ערערה על גובה הארנונה וחויבה בהוצאות בגין עיכוב הליכים

 יו"ר ועדת הערר לארנונה במטה יהודה, עו"ד מוש חוג'ה (צילום: יח"צ)

תושבת מטה יהודה (פרטיה שמורים במערכת) שערערה על גובה הארנונה שהיא משלמת בפני ועדת הערר לארנונה של מטה יהודה, חויבה בהוצאות לאחר שהוועדה קבעה כי היא עיכבה את הליכי הערר באופן לא מוצדק.

התושבת הגישה את הערר בתחילת שנת 2023 וכחלק מהדיון היא התבקשה להגיש "תצהירי עדות ראשית". היא הגישה בקשה לדחיית המועד להגשת התצהירים, והוועדה נענתה לבקשתה, ולאחר מכן הגישה בקשה נוספת, שניה במספר, לדחיית המועד להגשת התצהירים, וגם הפעם הוועדה נענתה לבקשתה, וקבעה כי התצהירים הנדרשים יוגשו עד ה-28/9/23.

בתחילת חודש דצמבר הגישה התושבת בקשה לדחיית המועד להגשת התצהירים בפעם השלישית ונימקה את הבקשה ב"בקשה דחופה למתן אורכה השל המלחמה".

בהחלטת ועדת הערר בראשותו של עו"ד משה (מוש) חוג'ה נאמר כי הוועדה נענתה לשתי הבקשות הראשונות לדחיית המועד להגשת התצהירים המבוקשים בהיקף מצטבר של 103 ימים וכי על העוררת היה להגיש את התצהירים המבוקשים שבוע לפני פרוץ מלחמת "חרבות הברזל" או לכל הפחות, להגיש בקשה נוספת לפני המועד האחרון שנקבע להגשה. למרות זאת, היא התעלמה מהמועדים שנקבעו לה על ידי הוועדה וכעת, כחודשיים אחרי פרוץ המלחמה היא שבה ומגישה בקשה לקבל אורכה נוספת להגשת התצהירים.

"העוררת לא עמדה באף אחד מהמועדים שנקבעו לה, וזה המקום לציין שגם בקשות האורכה שהוגשו על ידה, הוגשו רק אחרי שקיבלה תזכורות ממזכירות הוועדה. התנהלות העוררת אינה מקובלת, וזאת בלשון המעטה", פסקו חברי ועדת הערר.

"הניסיון לנמק את בקשת הארוכה במלחמת חרבות הברזל איננו תם לב", המשיכו וקבעו חברי ועדת הערר, "הנימוק הנ"ל מעלה תחושה ברורה שהעוררת מנסה 'לרכב' על המלחמה ועל הוראות השעה שניתנו מאז פרצה. די היה בכך כדי להביא למחיקת התביעה תוך חיוב העוררת בהוצאות".

"בתי המשפט חזרו לפעול במתכונת מלאה, המשק מסתגל לפעילות במצב חירום, ולכן, מלחמה איננה מילת קסם לדחיית כל פעולה, בייחוד כאשר אין קשר סיבתי בין המלחמה לדחיית הפעולה", נאמר בהחלטת ועדת הערר.

עם זאת, ועדת הערר החליטה, לפנים משורת הדין, להתחשב במצב המלחמתי שבו מצויה מדינת ישראל וקבעה כי לצד דחיית הבקשה לדחייה נוספת בהגשת תצהירי עדות ראשית, היא מעניקה לעוררת אורכה אחרונה בהחלט בהיקף של 30 יום להגשת התצהירים המבוקשים ומחייבת אותה בהוצאות בהיקף של 2000 שקלים.

הוועדה הדגיש הכי תנאי להמשך הדיון בערר הוא תשלום ההוצאות במלואן, וכי במידה וההוצאות לא ישולמו או שלא יוגשו תצהירים במועד הנדרש יימחק הערר ללא הודעה נוספת.