נקודת החיבור: עשייה משותפת

מטה יהודה יכולה להיות אור לשאר חלקי הארץ לחיים משותפים, למציאת פתרונות שמיטיבים ולמרקם אנושי מקדם

מאירועי התקופה האחרונה : אני פוגשת אנשים שחרדים לשלום המדינה, שבטוחים שלא נצליח לחיות פה ביחד עם כל השונות והגיוון והצרכים השונים בישראל.  אני שומעת חרדות, לחץ, דאגה אמיתית – אנשים שנמצאים בתוך סערה. אני כואבת את התחושות האלו, מבינה את הסערה אבל כבר הרבה זמן מסתובבת בתחושה שיש סירת הצלה סודית ובלתי נראית.

בחודשים האחרונים תהיתי ממה נובעת הידיעה הברורה שאפשר אחרת ומה זו בעצם סירת ההצלה הזו? אז ניסחתי אותה לעצמי והבנתי את דמותה : סירת ההצלה הזו היא העשייה, עשיית טוב בסביבות מגוונות מאוד. עשייה שמוכיחה שאם פועלים נכון, אם מוצאים את הצורך המשותף - הדומה ונותנים לו מענה מותאם אוכלוסייה, אם שומרים על רמת חיכוך ומפגש מתאימה אפשר להיטיב עם כולם. העשייה מוכיחה שבסופו של דבר אנשים שונים רוצים דברים דומים.

ראיתי את זה בעבר ובהווה – במטה יהודה ובארגונים בו אני מנהלת. ראיתי שאפשר לחבר בין אנשים שהם שונים מאוד אחד מהשני, שמונעים ממקומות שונים, שההיסטוריה שלהם שונה וניתן ליצור יחד חדש שמיטיב עם כולם.

בהקשר המקצועי- כיום אני סמנכ"לית בארגון אלומה שהינו ארגון מגוון שפועל בפריפריה החברתית גאוגרפית, בחברה החרדית, בחברה הערבית ונותן מענה לעשרות אלפי צעירים בשנה. אנחנו יודעים להישאר ברמה המקצועית ולהתאים פתרונות שונים לאוכלוסיות השונות כשיש מטרה משותפת: קידום צעירים. בכל קבוצת אוכלוסייה בוחנים איפה ואיך הכי נכון לתת את המענה – כך למשל השירות בחברה הערבית ניתן בתוך בתי הספר ואילו בחברה החרדית ניתן בתוך מרכזי תעסוקה. המפגשים בין העובדים בארגון שהם מאוד שונים זה מזה מפרים אחד את השנייה ונותנים לי תקווה והוכחה על כך שהעשייה המשותפת היא המחברת.

כך פעלתי גם במטה יהודה – קודם כל כתושבת שקידמה כמה יוזמות תושבים ולאחר מכן כמנכ"לית המועצה, ראיתי – הלכה למעשה – את היכולת של החיבור בין תושבים במטה יהודה להראות שאפשר אחרת. למדתי שאנשים שונים יכולים להתחבר דרך צרכים דומים ולהביא לתוצאות טובות יותר.

הלמידה הראשונה שלי בנושא הזה הייתה דרך חיבור של מנהיגות מקומיות מכלל יישובי המועצה – קבוצת "הרי את " שהקמתי ב-2015 יחד עם מלכי בן-ימין טפרברג מנס הרים. איתרנו מנהיגות משמעותיות מהישובים השונים, קיימנו מפגשי למידה בהם עלה השונה והדומה ויחד איתרנו את מוקדי העשייה שלנו שנשארו גם שנים אחרינו. מכאן למדתי כמה עקרונות שמראים לי שאפשר ליצור שינוי דרך עשייה מגוונת במרחב המקומי.

מה היה שם שעבד ואולי יכול ללמד אותנו על אפשרות לעשייה מחברת בהמשך ?

מנהיגות מקומיות חזקות ומחוברות כל אחת לקהילה שלה.

הקדשת זמן להכרות, לגיבוש שפה משותפת לאיתור צרכים משותפים.

בחירה בעשייה משותפת שעונה על הצרכים והרצונות שלנו.

לאחר מכן התארגנות סביב פתרונות ועשייה שחיברה בינינו ומחברת בינינו עד היום.

ההתנסות הראשונה הזו סייעה לי להבין שיש קסם מיוחד בעשייה המוניציפאלית ובטח ובטח במועצה מגוונת כל כך שכוללת 58 ישובים ועשרות קהילות שונות זו מזו.

הקסם המוניציפלי נמצא בכמה מרכיבים:

העשייה המוניציפלית במיטבה נותנת מענה לצרכים דומים של אנשים שונים.  בצרכים המוניציפליים שלנו – אנחנו די דומים. כולנו רוצים חינוך טוב, קהילה משמעותית וחזקה, שירותים מתאימים ועוד.

העשייה הארצית ברמה הלאומית היא חשובה מאוד וכל איש ואישה צריכים לפעול ולהשפיע על המדינה שבה אנחנו חיים אולם היא סמלית ואידיאולוגית.עשייה ברמה המקומית במיטבה היא צופה פני העתיד, יוצרת פתרונות שמותאמים לקהילות ולערכים. פחות סיסמאות וסמלים, יותר פתרונות מקדמים.

העשייה המוניציפאלית מחייבת חיכוך – אפשר להיות בעל תפיסות ומחלוקות שונות עם איש או אישה אבל אחר כך לראות שהילדים שלכם לומדים באותה כיתה בבית הספר האזורי או הולכים לחוג משותף או שהוריכם הולכים לאותו מועדון ותיקים.

אנחנו נמצאים בתקופה קשה מבחינת הפיצול והשסע בארץ. כמי שבטוחה בכך שמדינת ישראל היא נס ושאנחנו צריכים לעשות הכל כדי לשמור עליה אני חושבת שהפתרון וההצלה יגיעו מהמרחב המקומי.

מתוך המרחב המקומי יכולים להימצא פתרונות של חיים משותפים, של טוב משותף, של סירות הצלה שגדלות ומתרחבות לשאר חלקי הארץ.

מטה יהודה יכולה להיות אור לשאר חלקי הארץ לחיים משותפים, למציאת פתרונות שמיטיבים ולמרקם אנושי מקדם.

מטה יהודה יכולה להיות שם נרדף לגיוון שמקדם, לטוב משותף , לחיים משותפים ומגוונים שמראים איך אפשר לייצר שלם שגדול מסך חלקיו ושלנו התושבים יש תפקיד מרכזי בכך.

יחד, נעשה ונצליח.

יעל אברמן

הכותבת היא פעילת ציבור במטה יהודה, לשעבר מנכ"לית מועצה אזורית מטה יהודה וכיום סמנכ"לית בארגון "אלומה"