נדחתה תביעת ענק כנגד "בקיצור"

בית המשפט דחה את התביעה של מזכיר ועד האגודה של מושב נחושה לשעבר, מאיר לחיאני, שטען כי כתבה ב"בקיצור" שפורסמה על מעשיו לכאורה, היא בבחינת לשון הרע

בית המשפט השלום בירושלים דחה את תביעת הענק בהיקף 1.2 מליון שקל , שהגיש תושב מושב נחושה , מאיר לחיאני , כנגד עיתון "בקיצור " וכנגד מו " ל העיתון , יובל רובין , וכנגד פעילי ציבור ביישוב נחושה , וזאת בטענה כי פרסמו כתבה שיש בה משום הוצאת לשון הרע כנגדו . כעת דורשים הנתבעים לחייב את לחיאני בהחזר הוצאות משפט ושכר טרחה בהיקף של עשרות אלפי שקלים .

התביעה של לחיאני נסובה על כתבה שפורסמה בעיתון "בקיצור " בחודש אוקטובר 2011 והוכתרה בכותרת " הפקרות בטחונית במושב נחושה ". בכתבה נמתחה ביקורת על כך שגורמי הבטחון אינם פועלים כנגד מעשיו של לחיאני , שהוא בעל נחלה במושב וכיהן גם כמזכיר האגודה החקלאית במושב ובמושבים אחרים , אשר עפ " י גורמים שונים טענו כי מסר את מפתחות שער הכניסה הבטחוני של המושב לגורמים לא מורשים , חסם דרך בטחונית וביצע מעשים נוספים הפוגעים בבטחון היישוב .

הכתבה הסתמכה על תכתובת עניפה שהגיעה לידי “בקיצור” ובה מכתבים של גורמי משטרה , דיונים והחלטות של הוועד המקומי במושב נחושה ומכתבים של עובדי מחלקת הבטחון במועצה האזורית מטה יהודה , שבהם מתבקש לחיאני שוב ושוב להימנע מלהפריע לשגרת הביטחון של היישוב ומהם עולה כי הוא ממשיך להתעלם מהבקשות .

פגיעה בבטחון

באחד המכתבים ששלח הוועד המקומי במושב נחושה למשמר הגבול ולמועצה האזורית מטה יהודה , נטען כי " לחיאני מאיר נוטל לעצמו חירויות רבות , שחלקן גורמות לפגיעה בביטחון היישוב ". לפי המפורט במכתב , במהלך חודש מרץ 2011, נתפס וצולם אחד הפועלים הבדואים העובדים ביישוב , כשהוא פותח את שער גדר הביטחון האלקטרונית , במפתח שניתן לו על ידי מאיר לחיאני .
רב" ש היישוב שוחח עם לחיאני והבהיר לו כי נאסר עליו למסור את מפתחות שערי היישוב לידי עובדים קבלניים , שאינם מורשים מטעם ועדת הביטחון ביישוב , אך האירוע שב וחזר מספר פעמים לאחר מכן . במקרים אחרים פתח לחיאני את שער היישוב והותיר אותו פתוח לכל עובר אורח .
בחודש יולי , שוב דיווח רב " ש היישוב , כי זיהה פועל בדואי הפותח את שערי היישוב הנעולים , במפתח שברשותו . בחקירתו , מסר הפועל לרב " ש היישוב , שקיבל את המפתחות ממאיר לחיאני . הרב" ש שב והתריע , על המשמעויות הביטחוניות החמורות הנובעות מכך .
מנהל מחלקת הביטחון במועצה האזורית מטה יהודה , יאיר אברהם , סייר בשטח בחודש יולי 2011 וביקש מלחיאני לפתוח את החסימה שביצע על הדרך המובילה לחדר הגנראטורים - ונענה בשלילה .
עיתון “בקיצור” מתח ביקורת על גורמי הבטחון אשר נמנעים מלפעול כדי לאכוף על לחיאני לעמוד בהסדרי הבטחון הנדרשים מכל תושב במושב נחושה . “ התנהגותו התמוהה של מזכיר האגודה החקלאית בנחושה , מעלה כמה שאלות קשות על המחויבות של הרשויות , להסדרי הביטחון הנהוגים ביישובים . האם כל תושב יכול להחליט לחסום דרך ביטחונית ? האם כל אחד יכול להחליט מתי לפתוח את שערי היישוב ולמי למסור את המפתחות ? מדוע לא ננקטים צעדים ממשיים , כדי לאכוף את הוראות הביטחון על כלל התושבים ? תשובות לשאלות אלה , צריכות להינתן במהירות האפשרית , לפני שיקרה אסון נוסף במושב נחושה” , סיים עיתון “בקיצור” את הכתבה .

תביעת דיבה

לחיאני הכחיש את הטענות נגדו וטען כי מקורן ביריבות פוליטית ובנוסף בחר לתבוע את עיתון "בקיצור " ואת מו " ל העיתון , יובל רובין , בתביעת דיבה והוצאת לשון הרע בסכום של 1.2 מליון שקל . במקביל הוא צירף לתביעה גם את מזכיר הוועד המקומי במושב נחושה , רחמים קורש , ואת חברי הוועד המקומי , ליאון פינגלה ושי אלטמן , שטען כי הם אלו שתרמו להוצאת לשון הרע כנגדו .

בכתב התביעה טען לחיאני כי הכתבה ב "בקיצור " מציגה אותו כמי שאחראי לרצח הלאומני של תושבת נחושה , אריאלה פחימה ז "ל , בשנת 2004 וכמי " שפוגע באופן חמור , קבוע ושיטתי בבטחון היישוב נחושה " וזאת " ללא כל בסיס אמיתי ובאופן כוזב , דיוני וזדוני , ותוך הפרת הוראות איסור חוק לשון הרע ". בנוסף טען לחיאני כי התמונה של הפועל שפותח את השער בויימה על ידי יריביו ביישוב .

לפני כשלושה חודשים נודע לעיתון "בקיצור " כי לחיאני הוכרז כפושט רגל ובית המשפט מינה לו כונס נכסים . לאור זאת קיבלה שופטת בית המשפט השלום , תמר בר - אשר צבן , את בקשת הנתבעים להורות ללחיאני להפקיד 30 אלף שקל בקופת בית המשפט כדי להבטיח את החזר ההוצאות , במידה ובית המשפט יחליט לדחות את התביעה .

לאחר שהכספים לא הופקדו הורה בית המשפט על דחיית התביעה . בקרוב צפוי בית המשפט להחליט על גובה הוצאות המשפט והחזר שכר הטרחה שבהם יחוייב לחיאני .