עמינדב: רמ"י תובעת 51 מליון שקל בגין שימושים חורגים

המדינה: במושב התנהלה פעילות בלתי חוקית כאילו היה מדובר ב"מערב הפרוע". עמינדב: זו נקמנות

רשות מקרקעי ישראל תובעת 51 מיליון שקל ממושב עמינדב ומ-34 בעלי נחלות בו, בטענה שהם עושים שימוש מתמשך ורחב היקף בקרקעות חקלאיות למטרות אחרות ובלתי חוקיות. במושב עמינדב טוענים כי מדובר בנקמנות כנגד המושב הנובעת מתביעה שהגיש המושב כנגד המדינה, שבמרכזה דרישה לקיים את פסקי הדין שקבעו בתי המשפט.

בתביעה שהוגשה בשבוע שעבר (9.11.14) כתביעה שכנגד לבית המשפט המחוזי בירושלים בידי עוה"ד אפרת קרונברגר וענבל וילנר מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) טוענת המדינה כי “בעלי הזכויות בנחלות השתמשו ועודם משתמשים בנחלות למטרות רבות ומגוונות ובכללן: עסקים לאחסנה, בתי מלאכה, סדנאות, מגורים, תעשיה (מפעלים), חנויות ועוד. מדובר בשימושים נרחבים ביותר, בהיקף של אלפי מ"ר. ראוי לציין, כי מרבית הפעילות הבלתי חוקית - ובכללה בניית יחידות דיור נוספות ומבנים רבים, ועריכת שימושים לא חקלאיים ואסורים, הנערכת בנחלות שבמושב עמינדב, נערכת במשך שנים ארוכות והיא נושאת אופי מתפשט ומתרבה, משל היינו לא במדינת ישראל, כי אם במערב הפרוע".
המדינה מבקשת מבית המשפט להורות על הפסקת השימוש הבלתי-חוקי שעושים לטענתה עשרות בעלי נחלות במושב עמינדב בחלקה א' של הנחלה, להוציא צווי הריסה למבנים ולחייב את הנתבעים בתשלום דמי שימוש ראויים. ביחס למבנים שנמצאים בחלקות ב' של הנחלות, מבקשת המדינה לחייב את בעליהן בתשלום דמי השימוש הראויים שלטענתה כבר נפסקו לפני מספר שנים בפסק דין חלוט.
לטענת המדינה, מאז שנות ה-90 נמנעים בעלי הנחלות מלפעול להכשרת הבנייה והשימושים הבלתי-חוקיים, "תוך שהם מייחלים ללא בסיס לכך להחלטות עתידיות, שמי יודע - אולי יתקבלו - ואולי יאפשרו ברבות הימים את המשך הפעילות המתקיימת או אפילו את חלקה". המדינה מוסיפה וטוענת כי בעלי הנחלות בעמינדב ביקשו להימנע מהתשלום שאותו היו נדרשים לשלם תמורת ההכשרה של חריגות הבנייה בנחלותיהם.

עו"ד אייל בר אליעזר ממשרד עו"ד "בלטר, גוט אלוני ושות' “ המטפל במושב עמינדב מסר כי תביעת רשות המקרקעין נולדה מהרצון של המדינה להתחמק מהתמודדות עם תביעה שהגישו בעלי הנחלות במושב עמינדב כבר בחודש אוגוסט האחרון.

"רשות המקרקעין מנסה במשך שנים להתנער בחוסר תום לב מהסכם פשרה אשר נחתם בינו לבין האגודה והחברים במושב, אשר עניינו הסדרת השימושים החורגים. מדובר בהסכם הפשרה שנחתם ואושר בועדת הפשרות של המינהל וקיבל תוקף של פס"ד", טוען עו"ד בר-אליעזר.

"כל פניות האגודה והחברים לצורך יישום הסכם הפשרה והסדרת השימושים בהתאם להסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של פס"ד, נתקלו בדלתות סגורות מצד המינהל. בנסיבות אלה, נאלצו המושב והתושבים להגיש תביעה לביהמ"ש המחוזי בירושלים לצורך אכיפת הסכם הפשרה על המינהל”.

עו"ד בר-אליעזר מוסיף וטוען כי "החלק הארי של תביעת המינהל כנגד התושבים, הוא מיחזור של התביעות הקודמות אשר הוגשו כנגד החברים בסוף שנות ה- 90. תביעות אלה הסתיימו בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, והמינהל אינו רשאי להגישן פעם נוספת. יתרת תביעות המינהל כנגד המושב והחברים חסרת בסיס משפטי ועובדתי והמושב והחברים יגישו את תגובתם לביהמ"ש".