מעצמת חיות המחמד

מטה יהודה ממוקמת בראש הטבלה בישראל באחזקת חיות בית ביחס למספר התושבים. ד"ר גיל הכהן, הווטרינר המועצתי, מספר על המורכבות שבניהול שטח בן חצי מיליון דונם המונה אלפי בעלי חיים

^{פינוי כלבים במושב כסלון במהלך שריפה ב-2021 (צילום: משטרה)} 

אם תצאו לטיול באחד מ-57 היישובים של המועצה האזורית מטה יהודה, סביר להניח שהצליל הראשון שתשמעו לא יהיה המיית המכוניות, אלא נביחת כלב או ציוץ מפינת חי סמוכה. נתונים חדשים ומפתיעים מגלים כי המועצה האזורית מטה יהודה היא לא רק הגדולה ביותר בשטחה בישראל, אלא גם ה"חיה" ביותר.

במטה יהודה רשומים כיום כ-6000 כלבים, כ-170 כלבים מסוכנים, כ-1000 חתולים, כ-60 סוסים וחמורים. לפי ההערכות כ-900 כלבים אינם מדווחים ויש עוד עשרות סוסים וחמורים שאינם מדווחים.

 עם יחס של בעל חיים רשום אחד לכל שמונה תושבים (כ-12.5% מהאוכלוסייה), מטה מתייצבת בראש טבלת הרשויות חובבות החיות בישראל. לשם השוואה, הממוצע הארצי עומד על יחס של חיית מחמד רשומה אחת לכל 15-20 תושבים. אפילו תל אביב, המכונה לעיתים "בירת הכלבים" של ישראל, נותרת מאחור עם יחס של 1:12. ירושלים השכנה, אגב, נמצאת הרחק מאחור עם יחס של בעל חיים אחד לכל 35 תושבים.

אחריות נרחבת

מי שנושא על כתפיו את האחריות לבריאותם ורווחתם של אלפי בעלי החיים הללו הוא ד"ר גיל הכהן, המשמש כווטרינר המועצתי ב-7 השנים האחרונות. בראיון נרחב, הוא מסביר שהמספרים היבשים הם רק קצה הקרחון של אתגר לוגיסטי אדיר.

"מטה יהודה היא המועצה הגדולה בארץ," מסביר ד"ר הכהן. "אנחנו חולשים על שטח של 520 אלף דונם. זה לא רק המרחק, אלא הגיוון: יש לנו יישובים קטנים של מאות תושבים מול יישובים גדולים כמו עין נקובא עם 5,000 תושבים. יש קיבוצים, מושבים, שכונות הרחבה ויישובים קהילתיים – לכל אחד אופי אחר וצרכים ווטרינריים שונים".

הכהן מדגיש כי תפקידו של הווטרינר הרשותי הוא אחד משישה תפקידים סטטוטוריים מחויבי חוק ברשות המקומית. "אנחנו פועלים מכוח חוק צער בעלי חיים של משרד החקלאות, אבל גם מכוח חוקים של משרד הבריאות ומשרד הפנים. בסופו של יום, המשימה העליונה שלי היא בריאות הציבור – למנוע העברת מחלות מבעלי חיים לבני אדם, כמו כלבת או שפעת העופות".

^{צוות השירות הווטרינרי במטה יהודה (צילום: בקיצור)} 

נחש בבית הספר

השירות הווטרינרי במטה יהודה תוגבר במהלך השנה האחרונה. כיום הוא מונה ששה עובדים: מנהל משרד, ארבעה פקחים ושני ווטרינרים.

הפעילות היומיומית מחולקת לשניים: מענה לקריאות שוטפות ופעילות מניעה אסטרטגית. ד"ר הכהן מספר כי המחלקה מקבלת פניות בלתי פוסקות על כלבים מסוכנים, בעלי חיים פצועים או מצבים של סכנת חיים. "כשמתקבלת קריאה על נחש במוסד חינוכי, אנחנו נותנים מענה מיידי. אין כאן מקום להמתנה," הוא מבהיר.

יש לציין כי לפי דיווחי מוקד המועצה האזורית מטה יהודה – רוב הפניות שמגיעות למוקד הן בנושאים שקושרים למחלקה הווטרינרית. בשנת 2025 הגיעו למוקד המועצה 2500 פניות (6-7 פניות ביום) בעניינים של השירות הווטרינרי לפי הפירוט: 1100 – כלבים משוטטים , 160 – בעל חיים פצוע , 62 – סוסים, חמורים, פרות, 62 – נשיכה.

אחד התחומים הפחות מוכרים בעבודתו הוא הפיקוח על פינות החי הרבות בקיבוצים ובמושבים. "אנחנו אחראים לוודא שאין שם עבירה על חוק צער בעלי חיים, אבל לא פחות חשוב – לוודא שאין שם הדבקה של ילדים במחלות כגון גרב, שפעת עופות או זיהומים אחרים".

אכיפה מוגברת

המודעות לחשיבות הרבה שיש לשירות הווטרינרי באזור מטה יהודה עלתה בשנתיים האחרונות. החל מתחילת שנת 2026 הוגברה באופן משמעותי מדיניות האכיפה של המועצה ובעיקר בשני נושאים: שוטטות כלבים וחיסוני כלבת.

בשנת 2025 נשלחו לבעלי הכלבים 10,000 הודעות דוא"ל אישיות ו-17,500 מסרונים אישיים שמתריעים על כך שהחיות המחמד לא חוסנו או שיש לחדש את הרשיון עבורן.

במהלך החודשים האחרונים נשלחו שוב לבעלי חיות המחמד עשרות אלפי הודעות על כך שעליהם לחסן את בעלי החיים. אך המודעות הציבורית לכך שלבעלות על בעל חיים יש גם אחריות עדיין לא חדרה לכולם.

"מי שמסרב לחסן למרות הודעות חוזרות ונשנות מקבל קנס מנהלי בסך של 1500 שקל. כלבים מסוכנים שהבעלים שלהם הוא סרבן חיסון הקנס הוא 5000 שקל. הקנסות ייצאו כבר בחודש הבא, בתחילת יוני 2026 ", מזהיר ד"ר הכהן, "זו פעם ראשונה שאנחנו שולחים קנסות באופן נרחב וגורף. אנחנו לא מחפשים את הכסף של התושב אלא שיהיו ביישובים כלבים מחוסנים. מדובר בעבירות מצטברות שכל יום איחור בתשלום צובר ריבית וקנסות".

האתגר האפור

כאמור, להערכת ד"ר הכהן, קיימים במטה יהודה כ-900 כלבים שאינם רשומים כחוק. "ההערכה שלנו היא שבכל יישוב יש לפחות 10 עד 15 כלבים לא רשומים," הוא אומר. "זה נובע גם משוכרי דירות שמגיעים לאזור עם בעל חיים שחוסן ברשות אחרת ולא מודעים לכך שהם חייבים ברישום במועצה שבה הם מתגוררים".

כדי להתמודד עם התופעה, השירות הווטרינרי יוצא במבצעי אכיפה ממוקדים. אך האכיפה במרחב הכפרי היא מורכבת ודורשת שילוב זרועות. ד"ר הכהן מפרט את ה"מבוך הבירוקרטי" שנוצר לעיתים סביב מטרדי בעלי חיים: "קחו למשל מתקן שמחזיק כלבים באופן לא חוקי. הטיפול בו מחייב עבודה משולבת – זיהום הרעש מטופל על ידי המשרד להגנת הסביבה, עבירות הבנייה מטופלות על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, הסכנה הבריאותית על ידי משרד הבריאות, ואנחנו מטפלים רק בהיבט של צער בעלי חיים. זה דורש מאיתנו להיות בקשר רציף עם המון גורמים".

נושא רגיש נוסף הוא תלונות שכנים על נביחות כלבים. הכהן מבהיר כי הסמכות לטיפול ברעש נמצאת בידי היחידה לאיכות הסביבה, שבודקת את היקף זיהום הרעש, בעוד שהשירות הווטרינרי מגיע למקום כדי לוודא שמקור הנביחות אינו סבל של בעל החיים.

אימוץ אפסי

החלק המרגש והקשה ביותר בשיחה עם ד"ר הכהן נוגע לכלבייה המועצתית. הכלבייה מאכלסת בכל זמן נתון יש 40-80 כלבים הממתינים לבית חם והשנה האחרונה הצטרפו גם עשרות חתולים בחתולייה. אם בשנים קודמות הכלבייה הייתה מוקד של פעילות ותקווה, השנה האחרונה נעצרה הפעילות.

"בשנה האחרונה האימוץ הוא אפסי," משתף הכהן בגילוי לב. "בתחילת המלחמה הכלבייה הייתה ריקה, הייתה תחושת התגייסות, אבל מאז הציבור כאילו נסוג. זה קשור כנראה למצב הרוח הלאומי הירוד. הציבור פשוט פחות פנוי רגשית לאמץ".

ההשלכות של המצב הזה הן הרסניות. "הציבור חייב לדעת את האמת המרה – כלב שלא יימסר לאימוץ, אנחנו עלולים להיאלץ להמית אותו בסופו של דבר. אין לנו מקום אינסופי ואין לנו יכולת להחזיק מאות כלבים לנצח. אנחנו עושים הכל כדי למצוא להם בתים, אבל בלי שיתוף פעולה של התושבים, זה קרב אבוד".

שיתופי פעולה

מטה יהודה היא מועצה שמוקפת ברשויות רבות אחרות, וד"ר הכהן מדגיש את חשיבות העבודה המשותפת. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם כל הרשויות הגובלות. מחלות ובעלי חיים לא עוצרים בגבול המוניציפלי," הוא אומר. דוגמה לכך היא הטיפול במחלת הכלבת, שדורש סנכרון מלא בין כל אזור ירושלים והסביבה.

לסיכום, ד"ר הכהן פונה לתושבים: "המרחב הכפרי של מטה יהודה הוא גן עדן לגידול בעלי חיים, אבל זה מחייב אותנו לאחריות. רישום הכלב, חיסונו ושמירה על כללי האחזקה הם לא רק דרישה של החוק – הם הדרך היחידה שלנו להבטיח שנוכל להמשיך לחיות לצד בעלי החיים בביטחון ובאהבה".