משרד החקלאות ישקיע בקידום פתרונות "כשרים" לשנת שמיטה

שנת השמיטה הנוכחית החלה בראש השנה האחרון ותסתיים בראש השנה הבא. זוהי מצווה שמקורה בהלכה היהודית, הקובעת כי מדי שבע שנים תוקדש השנה השביעית ל"שמיטה" במהלכה יוגבלו חקלאים יהודים בביצוע מלאכות חקלאיות הקשורות בעיבוד האדמה ובמסחר בתוצרת חקלאית ברוב שטחי מדינת ישראל. יש לציין כי  על החקלאים מהמגזר הלא יהודי לא חלים ההגבלות השונות והם חופשים להמשיך ולגדל את התוצרת החקלאית שלהם ולשווק אותה ללא כל מגבלה.

לצורך עמידה במגבלות ההלכה והמסורת, משבית חלק קטן של חקלאים מהמגזר היהודי את הפעילות החקלאית במשקם, אך רוב החקלאים נעזרים בפתרונות הלכתיים המאפשרים להם להמשיך ולגדל את תוצרתם. לדוגמא: ניתן לקבל "היתר מכירה" שמשמעותו העברת המשק בשנת השמיטה לידיים לא יהודיות או ניתן להיעזר בהסדר "אוצר בית דין" שמשמעותו אפשרות לאסוף את התוצרת החקלאית ולשווקה ללא רווח כספי על התוצרת, אלא רק עבור ההוצאות הכרוכות באיסוף התוצרת.

במשרד החקלאות התגייסו כדי להקל על החקלאים היהודיים לעמוד במגבלות שנת השמיטה וזאת באמצעות הרחבת שיטות גידול מתקדמות ובהן: גידול ירקות באמצעות מצעים מנותקים, גידול בשיטה הידרופונית בבתי צמיחה בכל אזורי הארץ.

השמיטה מהווה הזדמנות לחזק את החקלאות הן במגזר היהודי והן בחברה הערבית, אומרים במשרד החקלאות והם מתכוונים לפתח את החקלאות במגזר הלא יהודי באמצעות תמיכה בהקמת בתי צמיחה.

פתרונות אלו נועדו לספק את התוצרת חקלאית של ירקות למגזר שאינו צורך על פי היתר מכירה ויגדילו את היקף אמצעי הייצור. היקף התקציב של המשרד יעמוד על 7 מיליון שקל, ושיעור התמיכה בשני הנהלים יעמוד על 40% מההשקעה.

נעמה קאופמן-פס, מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר: "שמנו את ההשקעה בחדשנות בראש סדרי העדיפויות שלנו במשרד החקלאות. לכל אתגר שהמציאות מציבה בין אם אתגר הלכתי כמו שנת השמיטה או אתגר אקלימי כמו זה שפוקד אותנו, חדשנות היא המפתח לשימור ואף שיפור התוצרת החקלאית. ציבור שומרי המסורת והדת חשוב לנו, ולכן אנו מקדמים פתרונות מתקדמים לשימור התוצרת גם בשנת השמיטה".