נדחתה תביעת דיבה כנגד עיתון "בקיצור"

בית המשפט קבע, כי פרסום הכתבה אודות התנהלותו של חבר הוועד המקומי בצלפון, ישראל גבאי, בפרויקט ההרחבה של המושב, נעשה לפי האינטרס הציבורי ובתום לב

תביעת דיבה בהיקף של 100 אלף שקל, שהוגשה נגד עיתון "בקיצור", על ידי חבר הוועד המקומי של מושב צלפון, ישראל גבאי, נדחתה השבוע בבית המשפט השלום בבית שמש. עם זאת, בית המשפט קבע, כי חבר המושב, מוטי בוהדנה, אשר מכתביו מצוטטים בכתבה, נכשל בהוכחת חלק מטענותיו ולכן עליו לפצות את גבאי.

הכתבה בגינה הוגשה התביעה, פורסמה בחודש מרץ 2008 , תחת הכותרת "צלפון: הקצין שהפך לסמל במלחמת לבנון, לא יכול לקבל מגרש בהרחבה". הכתבה עסקה בהתנהלות של פרויקט ההרחבה במושב צלפון, אשר בו היו מעורבים יו"ר ועד האגודה, יואב חדד, והפרויקטור של ועד האגודה, חבר הוועד המקומי והנציג במליאה, ישראל גבאי.

מתוך פסק הדין עולה, כי בפתח הכתבה, נכתב כי "חבר המושב, מוטי בוהדנה, טוען כי יו"ר הוועד במושב צלפון, יואב חדד וחבר הוועד המקומי, ישראל גבאי, מתנהלים באופן דורסני, שקרי ופוגע, בכל הקשור להליך ההרחבה במושב. בוהדנה שלח בנושא מכתבים למינהל מקרקעי ישראל ולרשם האגודות השיתופיות, ומחה על כך שאחיו, תומר בוהדנה, אשר הפך לסמל לנחישות ולהקרבה במלחמת לבנון השנייה, לא יכול לממש את זכאותו למגרש בהרחבה”.

בין השאר נכתב בכתבה, כי: “בוהדנה ממשיך וטוען, כי חבר הוועד והנציג במליאת המועצה, ישראל גבאי, משמש כפרוייקטור המקבל את שכרו מטעם החברה היזמית וככזה קידם את האינטרסים של 'מקורות שליטה', תוך שהוא "מפחיד" את בעלי הנחלות בגובה המיסוי והנטל הכספי הכבד שייאלצו לשלם תמורת מימוש זכאותם".

ניגוד עניינים

שופטת בית המשפט השלום בבית שמש, חגית מאק-קלמנוביץ, קיבלה את טענת בא כוחו של עיתון "בקיצור", עו"ד אמיר זהר, כי בפרסום הכתבה היה אינטרס ציבורי. “אם אכן, כטענת הכתבה, נפגעת זכותם של חברי האגודה בצלפון לרכוש מגרשים בהרחבת במושב ואם קיים חשש שנעשה שימוש ברכוש הציבור שלא כדין, כי אז קיים אינטרס ציבורי בפרסום. בוודאי כשמדובר בעיתון מקומי, שקהל קוראיו הוא במידה רבה תושבי הסביבה ותושבי המושבים שבהם קיימים הסדרים דומים".

השופטת קבע כי התובע, ישראל גבאי, פעל בניגוד עניינים מסוים,”אם כי לא מובהק, אשר אפיין לא רק את מעשיו של התובע עצמו". היא דחתה את טענת הנתבעים, כי העובדה שגבאי סיפק שירותים ל"מקורות שליטה" בפרויקט אחר, מהווה הוכחה לניגוד עניינים מסוים, וקבעה כי לא הוכח שעקב הקשרים הללו "נפל דופי בהתנהלותו".

דיון נפרד הקדישה השופטת לטענתו של בוהדנה, כי גבאי "הפחיד" את בעלי הנחלות בגובה המיסוי והנטל הכספי הכבד שיידרשו לשלם, אם ירצו לממש את זכותם למגרש בהרחבה. היא קבעה כי בוהדנה לא נשא בנטל ההוכחה, כי אכן התובע נקט באמצעים אלה. "נתבע 2 (בוהדנה) נמנע איפה, מהבאת ראיות שהיו בידיעתו ובשליטתו ושיכול היה להביאן ללא קושי של ממש. בכך כשלו הנתבעים".

פעל בתום לב

לגבי עיתון "בקיצור" והעורך, יובל רובין, קבעה השופטת, כי הפרסום התייחס להתנהגותו ולמעשיו של התובע במסגרת תפקידיו הציבוריים ולכן זכאי העיתון והעורך להגנה מתוקף סעיף "תום הלב", בחוק איסור לשון הרע.

השופטת הדגישה, כי במהלך הכתבה, הוצגו טענותיו של בוהדנה כהבעת דעה ולא כעובדות אובייקטיביות ובדוקות. “לקורא הנבון ברור, כי הכתבה מביאה דברים בשם אומרם ולא כאמת בדוקה". עוד מציינת השופטת, כי בכתבה ניתן מקום רב לתגובת התובע והוצע לו גם לפרסם תגובה בהיקף גדול של 400 מילה, אך הוא סירב לכך.

השופטת סירבה לקבל את דו"ח מבקר המדינה, המתייחס לטענת הנתבעים להרחבת מושב צלפון וקבעה כי "לא הוכח בשום דרך מלבד השערה, כי המושב (אליו מתייחס הדו"ח) הוא מושב צלפון...הממצאים בדו"ח המבקר אינם קבילים בבית המשפט".

השופטת גם דחתה את טענותיו של בוהדנה, כי ניתן לאשש את טענותיו כנגד גבאי, מתוך ההתדיינות משפטית שהתנהלה בינו לבין האגודה השיתופית בצלפון והעובדה כי לבסוף נתרצה ועד האגודה ואישר להקצות מגרש בהרחבה לאחיו, תומר.

לאור זאת קבעה השופטת, כי התביעה כנגד עיתון "בקיצור" ועורכו, יובל רובין, נדחית ללא צו להוצאות, בעוד שהתביעה כנגד בוהדנה התקבלה. היא חייבה את בוהדנה לשלם לגבאי פיצוי בסך 15 אלף שקל ולהוסיף שכר טרחת עורך דין, בסכום של 5000 שקל.

מוטי בוהדנה אמר, כי הוא מאוכזב מאוד מפסק הדין וכי יערער עליו בפני ערכאה גבוהה יותר. יובל רובין ציין, כי עיתון "בקיצור", ימשיך להוות כלי חשוב במאבק של תושבי מטה יהודה, למינהל תקין, לשקיפות וליושרה ציבורית.