סכנה: השתעבדות מרצון לכתות

דו"ח שגיבש צוות מקצועי במשרד העבודה והרווחה, מנסח דרכי התמודדות של הרשויות השונות, עם תופעת הכתות

צוות לבחינת תופעת הכתות של משרד הרווחה, שפעל בשנתיים האחרונות, הגיש את הדו"ח שגיבש בחודש שעבר לשר הרווחה משה כחלון. הדו"ח הוגש על ידי מנכ"ל המשרד נחום איצקוביץ וחברי הצוות ובין המלצותיו נקבע כי יש להכיר ב"נפגעי כתות", כמי שזכאים ל גמלת קיום של המוסד לביטוח לאומי. השר כחלון הודה לחברי הועדה ואמר שהוא מאמץ את המסקנות.

משרד הרווחה והשירותים החברתיים, הקים את הצוות בעקבות האירוע החמור של הכת בראשותו של גואל רצון, במהלכה עלתה במלוא חומרתה התופעה של השתעבדות מרצון למנהיגותו של אדם, אשר מזהה את עצמו במושגים משיחיים המתירים לו, כביכול, לקבוע חוקים באופן עצמאי ולהעמיד את עצמו מעל החוק והכללים החברתיים המקובלים.

משבר עמוק

תופעת הכתות היא מורכבת ורבת פנים. השיח החברתי סביב התופעה אינו מאופיין בהסכמה רחבה ומבטא עמדות שונות ואף מנוגדות. התחזקות התופעה קשורה במשברים אידיאולוגיים, קריסת התא המשפחתי המסורתי ושינויים ערכיים עמוקים שהתרחשו בעשרות השנים האחרונות.

המגויסים לכתות מאופיינים בכך, שמרצונם החופשי הם מצטרפים לקבוצה שבראשה עומד מנהיג בלתי מעורער, אשר מעביר אותם תהליך המרה, במטרה להשיג שליטה, נאמנות ומחויבות מוחלטת להנהגתו.

קשת הפגיעות שעלולות להיגרם כתוצאה מחברות בכת פוגענית, היא רחבה וכוללת פגיעות נפשיות, פגיעות פיזיות, פגיעות מיניות, פגיעות חברתיות ופגיעות כלכליות. לפיכך, יש צורך בגיבוש מדיניות ממשלתית בנדון.

מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ:"לנפגע ולבני משפחתו, החברות בכת מהווה משבר שורשי עמוק, אשר מחייב את הממשלה והחברה בישראל לתת את הדעת על הישנותה של התופעה ולבחון דרכי סיוע הן בהיבט הטיפולי והן בהיבט המניעתי".

הצוות הציג בדו"ח כלים לטיפול ותמיכה לנפגעי כתות וכן המליץ על נקיטת פעולות בארבעה אפיקים שונים: פעולות מניעה, התערבויות טיפוליות, תיקוני חקיקה והחלטת ממשלה, אשר תגובש לכלל שיתוף פעולה בין כל הגורמים לצורך התמודדות עם תופעה קשה זו.

ניתוק והשתעבדות

על מנת לסייע, יש לזהות אפיונים פסיכו-סוציאליים ואיתותי מצוקה, שעלולים להעיד על הצטרפות לכת, תוך שימת לב לשינוי בדפוסי ההתנהגות, כמו ניתוק הדרגתי ממערכות חיים שגרתיות (משפחה, חברים, זוגיות), שינוי באורח החיים (תזונה, שינה, לבוש), שינויים בהתנהגות, חוסר יציבות תעסוקתית, שעבוד כלכלי, שינויים בתחום גידול וחינוך הילדים ועוד. לאיתור נפגע הכת בשלבים המוקדמים, חשיבות מכרעת בהצלחת תהליך חילוצו מן הכת.

בשלב העזיבה של הכת או לאחריו, יש להבחין בין נפגעים היוצאים מהכת מתוך בחירה ובין נפגעים הנושרים מן הכת כתוצאה מתהליכים פנימיים או חיצוניים לכת ולהתאים את שיטת הטיפול ואמצעי התמיכה לכל נפגע, בהתאם לאבחון מצבו הנפשי והפיזי, תוך שימת דגש על בניית מערך טיפולי זמין בכל שעות היממה, יצירת עוגנים ורשתות תמיכה עבור הנפגעים, בניית אמון בסיסי ותלות של המטופל במטפל, קיום קשר אינטנסיבי עם גורמים משיקים רלוונטיים כמו משרדי ממשלה, המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט ועוד.

הצוות ממליץ להגדיר נפגעי כתות כבעלי נזקקות למשך שנה ולהעניק להם גמלת קיום שתאפשר הבטחת הכנסה במהלך תקופת שיקומם. הגמלה תסייע לנפגעי הכתות להשלים את תהליך השיקום במכלול תחומי חיים ובהם עבודה, לימודים ועוד. הגמלה תוענק כדמי קיום, כחלק מתוכנית שיקומית, המתנהלת על בסיס יומי, שתגובש על ידי העו"ס המטפל במחלקה לשירותים חברתיים.

פרטים נוספים על הדו"ח באתר משרד העבודה והרווחה.