סיפור פגז

 זנב הפגז שנמצא בסמוך לחפירה. צילום: חנן גלייזר

חפירת ההצלה שנערכה בצמוד לכביש 375 בין צור הדסה למחסום, הניבה ממצאים מעניינים. אחד מהם נשאר בשטח. הוא לא היה מספיק ישן כדי להיכנס למועדון העתיקות היוקרתי. תאריך הייצור של החפץ הוא יולי 1941. כשאני רואה "1941" זה זורק אותי ישר למלחמת העולם ה-2. ואכן, פיסת המתכת שמצאתי זרוקה לצד המבנה החפור, הינו זנב של פגז בריטי בקוטר 2 אינצ'.

אז מה זנב פגז בריטי ממלחמת העולם השנייה עושה באזורנו?

בשנת 1948, בשלהי מבצע "ההר" הגיעו לאזור זה לוחמי הפלמ"ח, הם נתקלו בהתנגדות מועטה בלבד התכוונו להמשיך ולכבוש את העיר בית לחם. אך ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, שהיה במגעים עם המלך הירדני עבדאללה הורה להם לעצור. במקום שבו נעצרו הכוחות נקבעה נקודת הגבול מול הירדנים וכיום יש שם קוביית בטון גדולות ושלט המציין את האירוע.

בין השנים 1948 ועד 1967, האזור שלנו היה גבול בין ישראל הצעירה למדינת ירדן. הכפר חוסאן היה בתחום ירדן ושם הוקם בניין משטרה שהוחזק על ידי הלגיונרים.

בספטמבר 1956, לאחר סדרה של פיגועי טרור שהחמור בהם הסתייים בהריגתם של ארבעה משתתפי כנס ארכיאולוגי בקיבוץ רמת רחל על ידי חייל ירדני "משוגע", הוחלט לצאת לפעולת תגמול שכונתה מבצע "לולב".

גדוד הצנחנים 890 נשלח כדי להרוס את מבנה המשטרה בעוד גדוד 50 של הנח"ל המוצנח השמיד את יתר מוצבי הלגיונרים שהיו פזורים במרחב. כפי שהעיד אחד הלוחמים, מרגע שהתגלתה תנועתם מכיוון מבוא בית"ר אל מעבר לגבול, החלה הפגזה ירדנית לעברם ולעבר המושב. הפעולה התנהלה בהצלחה, אך כאשר החלו הכוחות לשוב לשטח ישראל, אירע אסון, ג'יפ עמוס בתחמושת התפוצץ ועשרה מלוחמינו נהרגו. שמותיהם חקוקים על האנדרטה שהוקמה לכבודם במושב מבוא ביתר.

אם כך, האם זנב הפגז שעליו מופיע המספר הסידורי (7/41) המעיד כי הוא יצא ממפעל התחמושת בחודש יולי 1941, קשור לפעולת התגמול?  ובכן, מיקום מציאתו תואם את מפת הקרב של מבצע "לולב" וידוע שצבא ירדן אומן וחומש על ידי האימפריה הבריטית ומרגמות 2" היו חלק מכלי הנשק שבהם השתמשו. אך, אין לדעת בוודאות.

חשיפת הפגז מזכירה לנו שהמרחב הירוק שאנו טובלים בו שזור אף הוא בקורות עיצוב גבולותיה ובהגנה על אזרחיה של מדינת ישראל.

כתב וצילם: חנו גלייזר