נדחתה בקשת רכבת ישראל לפטור מארנונה במתקנים במטה יהודה

ועדת הערר לענייני ארנונה הכריעה בסכסוך משפטי ממושך בין רכבת ישראל למועצה האזורית מטה יהודה. הרכבת דרשה פטור גורף מארנונה עבור מתקני השנאה, אך הוועדה קיבלה את עמדת המועצה וקבעה כי הרכבת תשלם ארנונה כחוק, אם כי לפי סיווג מופחת של "תחנת טרנספורמציה".

ועדת הערר לארנונה שליד המועצה האזורית מטה יהודה פרסמה בחודש פברואר את פסק דינה בערר שהגישה רכבת ישראל נגד מנהל הארנונה במועצה. במרכז המחלוקת עמדו חיובי ארנונה עבור מתקני השנאה (TPS) שהוקמו במסגרת פרויקט החשמול הארצי של מערך הרכבת.

הרכבת ביקשה לבטל את חיובי הארנונה בהתבסס על מספר נימוקים מרכזיים. ראשית, הרכבת טענה כי לפי פקודת העיריות ופקודת מסילות הברזל, היא זכאית לפטור על שטחים המשמשים כ"מסילת ברזל" או שטחים המוחזקים לצרכיה ואינם מפיקים רווח. בנוסף טענה הרכבת כי השטח שעליו הוקמו מתקני ההשנאה הם "שטחי בור" שאינם בשימוש. לבסוף, טענה הרכבת כי אם יוטל חיוב, אין לסווג את המתקנים כ"תחנת כוח" אלא כ"קרקע תפוסה" או כ"תחנת טרנספורמציה", שכן המתקן אינו מייצר חשמל אלא רק משנה את מתחו.

מנהל הארנונה במועצה דחה את טענות הרכבת וטען כי מתקני ההשנאה הם מבנים עצמאיים וסגורים שאינם חלק מהמסילה הפיזית, ולכן הפטור אינו חל עליהם. בנוסף, המועצה הוכיחה כי השטחים מגודרים וסגורים בשערים הנמצאים בשליטת הרכבת, מה שהופך אותם ל"קרקע תפוסה" ולא לשטח בור. כמו כן, טענה המועצה כי הרכבת לא הודיעה על תחילת השימוש בנכס כנדרש, וכי מסמכים מחברת החשמל מעידים על החזקה בשטח כבר משנת 2016.

יו"ר הוועדה, עו"ד מוש חוג'ה, והחברים עו"ד אשרף אלשייך ואייל דניאל, בחנו את הטענות וקבעו כי יש לדחות את דרישת הפטור. הוועדה קבעה כי הפטור ניתן רק למתקני דרך החיוניים להפעלת מסילת הברזל, בעוד שתחנת השנאה חיונית להפעלת הרכבת עצמה ואינה עומדת בתנאי הפטור מבחינת מרחק ומהות.

הוועדה קיבלה את טענת הרכבת לעניין הסיווג וקבעה כי מאחר שהמתקן אינו מייצר חשמל, הסיווג הנכון הוא "תחנת ממסר, תחנת כוח ו/או טרנספורמציה" (סיווג 830 בצו הארנונה) ולאור זאת הופחת התעריף מ-173.02 שקל למ"ר ל-112.40 שקל למ"ר (לפי תעריפי 2019).

הוועדה דחתה את טענת הרכבת נגד החיוב לתקופות קודמות, וקבעה כי חיובי המועצה החל משנת 2019 יישארו על כנם, שכן הנישום מחויב לדווח על תחילת שימוש. כמו כן, נדחתה טענת "שטח בור" לגבי שטחים בהיקף של כ-1,600 מ"ר, מאחר שהגידור והשערים מעידים על תפיסת השטח.

לאור זאת, המועצה זכתה בהכרה בזכותה לגבות ארנונה על מתקני התשתית של הרכבת, בעוד שהרכבת הצליחה להפחית את גובה החיוב באמצעות שינוי הסיווג המקצועי של המתקנים.