משרד השיכון ממשיך במאמץ להפוך את "נווה שמיר" לחרדית

^{רמת בית שמש צילום צביקי ולדמן ויקיפדיה}

הסיפור של נווה שמיר נחשב עד היום בקרב מומחי תכנון ופעילים חברתיים בבית שמש לדוגמה מובהקת לאופן שבו החלטות ממוקדות של משרד השיכון והדרג הפוליטי יכולות לשנות לחלוטין את גורלה ואת צביונה של שכונה שלמה, בניגוד מוחלט לחזון המקורי שעבורו היא הוקמה.

שכונת נווה שמיר (הידועה גם כתוכנית רמב"ש ה' – רמת בית שמש ה') תוכננה בשנת 2014 כשכונה המיועדת לציבור הכללי, החילוני והדתי-לאומי.

כדי להבטיח את אופי השכונה, המדינה והעירייה נקטו בצעדים תכנוניים ושיווקיים חסרי תקדים:  תכנון אורבני חילוני שכלל בנייה רוויה גבוהה עם מעליות (שאינה מתאימה למשפחות חרדיות השומרות שבת) ו מרפסות ללא סוכה, מוסדות ציבור ייעודיים - כולל קאנטרי קלאב שכונתי (עם בריכה), ומוסדות חינוך ממלכתיים וממלכתיים-דתיים ושיווק ממוקד - במסגרת פרויקטים של "מחיר למשתכן" תוך הבלטה מכוונת של המפרט המודרני.

במשך מספר שנים, הציבור הכללי בעיר ראה בנווה שמיר את המעוז הדמוגרפי שישאיר את בית שמש עיר מעורבת ופתוחה. התפנית הגדולה החלה להתרחש עם חילופי השלטון המקומי והארצי, והגיעה לשיאה בשנים 2020–2021. עם כניסתו של ח"כ יעקב ליצמן (ולאחר מכן זאב אלקין ויצחק גולדקנופף) לתפקיד שר הבינוי והשיכון. מאז וביתר שאת מאז הקמתה של הממשלה הנוכחית החל כרסום הדרגתי אך עקבי ביעוד המקור של השכונה.

משרד השיכון הוביל את שינוי הייעוד באמצעות מספר מהלכים משולבים: שיווק מגרשים חדשים עם התאמה למגזר החרדי, שינוי המפרטים הטכניים (גובה הבניינים הונמך, שולבו מרפסות סוכה, דירות עם יותר חדרים), שינוי מפת מוסדות הציבור והחינוך לטובת מוסדות חינוך חרדיים (תלמודי תורה ובתי ספר לבנות), מיתוג מחדש ושיווק מאסיבי לציבור החרדי.

כיום החלק המקורי (נווה שמיר א')  נותר בעל אופי מעורב-כללי, עם קהילה חזקה של הציבור הדתי-לאומי והחילוני, שממשיכה להיאבק על שמירת אופי השכונה, הפעלת הקאנטרי קלאב המקומי, ומניעת סגירת כבישים בשבת. זאת בעוד, השלבים הנוסיפים בשכונה הולכים ומתאכלסים ברוב חרדי מובהק.

ביטוי להדרה של חילונים וציבור ציוני-דתי מהשכונה בא לידי ביטוי השבוע עם ההודעה של רמ"י ומשרד השיכון על תוצאות מכרז נוסף בשכונה שהוגדר באופן ברור "נווה שמיר, בית שמש ל"צביון חרדי" " .

חברת י.ד. ברזאני זכתה במכרז לבניית 131 יח"ד בבנייה רוויה למגורים, מסחר ותעסוקה ותשלם על הקרקע סכום של כ-14 מיליון שקל (לא כולל מע"מ והוצאות פיתוח). מתחם נוסף לבניית 108 יח"ד לא היו זוכים.