"הסיפור הזה כמעט קבר אותנו"
בשבוע שעבר חתם מושב עמינדב על הסכם פשרה ראשון מסוגו הנוגע להסדרת השימושים החורגים במושב. בתנועת המושבים הגדירו את ההסכם כ"בשורה למרחב הכפרי" וכפריצת דרך חשובה. יו"ר ועד האגודה: "בעל נחלה שיעשה שימוש שלא כדין בחלקה ב' - תילקח ממנו החלקה. האגודה מחויבת להסכם גם מבחינה משפטית וגם מבחינה מוסרית"
בסיפורי המקרא המפורסמים מופיע שמו של נחשון בן עמינדב, אשר העז וזינק לים סוף לפני שהים נקרע לשניים, ובכך הוכיח את אמונתו באלוהים והפך סמל לראשוניות ותעוזה. בשבוע שעבר שב ועלה השם עמינדב כחלק מתהליך המסמל ראשוניות ותעוזה, כאשר מושב עמינדב חתם על הסכם פשרה ראשון מסוגו הנוגע להסדרת השימושים החורגים במושב.
הסכם הפשרה שנחתם בין מושב עמינדב לבין מוסדות התכנון הארציים ובראשם רשות מקרקעי ישראל עורר הדים נרחבים במגזר הכפרי. בתנועת המושבים הגדירו את ההסכם כ"בשורה למרחב הכפרי" וכפריצת דרך חשובה.
יו"ר ועד האגודה החקלאית במושב עמינדב ונציג המושב במליאת המועצה, שמעון קינן, עסק בשנים האחרונות באינטנסיביות רבה בניסיון לחלץ את המושב מהצבתות שסגרו עליו מוסדות התכנון. במשך יותר מ-20 שנה היה המושב נתון בסבך של תביעות ותביעות שכנגד אשר התישו את בעלי הנחלות והעכירו את האווירה.
ההסכם שהופר
ההליכים המשפטיים כנגד המושב החלו בשנת 2000. פקחי המינהל הגישו תביעה בגין שימושים חורגים בחלקות ב' (השטח החקלאי שמוקצה לכל נחלה על ידי האגודה השיתופית במושב) כנגד 40 נחלות והתביעה התבררה בבית המשפט השלום בירושלים אצל השופט נועם סולברג. בשנת 2004 ניתן פסק דין בהסכמה בתביעה זו.
ההסכם קבע כי לחברי המושב תהיה אפשרות להכשיר את השימושים החורגים שנעשו בלולי המושב באמצעות שני מסלולים חלופיים: המסלול האחד באמצעות הגשת בקשה פרטנית לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל 755 (פעילות לא חקלאית), ואילו המסלול השני באמצעות האגודה השיתופית, בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל 949 (מתחם משותף המיועד לתעשייה ומסחר).
פסק הדין הזה מעולם לא קויים, אומר קינן, המינהל אמר שהמושב לא עמד בהסכם ואילו המושב טען שהמינהל לא קידם את החלק שלו בהסכמות שהושגו.
אחד הקשיים שבהם התמודד המינהל היה סעיף בפסק הדין שקבע כי בעלי הנחלות יוכלו להוון את זכויותיהם בקיזוז השנים שבהם היו שימושים חורגים. "המינהל הבין שעשה טעות שבעצם מאשרת שימושים חורגים בחלקות ב' של הנחלה, וזה יכול להפוך לתקדים", מסביר קינן.
תביעה ותביעה שכנגד
בינתיים המינהל הפך לרשות המקרקעין (רמ"י), בעמינדב המשיכו להתנהל כאילו דבר לא קרה וברמ"י חיפשו פתרון. ב-2013 החליטו ברמ"י שהפתרון יבוא מלחץ פרטני על בעלי הנחלות ויצאו בתביעה בהיקף עצום של 52 מיליון שקל, שכבר לא הסתפקה בשימושים החורגים של חלקות ב' אלא נכנסה גם לחלקות המגורים (חלקה א') וכללה את כל חריגות הבנייה וכל השימושים החורגים בקרוונים, בתי אימון, מחסנים ועוד. התביעה כללה גם טענות על עבירות כלכליות כגון: רווח יזמי, עשיית עושר שלא במשפט ועוד. בעמינדב מתנהלים כמו במערב הפרוע, טענו ברמ"י.
"במושב נכנסו לפניקה", מספר קינן, "והוחלט לפנות לבית המשפט בבקשה שיאכוף על רמ"י את פסק הדין של סולברג משנת 2004".
באמצעות עורכי הדין אייל בר אליעזר ואהוד גוט מפירמת עורכי הדין בלטר גוט אלוני ושות' הגיש המושב תביעה לסעד הצהרתי ובו נטען כי רמ"י העמידה את חברי המושב במצב בלתי אפשרי. מחד, מנעה מהם את האפשרות להגיש בקשות במסלול הפרטני, ולפי החלטה 755, אשר בוטלה בינתיים, ומאידך, כאשר פנו התובעים בבקשה לביצוע עסקה לפי המסלול השני, בהתאם להחלטה 949, סירב המנהל לדון בבקשה זו בטענה כי יש להסדיר ו/או להסיר את השימושים החורגים טרם המינהל ידון בבקשה וכן לשלם עבור שימושי העבר, וכי המועדים בהתאם לפסק הדין חלפו.
התיק התנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים ובשלב מסוים הועבר לטיפולו של נשיא בית המשפט, השופט משה ברעם. בשלב זה כבר תפח סכום התביעה המקורי של רמ"י ל-85 מיליון שקל, כולל ריבית, הצמדה ודמי שימוש חורג לשנים שחלפו.
יוצאים לדרך הסדרה
"אצל השופט ברעם אין משחקים, הבנו שהעסק קשוח והתחלנו כל מיני ניסיונות של פשרה", אומר קינן. הוא משבח את הנכונות של הפרקליטות ושל מרחב ירושלים ברמ"י להידברות. "אנחנו שידרנו שהחלטנו לצאת לדרך חדשה מסודרת כמו שמתחייב מהוראות הדין. ברגע שרמ"י הבינו שעמינדב לקחה על עצמה את ההסדרה במסגרת מסודרת של ועד אגודה, הם הבינו שיש פרטנרים שאפשר להידבר איתם ולגמור את הסכסוך הזה".
אחד הצעדים הראשונים שעשה ועד האגודה בתהליך גיבוש הפשרה עם רמ"י היה התנערות מבעלי נחלות שימשיכו לבצע עבירות בנייה ושימושים חורגים. "ועד האגודה אמר שצריך לגמור את הדבר הזה ולפי עצת עורכי הדין שלנו, הודענו לכל בעלי הנחלות שלא נסכים לייצג בעל נחלה שימשיך לבצע עבירות", אומר קינן.
בשלב הבא נקבע כי תהיה שמאות מוסכמת ללא ערעורים, שתיקבע בין שמאית של רמ"י לבין שמאי של המושב וביחד הם קבעו את ערך הקרקע. השמאים עסקו בהערכת שווי השימוש בקרקע לצורך השימושים החורגים שנעשו בה.
"ישבנו משק משק, דרשנו תצהירים חתומים אצל עורכי דין, ספרי הנהלת חשבונות של המשק ושוברי הארנונה ששולמו. כל אלה הובאו לצד דו"חות הפיקוח של פקחי רמ"י ועשינו התאמות. צריך לזכור, שבתב"ע של המושב, שזכתה לאישור המינהל, מותר לעשות שימושי תיירות ותעשייה ואחסון ואמנות, מעבר למה שמותר בתב"ע של מטה יהודה. לבסוף הגענו לסכום שכל משק צריך לשלם. יש אנשים שהיו צריכים לשלם 6 מיליון ושילמו בסוף רק 700 אלף שקל. הזמנו חבר חבר והם אישרו שהם מסכימים להצטרף וחתמו. לאחר מכן התחלנו לדון על העתיד של המושב", אומר קינן.
"אמרנו שאם אין עתיד אין הסכם. המינהל לא הסכים לאשר, אמרו לנו שאנחנו לא מבינים נכון את התב"ע ולא קוראים נכון מהמפה. בסוף יצא המרצע מהשק, והבנו שכל המניע שעומד שם ברקע, הוא התכניות של רכס לבן. לבסוף הסכימו ברמ"י לחתום על התשריט של ההסכם, ובכך הוצהר שלעת הזו אנחנו יכולים לבצע עיסקה לפי החלטה 949, שמעניקה לאגודה השיתופית שטח לתעשייה קלה בשטח של 60 דונם", מסביר קינן.
שמעון קינן
עד 90% הנחה
הסכומים שנקבעו לבסוף היו 7.7 מיליון שקל עבור השימושים החורגים בחלקות ב' (שנמצאות באחריות האגודה השיתופית) ו-3.25 מיליון שקל עבור השימושים החורגים בחלקות א' (שהן באחריות אישית של כל בעל/ת נחלה). כזכור, החוב בתביעה המקורית עמד על 85 מיליון שקל, ומכאן שהיקף ההנחה על החוב מתקרבת ל-90% (!).
"גייסנו את ה-7.7 מיליון שקל תוך שבועיים מהחברים. הפרקליטות דרשה שהאגודה תהיה ערבה לחוב ואנחנו סירבנו. הסיפור הזה של ערבות הדדית של האגודה נגמר. זה היה מאמץ מתיש", מספר קינן, "במהלך 20 השנה שעברו נפטרו כעשרה בעלי נחלות והיה צריך לתבוע את היורשים, ואלה משפחות שחלקן בסכסוך, או מכחישים את החוב. היו שני משקים שמכרנו להם את מכסת הביצים והיו שלושה משקים שפדו את הפנסיה שלהם, ויש כאלה שלקחו הלוואות ושיעבדו נכסים. היום יש לנו את הכסף בחשבון הבנק וברגע שנקבל את שוברי התשלום – נעביר את הכסף. זה אומר שעל התקופה שמסתיימת ב-31 בדצמבר 2020 איש לא יכול לתבוע אותנו על שום מ"ר בנחלות, עמינדב נקייה מכל העבר שלה".
קול קורא למושבים
בא הכוח של המושב, עו"ד אייל בר אליעזר: "הסכם הפשרה הושג לאחר כשנתיים של מו"מ אינטנסיבי עקב בצד אגודל. הסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של פס"ד ביום 27.1.21 על ידי השופט ברעם בבית המשפט המחוזי בירושלים, אושר קודם לכן על ידי ועדת הפשרות העליונה של מועצת מקרקעי ישראל, וכן החשב הכללי של האוצר. המתווה שגובש, אומץ על ידי מועצת מקרקעי ישראל וזאת כמסלול להסדרת שימושים לא חקלאיים במושבים נוספים. מועצת מינהל מקרקעי ישראל אימצה את מתווה הפשרה שגובש מול מושב עמינדב, ואישרה בהחלטתה מיום 15.12.20 מסלול מיוחד להסדרה גורפת של שימושים חורגים במושבים".
עו"ד בר אליעזר מדגיש: "בהחלטת המועצה נקבע כי, "הסדרה גורפת" – הינה הסדרה באחריות ובהובלת אגודת המושב הכוללת את כל השימושים המפרים בחלקות ב' ו- ג' והסדרה של לפחות 80% מהמשקים בהם יש הפרות. במסגרת המסלול החדש מוסמכת הנהלת הרשות להפחית באופן גורף,20% מהסכום לתשלום של דמי שימוש בעד תקופת עבר וזאת בנוסף ולאחר הפחתות אחרות, אם ישנן. החלטת מועצת רמ"י לאמץ את מתווה עמינדב לצורך הסדרת שימושים חורגים במושבים בכלל הארץ מהווה "קול קורא" למושבים נוספים בארץ לקחת אחריות ולהוביל הסדרים דומים מול הרשות".
זה רק הפתיח
"האגודה ניקתה את עצמה אבל היא עדיין אחראית על היישום של ההסכם", מסביר קינן. אחת התכניות של האגודה היא להעניק לכל אחד מ-80 הנחלות חצי דונם של תעשייה קלה וזאת על חשבון 60 הדונם שהמושב זכאי להם במסגרת התב"ע. "בכך אנו נסדיר בעצם את כל השימושים החורגים שקיימים בנחלה. על ה-20 דונם שנשארו נקים מלון", אומר קינן.
ועד האגודה הביא הישג ובזה סיים את תפקידו?
"זה רק הפתיח. התפקיד של האגודה עכשיו הוא להכשיר את העתיד, להוריד את כל השימושים שלא ניתנים להסדרה, לשמור על חלקות א'. מה שלא בר הסדרה, הכל יורד. הוועד הקים מינהלת הסדרה, שבה יושבים עו"ד, מתכננת, שמאי מקרקעין ופרויקטור, בעלי הנחלות יגיעו אליהם ויקבלו הסבר על מה אפשר להסדיר ומה אי אפשר, וכמה זה צריך לעלות".
מה יקרה לבעל נחלה סרבן שלא משתף פעולה?
"בחלקה א' זו בעיה שלו. בעל נחלה שיעשה שימוש שלא כדין בחלקה ב' - תילקח ממנו החלקה. נוציא לו צו פינוי והחלקה תעבור לידי ועד האגודה כי האגודה ערבה על זה. וכמי שאחראי על האגודה, אני לא מוכן שהדבר הזה לא יקרה".
מה יקרה אם יקום חבר ועד אגודה שיתנגד לקיים את ההסכם?
"אני רוצה לראות חבר ועד חדש שיפעל בניגוד לפסק הדין. הוא גמר את החגיגה. הסיפור הזה כמעט קבר אותנו. אם האגודה לא תטפל תהיה לה צרות צרורות. האגודה מחוייבת להסכם גם מבחינה משפטית וגם מבחינה מוסרית, היא לא יכולה לשחק משחקים. בצד השני יקבלו טעות אבל לא יקבלו זאת כמדיניות".
מה אתה יכול לייעץ למושבים אחרים שנמצאים בבעיות דומות?
"אם כל המושבים ילכו בדרך הזו הם פותרים את כל הבעיות. היום אם מגיע פקח של המינהל נקבל אותו בקפה ועוגיות".
במגזר הכפרי קיבלו את העיכוב באכיפה של תיקון 116 בשמחה. חלק חושבים שאת העיכוב הזה אפשר יהיה למשוך עוד הרבה שנים. מה דעתך?
"אני מזהיר את כולם לא ללכת לכיוון הזה, תיקון 116 נותן קנס מינהלי של 200 אלף שקל על כל מחסן שלא הסדרת. המדינה החליטה למגר את התופעה. בפוליטיקה אין אף אחד שמוכן לגעת בתפוח האדמה הלוהט שנקרא שימושים חורגים. יש התפכחות, הבנים נכנסים לתוך נעלי ההורים ומבינים שהמלחמות האלה לא יועילו וצריך ללכת להסדרה".
אישור האסיפה
ההסכם מותנה עדיין באישור האסיפה הכללית של ועדת האגודה החקלאית במושב, תשלום שוברי השימוש החורג המעודכנים על ידי 25 נחלות לפחות וזאת עד לתאריך 15 בפברואר 2021. רמ"י תאפשר לנחלות במושב להצטרף להסכם זה גם אם לא היו חלק מהתביעה המוקדמת שהוגשה על ידי המושב, וזאת עד התאריך האמור.
הטבה נוספת היא מתן אפשרות לבעלי הנחלות לפרוס את התשלומים עבור חלקה א' שחלקם מגיעים לחצי מיליון שקלים (אחרי ההפחתה בת עשרות אחוזים מהסכום המקורי) ל-48 תשלומים חודשיים בתוספת ריבית חש"כל.
כאמור, לנחלות שיצטרפו להסכם תינתן תקופה של שנה, החל ממועד אישור הסכם הפשרה (כלומר עד סוף ינואר 2022), להסדיר את השימושים החורגים בחלקת המגורים (חלקה א') ושנתיים (כלומר עד סוף ינואר 2023) להסדיר את השימושים החורגים בחלקה ב'.
תגובת רמ"י: "מדובר בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין לאחר שהתנהל הליך משפטי במשך למעלה משש שנים. במסגרת ההסדר יועברו לרמ"י תשלומים בסך מיליוני שקלים עבור דמי שימוש בקרקע ותשלומים נוספים במסגרת הסדרת השימושים בעתיד. יודגש כי ההסכם כולל צווים להפסקת שימושים שאינם מאושרים וצווי הריסה ופינוי בגין בניה לא חוקית. ההסכם מביא להסדרה כוללת של השימושים במושב עמינדב והפסקת שימושים שלא יוסדרו. הליך ההסדרה עולה בקנה אחד עם מדיניות מועצת מקרקעי ישראל ובהתאם להחלטות רמ"י ונהליה".
יובל רובין
ברכות
מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח: ״מדובר בסיום הליך ארוך ומייגע אשר בסופו המושב הגיע להסכם המסדיר את תשלומי השימושים החורגים שהיו לבעלי הנחלות ובמקביל יצרנו אופק תכנוני וקנייני לעתיד. הנהלת המושב בראשותו של שמעון קינן גילתה התמדה ונחישות יוצאי דופן שבסופו של דבר יחד עם תנועת המושבים השתלמה והביאה למושב וחבריו את הבשורה לאחר שנים רבות. להסכם הפשרה ישנה השלכה רחבה בהיבט של המרחב הכפרי זהו תמריץ לאגודה שלוקחת אחריות על כלל השימושים החורגים במושב ומנהלת מול רמ״י הליך מרוכז להסדרה. בדרך הזו נוצר שיח טוב יותר עם רמ״י בהגעה לפשרה וגם האגודה השיגה בכל תנאים טובים יותר בגובה התשלומים שנדרשו החברים לשלם על שימושי העבר. כך שהרווח הכפול הוא גם עבור האגודה שבשטחה ההפרות כולן הוסדרו, וגם לחברי המושב שהסדירו בתנאים טובים יותר מאשר בהליכה נפרדת.
ראש המועצה האזורית מטה יהודה, ניב ויזל: "אני מברך על הסכם הפשרה שהשיג מושב עמינדב בהובלת שמעון קינן והנהלת המושב, בליווי המועצה האזורית מטה יהודה ותנועת המושבים. ההסכם הוא דוגמא לניהול נכון ומקצועי של משא ומתן תוך עמידה על העקרונות. מושב עמינדב סגר את חובותיו לרשות מקרקעי ישראל, וכעת יוכל לפתוח עידן חדש של צמיחה וקליטה. זו דוגמא מצוינת לפתירת סוגיות של יישובים מול המנהל".
עו"ד אייל בר אליעזר: "אנו מודים לכל הנוגעים בדבר, ובפרט הפרקליטות ונציגי המינהל אשר היו שותפים לתהליך וכן ליו"ר המושב שמעון קינן ולמזכיר תנועת המושבים עו"ד עמית יפרח שנטלו חלק פעיל במו"מ, על שהשכילו להביא לתוצאה ההולמת את האינטרסים של בעלי הדין ורשות מקרקעי ישראל, ומאזנת באופן הולם ביניהם".
(צילום: באדיבות מזכירות עמינדב)
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?