עמודי שחלות (נקבה). החרקים, הפרפרים, הדבורים והצרעות, מעוניינים בצוף המצפה להם בקרקעית הפרח ובמהלך חתירתם לתוככי הפרח כדי להגיע לצוף הנכסף, הם צוברים אבקה מהאבקנים, וכאשר ימשיכו לפרח הבא הם יותירו את האבקה הזכרית על השחלה הנקבית וכך תתבצע ההפריה. השחלה תגדל ותתפתח לפרי שבו יהיו מצויים הזרעים שיזרעו באדמה ויצמיחו את הצמחים בעונת הגידול המתאימה.
אבל המנגנונים המפותחים הללו לא היו קיימים בראשית האבולוציה ההתפתחותית של הצמחים, ואז, לפני מיליוני שנים, נעשה כל תהליך ההאבקה על ידי הרוח. זוהי הדרך הפרימיטיבית ביותר להאבקה וזו המערכת הקיימת עד היום בקרב עצי המחט.
האבקנים הזכריים של האורנים הולכים ומתפתחים בכעין אשכולות קטנים של מעין אצטרובלים זעירים. כאשר מגיע היום האביבי החם ביותר בראשית האביב, נפתחים אצטרובלים אלה וזורעים לרוח את האבקה הזכרית שלהם שממלאת את האוויר בכעין מסך אבק צהבהב. הרוח הנושאת את האבקנים מביאה אותם אל השחלה הנקבית וכך מתבצעת ההפריה.
זכורים לי ימי ראשית האביב בבית ספרנו בקיבוץ, שלפתע התמלא האוויר באבקה הצהובה שנחתה בכמויות עצומות גם על רצפת המרפסת הארוכה של בית הספר והיה צורך לטאטא אותה במטאטאים.
תקופת ראשית האביב, שבה האוויר מתמלא באבקנים ממקורות שונים, זוהי מן הסתם תקופה לא קלה לאלרגיים שבקרבנו, ובמיוחד למי שמתגורר בסמיכות ליערות אורן גדולים. על כן, בראשיתו של האביב החם, סביב פסח, מומלץ להימנע מלצאת לפיקניקים ביערות האורן, ולחובבי הטבע מומלץ להמתין לקיץ ולהימנע מסבל מיותר.
לפני כמה שנים, לאחר שארצנו התמלאה ביערות אורן מהצפון ועד הדרום, השתנתה מדיניות קק"ל והוחלט שלא להמשיך עוד לנטוע אורנים אלא לגוון את הנטיעות החדשות בעצי חורש שונים הגדלים בארץ.
עם זאת, יערות עצי אורן ירושלים נותרו וימשיכו להיות מרכיב מרכזי בנוף היער בארץ, וכל אחד מאתנו שייצא אל הטבע על מנת לבלות בחניונים המושקעים של הקרן הקיימת, ינפוש בצילם המבורך.
מעוז חביב
קיבוץ צרעה
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?