מסלול הנדידה של שפעת העופות
כמדינה שבשמיה חולפים מדי חורף וקיץ כחצי מיליארד בעלי כנף אנו חשופים לשפעת העופות. לאחרונה היכתה השפעת שוב בלולים בקיבוץ צרעה. סיבה טובה ללמוד על המחלה וסכנותיה
מצב החירום שבו שרויה מדינת ישראל דוחק לצדדים אירועים שבמצב יותר רגוע היו זוכים לכותרות גדולות בתקשורת. אירוע שכזה הוא התפשטותה של שפעת העופות ברחבי מדינת ישראל בחודשיים האחרונים. לפני שבועיים התברר כי השפעת היכתה גם בלול בקיבוץ צרעה והלולנים נאלצו להמית עשרות אלפי תרנגולי הודו. מה היא שפעת העופות ולמה הטיפול בה הוא כה קיצוני ?
שפעת היא מחלה חורפית וזאת משום שהוירוסים הגורמים למחלה הם "חובבי קור" והם מסתייעים בכך שתקופת החורף הקרה מחלישה את מערכת החיסון של הגוף האנושי. מדי חורף, השפעת חוזרת ומתפרצת בכל רחבי כדור הארץ, וגורמת לנדבקים בה למחלה לא קלה, מלווה בחולשה, שבה עלול חום הגוף לטפס לארבעים מעלות ובמקרים קשים אף להסתבך לדלקת ריאות מסכנת חיים.
בהיסטוריה הלא רחוקה מוכרות התפרצויות שפעת קשות במיוחד, שהחזקה והקטלנית שביניהן "השפעת הספרדית" התרחשה בתום מלחמת העולם הראשונה, בשנים 1918-1919 וגרמה למותם של 50-100 מיליון בני אדם (!) ובמקומות שונים מחתה מעל פני האדמה את אוכלוסייתם המלאה של כפרים ועיירות.
אלה התופעות שמתלוות ל"שפעת אנושית", אך יש סוגי שפעת אחרים שמשפיעים על בעלי החיים, ואחת מהן היא "שפעת העופות", שאף היא מתאפיינת בתפוצה גדולה בעיקר בתקופת החורף הקרה.
שני וירוסים
שפעת העופות היא מחלה נגיפית שתוקפת עופות. הנגיף מועבר בין העופות על ידי מגע ביניהן, בין העופות עצמן או בהפרשותיהן. אחת הדרכים הידועות להעברת שפעת העופות ממקום למקום היא על ידי העופות הנודדים העוברים במסעם מחבל ארץ אחד למשנהו ויכולים להעביר עמם את המחלה.
מחלת שפעת העופות הקטלנית זוהתה לראשונה באיטליה בשנת 1878, אז היא גרמה לתמותה של כל העופות שנדבקו בנגיף. המחלה היא כה אלימה שהמוות יכול להתרחש בתוך שעות ספורות מרגע שהעופות נדבקו במחלה.
למחלת שפעת העופות יש שני מופעים (סימפטומים) אופייניים הנגרמים משני וירוסים שונים הגורמים למחלה: הווירוס H9N2 שגורם למחלה לא קשה והווירוס H5N1 שנחשב לווירוס אלים ומסוכן בהרבה.
הנגיף H9N2 , מוגדר כלא אלים, והוא גורם למחלה לא קטלנית שהביטויים שלה הם שינוי צורת הנוצות או ירידה תלולה בהטלת הביצים.
הנגיף H5N1 , התגלה לראשונה בשנת 1961 בדרום אפריקה והוא וירוס אלים ומסוכן אשר מתפשט במהירות רבה וגורם לתמותה נרחבת בקרב העופות.
בין העופות הרגישים ביותר למחלה כמו למחלות בכלל ידועים תרנגולי ההודו, הגדלים בלולים בצפיפות, וכאשר נגיף H5N1 תוקף אותם הוא גורם לתמותה רבה. לצערנו דווקא וירוס זה הוא המצוי יותר אצלנו, והוא זה הגורם לתמותה משמעותית מאוד בלולים.
נגיף חובב קור
במחקרים שנעשו נמצא שהנגיף של שפעת העופות חובב קור ואינו חובב חום. על כן הוא מתקיף במיוחד בחדשי החורף בין אוקטובר לפברואר. הנגיף שורד בטמפרטורות קרות, במיוחד בצואה מזוהמת, למשך שלושה חודשים לפחות. במים קרים, בטמפרטורה של אפס מעלות, הוא שורד למעלה מחודש, וככל שהטמפרטורה עולה כך הוא הולך ונחלש, ובמים שנמצאים בטמפרטורת החדר, 22 מעלות, הוא שורד במשך כארבעה ימים.
כאמור הנגיף אינו סובל חום, הוא נהרס בחום של 60 מעלות במשך כחצי שעה או בחום של 56 מעלות במשך שלוש שעות. מחקרים מצאו כי גרם אחד של צואה מזוהמת בנגיף עשוי להכיל כמות וירוסים מספקת כדי להדביק מיליון עופות.
במרבית המקרים בני אדם אינם נדבקים בשפעת העופות אך כאשר תנאי החיים מאפשרים מגע קרוב מאוד בין בני אדם לעופות – אזי זה יכול בהחלט לקרות.
סכנה לבני אדם
דווקא הנגיף הקטלני מבין השניים, שזכה לשם H5N1 , הוא זה שעשוי במקרים חריגים להדביק גם בני אדם.
היו בעולם מקרים בהם חלו בני אדם בשפעת העופות, אבל עד היום לא התגלה שום מקרה בו אדם שחלה בשפעת העופות הדביק בה אדם אחר. כלומר, שפעת העופות איננה מדבקת בין בני אדם.
הפעם הראשונה שבה התברר כי בני אדם נדבקו במוטציה של שפעת עופות הייתה בשנת 1997 בהונג קונג. אז חלו שם במחלה 18 בני אדם וששה מהם (33%) מתו ממנה.
אחר כך התגלתה שפעת העופות בקרב בני אדם במדינות שונות בדרום מזרח אסיה: סין, טייוואן, וייטנאם, קוריאה הדרומית, תאילנד, יפן, קמבודיה, לאוס, אינדונזיה ופקיסטן. בקרב 120 החולים בשפעת העופות מתו 60 חולים (50%) אחוז תמותה גבוה במיוחד.
בדיקה העלתה כי בכפרים המבודדים בדרום מזרח אסיה נמצאים בני האדם ובעלי הכנף במגע קרוב מאוד. כתוצאה מכך נוצרים מיזוגים של נגיפי שפעת אנושית עם נגיפי שפעת העופות, ומתפתחות מוטציות אלימות ומסוכנות. המערכת החיסונית האנושית אינה מזהה את המוטציות הללו ואינה "יודעת" להתריע לגוף על היערכות מול הנגיף ולכן הגוף אינו נערך והוירוס יכול לפעול בחופשיות רבה ולפגוע במערכות חיוניות, עד שהוא מביא למות הפונדקאי.
כיצד נדע אם כך אם נדבקנו בשפעת "אנושית" או בשפעת העופות? נראה שעד לקבלת תוצאות של בדיקת דם שתגלה את סוג ווירוס השפעת לא נדע כי התסמינים דומים אך הללו של שפעת העופות קשים יותר.
מומלץ מאוד להתחסן בפני שפעת טרם בוא הסתיו ובוודאי החורף, ובמיוחד לאוכלוסיות המבוגרים שהן רגישות יותר. עם זאת, החיסון אינו יעיל ואיננו מכסה את שפעת העופות. עד היום לא פותח בעולם כל חיסון לבני אדם מפני שפעת העופות ולכן הטיפול בה נעשה באמצעים מאוד דרסטיים.
עבור מי שמטייל בדרום מזרח אסיה, מומלץ מאוד להימנע שם מכל מגע עם עופות, הן חיים והן מתים וכך לגבי הפרשותיהם, נוצותיהם או דמם. בכלל, במקרים שכאלה עדיף להתרחק מבשר עוף.
שפעת במסלול הנדידה
עם זאת, גם בארצנו קיימים תנאים נוחים למדי שבהן שפעת העופות תתגלגל ותגיע אלינו, וזאת עקב היותנו ממוקמים בלב לבו של מסלול הנדידה המרכזי שבעולם לבעלי הכנף החולפים דרכנו פעמיים בשנה, בסתיו ובאביב וחלקם עוצרים כאן ל"תדלוק" במזון ולמנוחה.
כ-500 מיליון בעלי כנף חולפים בשמי ארצנו בכל חילופי עונות לכל כיוון. חלקם נוחתים אצלנו, תרים אחר מזון בקרבת הלולים, וגם אם אלה סגורים ומסוגרים בפניהם, אפשר בהחלט, שעוף הותיר אחריו לשלשת מזוהמת בווירוס, ובכך סייע להפצת המחלה בארץ.
המקרה הראשון הידוע של התפרצות שפעת העופות בארץ התגלה בחודש מרץ, 2006, בשלושה ישובים בדרום הארץ: חולית, עין השלושה ושדה משה שבחבל לכיש. המחלה התגלתה בלולי תרנגולי הודו, הרגישים למחלות במיוחד. כפעולת מנע הומתו כל התרנגולים שבלולים הללו וכן כל העופות, תרנגולות, ברווזים ואווזים ברדיוס של שלושה קילומטרים מאותם ישובים.
כבר באותו החודש התפרצה המחלה שוב, הפעם בלולים ביישובים ניר עוז ועמיעוז וכן בלולים סביב רצועת עזה. מאוחר יותר התגלתה המחלה בלולים שבמושב בקעות שבבקעת הירדן.
ציר ההתפשטות של המחלה חופף במידה רבה את ציר התעופה של העופות הנודדים מאפריקה לאירופה, מארצות החום אל ארצות הקור, כדי ליהנות מהקרירות של הקייצים באירופה. צירי התעופה חולפים מעל קו החוף, ובו היישובים של אזור עוטף עזה, ומעל השבר הסורי-אפריקאי ובו היישובים של בקעת הירדן.
מוקדים נוספים של התפרצות שפעת העופות היו מאז במקומות שונים בארץ בשנת 2008, 2010, 2016, 2018 ו-2020.
בשנת 2020 התגלתה המחלה בראשית החורף, באוקטובר, מועד נדידת הציפורים דרומה. היא התגלתה בלול ובו 25,000 עופות לרביה במושב רם און שבחבל תענך, בלול של 35,000 תרנגולי הודו בקיבוץ מענית בעמק חפר, בלול של כ- 20,000 תרנגולי הודו קיבוץ רבדים, בברבורים בגן החיות התנ"כי בירושלים ואפילו בפארק הלאומי שברמת גן. כל העופות הושמדו.
אלפי עגורים מתים
בשנת 2021, פרצה החלה בקרב העופות הנודדים שהגיעו לאגמון החולה שבאצבע הגליל ופגעה במיוחד בעגורים. עקב מספרם הגבוה וצפיפותם הרבה. כ- 8,000 עגורים מתו מתוך כ-40,000 העגורים שפקדו את האזור. כשהתגלתה המחלה בקרב העגורים והם החלו למות בהמוניהם, נסגרה השמורה בפני בני האדם. אז התברר כי טרם היוודע על המחלה סיירו באגמון החולה כ-20 תלמידים מבית ספר בחצור הגלילית וכשראו עגור פגוע חשו לעודדו וללטפו. תלמידים הושמו לאחר מכן במעקב ממושך של בית החולים זיו בצפת כדי לברר שמא מי מהם נדבק במחלה, ולמרבית המזל איש מהם לא נדבק.
מאגמון החולה התפשט הנגיף ללולים המקיפים את עמק החולה. המחלה פגעה במצבור הלולים הגדול של מושב מרגליות שעל רכס הרי נפתלי, שהכיל כרבע מיליון העופות אשר סיפקו כ-8% מכלל ביצי המאכל בישראל. כל העופות במושב הושמדו והלולים רוססו וחוטאו, ונותרו בשיממונם במשך חודשים ארוכים.
כמו כן, המחלה התפשטה במהירות רבה למעיין ברוך בצפון, והתגלתה גם במושבים: רם און, גבעת יואב, דבורה, ברק, גדיש, נאות הגולן ונהלל. מאוחר יותר היא התגלתה גם במעיין צבי שליד זיכרון יעקב, בקיבוץ עין צורים ועין החורש ובמושב אביגדור.
השמדת תרנגולי הודו בלול בקיבוץ צרעה. צילום - גיל שעני
סגר חמור
כיוון שגם אנוכי, עבדכם הנאמן, מתגורר בקיבוץ המגדל מזה שנים רבות להקות גדולות של תרנגולי הודו, פניתי לראיין את רכז ענף ה"הודים" וחבר הקיבוץ, יורם פרומקין. דרך אגב, אחד העובדים הקבועים בענף זה הוא לא אחר מגיל שעני, הצלם שתמונותיו מעטרות את כתבות הטבע פרי עטי.
לדברי יורם, עד לאירוע הנוכחי תקפה שפעת העופות את הלולים בצרעה פעמיים. בפעם הראשונה פרצה המחלה בלולים המרוחקים מהקיבוץ עצמו, בחודש דצמבר 2016, ואז הושמדו כל להקות תרנגולי ההודו שבקיבוץ, גם בלולים הסמוכים ללב הקיבוץ ואשר טרם נפגעו. בסך הכל הושמדו בתוך ימים ספורים כ- 45,000 בעלי כנף שנקברו "בקבר אחים" אדיר מידות שנחפר על ידי דחפורים בשולי שדה בקיבוץ. הפעם השנייה בה תקף הנגיף לול בקיבוץ הייתה בחורף של שנת 2020.
"אתה נכנס יום אחד ללול ומוצא 20 פגרים. עדיין לא נדלקת נורת אזהרה. ביום הבא כבר מוצאים באותו לול 100 פגרים וביום שלאחריו – 500...", מסביר יורם, "התמונה אז נעשית כבר ברורה ללא עוררין".
ב-2020 הושמדו כל עופות הלהקה שאכלסה את הלול הזה. את הלולים שלא נפגעו הכניסו להסגר חמור ולא השמידו את בעלי הכנף שבהם. עובדי הלולים הקפידו על ההנחיות חמורות לצורך בידוד המחלה, בכל כניסה ללול הם התלבשו בבגדים ונעל ערדליים מיוחדות שבהם השתמש רק באותו הלול עצמו, וכאשר יצאו מהלול הותירו את הביגוד והנעליים שם.
באירוע הנוכחי, התגלתה בסוף החודש שעבר שפעת עופות בחווה שבה ארבעה מבני לולים, שמאוכלסים ב-10,500 עופות, בקיבוץ צרעה. כלל הלולים בטווח של עד 10 ק"מ מהלול המדובר הוכנסו להסגר.
"מדינות רבות באירופה הוכו בשנים האחרונות מכה קשה בשפעת העופות ובאנגליה, למשל, חשו כתוצאה במחסור במוצרי הלול שרק ילך ויחמיר", מסביר יורם אך קשה להתנחם ב"צרת רבים".
כאמור, למרות הכול, ממשיכה שפעת העופות להכות בלולים בארץ ובעולם שנה אחרי שנה. בימות החורף, עלינו לשמור ולהיזהר ככל הניתן מלהידבק במחלה הלא נעימה הזו ולהקפיד על בדיקה יומיומית של חיות המשק כדי לזהות את המחלה מוקדם ככל האפשר.
מעוז חביב
קיבוץ צרעה
צילומים: גיל שעני
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?