מתווך בצור הדסה תובע: בעל נכס והרוכש מסרבים לשלם דמי תיווך

רחוב בשכונה הוותיקה בצור הדסה 

אחד ממשרדי התיווך בצור הדסה (הפרטים שמורים במערכת) תובע תושב היישוב לשעבר, אשר החזיק בנכס ביישוב, ואת מי שרכש ממנו את הנכס, בטענה כי הם מסרבים לשלם דמי תיווך וזאת למרות שחתמו על טופס המחייב אותם בכך. בעל הנכס והרוכש מכחישים את הטענה.

מדובר בנכס בשכונה הוותיקה בצור הדסה, מבנה מגורים של 160 מ"ר ובנוסף דירת מגורים נפרדת בשטח של 70 מ"ר על מגרש של כ-500 מ"ר.

מכתב התביעה עולה כי במהלך שנת 2019 בעל משרד התיווך (המתווך) יצר קשר עם בעל הנכס (הבעלים) ונקשר ביניהם הסכם שהמתווך יפעל למכירת הנכס בסכום של 3.95 מליון שקל בתמורה ל-2% מהתמורה בתוספת מע"מ. המתווך פעל באופן נמרץ כדי לקדם את מכירת הנכס תוך שהוא מפרסם את הנכס במגוון ערוצים.

לאחר חודשים שבהם הנכס עמד למכירה הודיע הבעלים למתווך כי החליט להשכיר את הנכס וכי בחוזה השכירות נקבע כי לא ניתן יהיה להראות את הנכס למתעניינים ברכישתו ללא תיאום מראש עם הבעלים ועם שוכרי הנכס.

המתווך המשיך להציג את הנכס בפני מתעניינים ולדבריו הציג את הנכס בפני 11 לקוחות פוטנציאליים, גם כאשר הנכס היה מושכר. במהלך חודש אוקטובר 2020 קיבל המתווך פנייה מאדם שהתעניין בנכס (הרוכש) , וסיכם עם הבעלים על הצגת הנכס. הבעלים הסכים ואף השאיר למתווך מפתח לנכס.

לטענת המתווך הוא החתים את הרוכש על הזמנת תיווך שבה מתחייב הרוכש לשלם דמי תיווך בסך 2% ממחיר הרכישה של הנכס. לאחר מכן הוא הדריך את הרוכש אל הנכס, והציג בפניו את השטח ואת דירת המגורים הצמודה. מכיוון שהמתווך לא הצליח ליצור קשר עם השוכרים ולקבל את הסכמתם לסיור בדירה, הוא הסביר לרוכש על הנכס באופן מפורט והסתפק בהצגת הנכס מבחוץ.

הרוכש הביע עניין וביקש לראות את הנכס מבפנים אך כל הפניות של המתווך לבעלים נענו בכך שהשוכרים מסרבים להציג את הנכס מבפנים.

מכתב התביעה עולה כי, באמצע ינואר 2021 הודיע הבעלים למתווך כי לאור קשיים שהתגלעו במכירת הנכס הוא מוותר על מכירתו. ואולם, כשנתיים לאחר מכן, באירוע משותף שבו נפגשו השניים הודה הבעלים בפני המתווך כי במהלך יולי 2021 , חצי שנה בלבד לאחר שהודיע כי הוא מוותר על מכירת הנכס, הוא מכר את הנכס לרוכש בסכום 3.7 מליון שקל מוצהרים ועוד חצי מליון שקל במזומן. הבעלים ביקש את עזרתו של המתווך למצוא דרך לבטל את עיסקת המכירה לאחר שהתרשם כי מכר את הנכס במחיר נמוך מדי ביחס לערכו האמיתי.

המתווך טוען כי כאשר שמע על כך שעיסקת המכירה נקשרה במסתרים ובלא ליידע אותו, הוא עידכן את הבעלים כי חתם על טופס הזמנת תיווך וכי גם הרוכש חתם על טופס כזה וכל אחד מהם מחויב לשלם דמי תיווך בסך של 2% משווי העיסקה. אך כל פניותיו לבעלים ולרוכש עלו בתוהו והם התחמקו מלשלם את דמי התיווך הנדרשים בסך 98,280 שקל מכל אחד מהם ובסך הכל 196,560 שקל.

בכתב ההגנה שהגיש הבעלים הוא טוען כי המתווך לא היה הגורם היעיל שהביא לסגירת העיסקה וכי בטופס הזמנת התיווך נכתב במפורש כי על המתווך למכור את הנכס כדי להיות זכאי לדמי תיווך. עוד טוען הבעלים כי הסכם התיווך היה ללא בלעדיות, וכי בגלל שהמתווך לא ביצע את התחייבויות שלו נמכר הנכס במחיר של 3.7 מליון שקל בלבד, וזאת במקום המחיר המבוקש שמצוין בטופס הזמנת התיווך.

הרוכש טוען כי בטופס התיווך שעליו חתם נאמר כי שווי הנכס הוא 2.8 מליון שקל בלבד, וכי מדובר ב"תרגיל" שנועד לפתות אותו לשכור את שירותי התיווך של המתווך ולחתום על טופס התיווך. אילו ידעתי מראש שמחיר הנכס הוא 3.95 מליון שקל לא הייתי חותם על הטופס, טוען הרוכש, ויש בכך כדי להוכיח שהמתווך לא נהג בהגינות הנדרשת בחוק המתווכים.

התביעה מתנהלת בבית המשפט השלום בבית שמש