משילות ציבורית ומשילות אישית

כבני אדם אנו נדרשים לשליטה עצמית ולשם כך עלינו לכוון מחשבות, לעכב דחפים, לעמוד בפיתויים ולשנות הרגלים מושרשים

פרשת "שופטים" נקראת תמיד בפתחו של חודש אלול, חודש התשובה, הסליחות והניקיון הפנימי. בפרשה ממשיך משה את נאומו המכונן אשר מכוון לדור החדש העתיד להיכנס לארץ לבנות את עתידו בה. בפרשת "כי תצא", שבאה בעקבותיה, מציג משה מצוות יותר מכל פרשה אחרת בתורה, בנושאים מגוונים המתייחסים כמעט לכל תחומי החיים בהם דיני מלחמה, משפחה, הלכות שבין אדם לחברו, דיני עבודה וצדק כלכלי.

"שופטים ושוטרים תיתן לך" (ט"ז, י"ח) - מדוע כתוב לך ולא לכם? "כי תצא למלחמה על אויביך" (כ"א, י) - גם הפרשה הבאה נפתחת בלשון יחיד, למרות שברור מהדברים כי מדובר ביציאה קולקטיבית למלחמה. נראה כי מעבר להדרכה אשר נותן משה לעם, הוא ממשיך בקו אשר נהג בו לכל אורך ספר "דברים", להדריך במקביל את האדם הפרטי באשר הוא.

נאומו של משה עוסק במשילות הציבורית ובמשילות האישית. משה מתייחס ומרחיב בנוגע לערכים של משילות הנוגעים הן להתנהלות של מנהיגים והן להתנהלות של כל אחת ואחד בד' אמותיו. בשתי הפרשות שלפנינו ניתן דגש על שליטה עצמית, דחיית סיפוקים, אחריות אישית, הגינות ויושרה.

על פי התאוריה הפרוידיאנית, אישיותו של האדם מורכבת הן מיצריו והשאיפה לעונג (האיד) והן מהמצפון, הערכים והצורך להישמע לחוקי החברה והנורמות המוסריות (הסופר אגו). בין שניהם קיים מרכז בקרה של כוחות הנפש (אגו), השואף לאיזון בין הדחפים של האדם ובין מצפונו ושאיפתו לפעול על פי הנורמות החברתיות. האדם זקוק לשופטים ולשוטרים הפנימיים על מנת להתמודד במלחמה התמידית בין הרצון לזכות בעונג ולקבל סיפוקים מיידיים ובין שאיפתו לשליטה עצמית ולפעולה על פי הנורמות החברתיות, המוסר והערכים העומדים לנגד עיניו.

ניסוי ידוע בנושא דחיית סיפוקים הוא ניסוי "המרשמלו", שנערך וצולם באוניברסיטת סטנפורד, על ידי החוקר וולטר מישל. הניסוי נערך בקרב ילדים בני 4; בפני כל ילד הונח מרשמלו, והובטח לו מרשמלו נוסף, אם יוכל להמתין זמן מה לפני שיאכל את הראשון. התברר כי 2 מתוך 3 ילדים לא הצליחו להתאפק ואכלו אותו מיד, ורק שליש מהם התאפקו והמתינו לקבל מרשמלו נוסף.

לאחר 14 שנה נערך מחקר המשך בו חזרו החוקרים לבחון את הילדים שהגיעו לגיל סיום תיכון. התברר כי בעלי היכולת לדחות סיפוקים היו אחראים וסתגלניים יותר, הצליחו להתמודד טוב יותר עם לחץ ותסכול והראו יכולות חברתיות ולימודיות טובות יותר מאשר הילדים שלא  התאפקו.

שליטה עצמית בכלל ודחיית סיפוקים בפרט מתייחסות ליכולת להשהות את רצוננו המיידי ולהמתין על מנת להשיג דבר מה גדול וחשוב יותר בהמשך. יכולות אלו הן מרכיבים משמעותיים באינטליגנציה הרגשית.

כבני אדם אנו נדרשים באופן יומיומי לבטא שליטה עצמית על מנת להשיג מטרות ולפעול על פי המוסר והערכים החברתיים. לשם כך עלינו לשנות מחשבות, רגשות והתנהגויות, לעכב דחפים, לעמוד בפיתויים ולשנות הרגלים מושרשים.

במהלך הקריאה בפרשות לא ניתן להתעלם מהפסוק "תמים תהיה עם ה' אלוקיך". הגישה הרווחת בימינו רואה בתמימות "נאיביות". אולם משמעות המושג תמימות בתורה קשור ל"שלמות". מדובר בהלך רוח או מצב נפשי, מכיוון שלא ניתן למדוד תמימות/ שלמות, הרי הכוונה היא שרק האדם יודע בינו ובין עצמו ובינו ובין בוראו עד כמה עשה והשתדל כדי לפעול להשיג איזון, שליטה עצמית, מוסריות ותשובה מלאה.

חודש אלול הוא החודש בו נברא העולם וחכמינו אומרים על כך כי "תשובה קדמה לעולם", כלומר האפשרות לתיקון קדמה לבריאה. "תשובה" היא מהשורש ש.ו.ב - לשוב למצב עוברי, קדום, כביום בריאת העולם, כלומר עומדת בפנינו האפשרות לפתוח דף חלק ונקי בספר חיינו. בחודש זה אנו מקפידים יותר לשים לעצמינו שופטים ושוטרים פנימיים ולבחון את מעשינו, כהכנה לראש השנה וליום הכיפורים. על כך אומר הרב קוק: "התשובה הראשית שישוב אדם אל עצמו".

המדור מוקדש לזכרו של אבי אלי קדושאי ז"ל

שבת שלום,

שרונה קדושאי בר-נס, M.A יעוץ חינוכי, MBA מינהל עסקים

יעוץ וליווי מנהלים, מנחה לפיתוח מקצועי

הדרכת הורים, "רימון" מרכז מומחים לטיפול בילד ובמשפחה

לשאלות: [email protected]