מעמד האישה

מאות חיילות שהיו קורבן להטרדה מינית בצה"ל, אינן יודעות כי הן זכאיות לפיצוי ולקצבת נכות

מאות חיילות נחשפות מדי שנה להטרדה מינית בבסיסיהן. גם מעשים מגונים, ניצול מיני ואפילו מקרי אונס, מתרחשים מדי שנה בצה"ל - ומדווחים לרשויות הצבא.

הטיפול בהטרדות מיניות בצבא הוא מן המתקדמים והנחרצים ביותר ו הוא גורר אחריו במקרים רבים גם רישום פלילי לתוקפים , אך הצלקות העמוקות שמותירים אירועים כואבים אלה בנפשן של הקורבנות - לא יימחו לעולם.

במחקר שנערך לאחרונה בישראל , התגלה כי נפגעות אונס מפתחות הפרעות פוסט-טראומטיות קשות וחמורות יותר , בהשוואה לנפגעי טראומה אחרים, כנפגעי תאונות הדרכים, קורבנות הפיגועים ואנשים שחוו אירועים טראומטיים אחר ים.

עו"ד אלון אמיר, המתמחה בתביעות להכרה בנכות של נפגעי כוחות הביטחון, טוען שנשים רבות הנושאות עימן חוויות טראומטיות משירות ן הצבאי, ביניהן תופעות של הטרדה מינית, ניצול מיני ומקרי אונס, עשויות לזכות בהכרה כנכות צה"ל, מעמד שיזכה אותן בגמלה חודשית , שתאפשר להן להתמודד בצורה טובה יותר , עם המציאות הקשה שנכפתה עליהן.

לדברי עו"ד אמיר, מעטות מ הקורבנות מנצלות זכות זו – בשל חוסר ידע ובשל הקושי להתלונן נגד תוקפיהן.

אחת משבע

מתי הטרדה מינית הופכת לנכות והאם ניתן לתבוע את צה"ל על הטרדה מינית ? בכל שנה מתקבלים כ- 360 דיווחים בגין הטרדה מינית. סקר ש נערך בצה"ל , גילה שאחת מכל שבע חיילות - חוותה הטרדה מינית במהלך שירותה.

הטרדה מינית, או גרוע מכך, מעשים מגונים ואונס - מובילים לעיתים קרובות לתגובה נפשית קשה מצד הנפגעות.

מחקר שנערך בישראל , מגלה כי נפגעות אונס מפתחות את סימני הדחק הקשים ביותר , בהשוואה לנפגעי טראומה אחרים ואף יותר מהלומי קרב.

לדברי עו"ד אלון אמיר, המתמחה בניהול תביעות להכרה בנכות מול אגף השיקום במשרד הביטחון, חיילת שנפלה קורבן למעשים פוגעניים בעלי אופי מיני בשירותה הצבאי, זכאית לתבוע את התוקף בתביעה נזיקית, בבית משפט אזרחי, כל עוד לא נפסקו לה פיצויים במסגרת ההליך הפלילי.

כמו כן,חיילת משוחררת הסובלת מפוסט-טראומה כתוצאה מאירוע פוגעני בעל אופי מיני שהתרחש במהלך שירותה ובמסגרת צבאית, זכאית להגיש תביעה מקבילה למשרד הביטחון - להכיר בה כנכת צה"ל.

הגש ת תביעה

לדברי עו"ד אלון אמיר, מהמחקר ידוע , כי תגובות טראומ טיות עלולות להתפרץ גם לאחר שנים מהתרחשות ה טראומה .

במקרים רבים של אונס והטרדה מינית, הנפגעות חשות בושה ואף אשמה , המונעת מהן להתלונן בסמוך לאירוע, דבר שי קשה לאחר מכן לקשר בין האירוע עצמו, לבין הבעיות הנפשיות שיתעוררו בגללו.

חרף כך, מציין עו"ד אלון אמיר, גם במידה וחלפו שנים מסיום השירות, חיילות הנפגעות מתקיפה מינית , יכולות לתבוע נכות מאגף השיקום, זאת כמובן אם תוכלנה להוכיח , כי הותקפו במהלך השירות וכי האירוע גרם להן לנזק נפשי.

לדברי עו"ד אמיר, הגשת תביעה להכרת נכות בגין הטרדה ותקיפה מינית , הינה תביעה מורכבת יחסית , בשל הקושי בהוכחת הקשר בין המצב הנפשי בו לוקה הקורבן, לבין השירות הצבאי ו אירוע התקיפה , אך כאשר בית המשפט משתכנע כי קיים קשר סיבתי בין המצב הפוסט-טראומטי בו נמצא הקורבן ובין השרות הצבאי – קיימת סבירות גבוהה כי י פסוק להכרה בנכות .

כך למשל, כאשר חייל או מפקד הורשעו על ידי בית המשפט בהטרדה מינית או מעשים מיניים חמורים נגד חיילים, יקל על חיילת שסבלה ממעשיי אותם נאשמים, לזכות בתביעה להכרת נכות , גם אם לא התלוננה על המעשה בסמוך להתרחשותו.

לדברי עו"ד אלון אמיר, במקרה של טראומה נפשית, נמדדים אחוזי הנכות של הנפגעת , על פי מידת ה פגיע ה ב כושר התפקוד היומיומי שלה.

מידת הפגיעה נעה, לדבריו, על פני ספקטרום רחב, כאשר נפגעת עלולה להגיע גם למצב של חוסר תפקוד מלא וקיצוני - שיקנה לה 100 אחוזי נכות.

תביעה נזיקית

לדברי עו"ד אלון אמיר, חוק ההטרדה מינית חוקק בשנת 1998 . על בסיס החוק פורסמה פקודת מטכ"ל הקובעת את אופן הטיפול בחייל או בחיילת , שנפלו קורבן לפגיעה וכך גם ניתן לשפוט את הפוגע לפי חוק העונשין, כעבירה פלילית לכל דבר, או כעבירה על חוק השיפוט הצבאי - ואז ההעמדה תהיה כפופה לדין משמעתי.

לדברי עו"ד אלון אמיר, חשוב להבהיר בהקשר זה , כי לקורבן עומדת זכות לתביעה אזרחית נזיקית נגד המטריד או המתנכל וכך ניתן למצוא גם בתי הדין צבאיים , הפוסקים לא אחת פיצויים לקורבן, כתביעה אזרחית נגררת לפלילים.

לצד הטיפול של המערכת המשפטית הצבאית, ניתן למצוא מיעוט מקורבנות הפגיעה המינית שהמערכת הצה"לית לא טיפלה בהם כיאות ולעיתים אף התעלמה מ תלונתם . אירועים אלה אירעו בעיקר בסמוך לקבלת החוק, כאשר למערכת לקח זמן להטמיע את משמעויותיו של החוק בשדרות הצבא.

לדברי עו"ד אלון אמיר, במקרים מסוימים, בהם משרד הביטחון על יחידותיו השונות מתרשל ואינ ו מטפל בתלונה כיאות, ה וא נתפש על ידי בית המשפט , כתורמים להמשך הנזק והפגיעה בקורבן.

במקרים שכאלה, ניתן לתבוע את משרד הביטחון לפי נזיקין וכמו כן, לנקוט בתביעה להכרה בנכות - לפי חוק הנכים (כמובן בכפוף להוכחת נכות).

לדברי עו"ד אמיר, תביעת צה"ל כגוף , איננה טריוויאלית בכלל, שכן על פי חוק הנזיקין האזרחיים, לא קיימת בפני התובע כל אפשרות במסגרת חוק הנכים - להגיש תביעה בשל כאב וסבל שנגרמו לו.

בכך למעשה נחסמת דרכם של תובעים , מלתבוע את צה"ל על נזקים בשל כאב, סבל ועוגמת נפש , שנגרמו להם בשל התקיפה המינית.

עו"ד אלון אמיר מדגיש , שכאשר קורבן נפגע במהלך השירות, אך לא תוך כדי השירות ו/או עקב השרות, לא תעמוד לו זכות לתבוע את משרד הביטחון לפי חוק הנכים, או לתבוע את משרד הביטחון בתביעה נזיקית.

כך למשל , מציין עו"ד אלון אמיר , במקרה התקיפה המינית בו היה מעורב לא מזמן מאבטח הרמטכ"ל , לנאנסת פתוחה הדרך לתבוע תביעה נזיקית את התוקף עצמו, לכשיורשע בפלילים, אך אין היא יכולה לתבוע את משרד הביטחון, למרות שה נאשם שירת באחד משירותי הביטחון.

לדברי עו"ד אלון אמיר, יקשה על התובעת להוכיח , כי ידם של שירותי הביטחון , לא מנעה ברשלנות או בשגגה מהתוקף לתקוף אותה.

פיצוי גבוה

בהקשר זה חשוב לציין , כי קורבנות עבירות מין חמורות , אשר נגרמה להם נכות משמעותית, עשויים לזכות בפיצוי כספי גבוה יותר כנכי צה"ל ולזכויות נרחבות בהרבה , זאת לעומת קורבנות של עבירות מין דומות באזרחות, זאת מ פני שמערכת המשפט פוסקת על פיצויים נמוכים יחסית לקורבנות וה מקרים הקשים נאלצים להסתייע רק בתמיכה של הביטוח לאומי ובתמיכת הגופים ההתנדבותיים שפועלים למענם - תמיכה הנמוכה באופן מובהק מהתמיכה אותה מעניק אגף השיקום שבמשרד הביטחון , לכלל נכי צה"ל .

עו"ד אלון אמיר מתמחה בתביעות מול משרד הביטחון , להכרה בנכות בקרב חיילי צה"ל משוחררים, מילואימניקים, אנשי קבע, שוטרים במשטרת ישראל , משמר הגבול ומשמר הכנסת, אנשי שב"כ, מוסד, שב"ס, עובדי משרד החוץ בחו"ל שנפצעו עקב פעילות איבה, לוחמי המחתרות ומתנדבי הישוב.