נווה אילן: המחוזי הורה לקיים את ההסכם עם חברת "נקר"

^{אזור תעשייה בכניסה ליישוב נווה אילן. צילום בקיצור}

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל באופן חלקי תביעה שהגישה חברת "נקר פרוזדור ירושלים" נגד מושב נווה אילן, והורה על אכיפת הסכמי שיתוף הפעולה בין הצדדים להקמת אזור תעסוקה יוקרתי, יקב ואולם אירועים בשטח המושב. במקביל, נדחתה התביעה שהוגשה נגד חברת הבנייה "כדורי", לאחר שנקבע כי לא הייתה שותפה להפרת ההסכמים.

רקע הסכסוך

הפרשה החלה במרץ 2018, אז נחתמו ארבעה הסכמים שונים בין חברת "נקר" לבין מושב נווה אילן (בהנהגתו של מזכיר המושב באותה עת, שוקי פולק). במסגרת ההסכמים, תכננו הצדדים להקים מיזם משותף נרחב בשטח שבחכירת המושב, הכולל אזור תעסוקה, נטיעת כרם וגידול ענבי ליין, הקמת יקב ואולם אירועים.

אולם, ימים ספורים לאחר חתימת ההסכמים, התברר ל"נקר" כי המושב חתם במקביל (ב-27.3.18) על הסכם שכירות ל-7 שנים עם חברת "י.מ.י.ש. כדורי" לגבי חלק משמעותי ממתחם הלולים והסככות, ואף שילב בהסכם אופציות ארוכות טווח. בעקבות כך, החלה שרשרת עימותים שהובילה להגשת התביעה לאכיפת ההסכמים, לצד טענות קשות מצד המושב כי ההסכמים עם "נקר" נגועים בחוסר חוקיות ובהטבות אסורות לכאורה שניתנו למזכיר המושב לשעבר.

הסכמים יש לקיים

השופטת חגית מאק-קלמנוביץ קבעה חד-משמעית כי המושב הוא שהפר את ההסכם מול "נקר" הפרות בוטות. בין היתר, המושב נמנע ממסירת ייפוי כח נוטריוני בלתי חוזר כפי שהתחייב במעמד החתימה (דרישה קריטית לצורך קידום ההליכים מול רשויות התכנון), ואף קידם במקביל תוכנית בניין עיר עצמאית למושב שלא תאמה את חזון המיזם המשותף/

המושב טען כי ההסכמים בוטלו כדין בשל קשרים פסולים וניגוד עניינים לכאורה של מזכיר המושב פולק. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי המושב לא עמד בנטל הראיה הנדרש להוכחת עבירות פליליות או טענות מרמה, וכי העסקה נבחנה לאורך זמן רב ונושאת את חותמות וחתימות מורשי החתימה של האגודה.  בית המשפט קיבל את עמדת חברת "כדורי" וקבע כי חברת כדורי לא ביצעה עוולה של גרם הפרת חוזה. נקבע כי כדורי הסתמכה בתום לב על מצגי המושב לפיהם ההסכמים אינם סותרים זה את זה, ואף גילתה גמישות רבה לאורך הדרך כדי לא לפגוע בפרויקט היזמות.

בית המשפט הדגיש כי בדיני החוזים בישראל יש מעמד בכורה לסעד האכיפה, וכי לא נמצאו נימוקים או נסיבות המצדיקים את ביטול ההסכם או קביעה כי אכיפתו "בלתי צודקת".

לאור זאת, התביעה נגד מושב נווה אילן התקבלה במלואה, וההסכמים בין הצדדים ייאכפו. מושב נווה אילן חויב לשאת בהוצאות התובעת ("נקר") בסך של 35,000 שקל, ואילו חברת "נקר" חויבה בהוצאות חברת "כדורי" בסך של 20,000 ש"ח בשל עצם עמידתה על המשך ההליכים נגדה.