פסטיבל נאמן למקום - "לשיר מול קהל זו חוויה מאוד חושפנית"

פרופסור אהוד שפירא פיתח שפת מחשב ייחודית שזכתה להשפעה עולמית וכיום עובד על פיתוח פרויקט שיתאר את "עץ שושלת החיים", אבל בשעות הפנאי הוא אוהב לשיר אופרות של באך

"השירה הוסיפה לי מימד מדהים לחיי, זה מקור להרבה אושר ובריאות של גוף ונפש", כך מסביר פרופסור אהוד שפירא את הדרך שעשה בעשרים השנה האחרונות, מאז שהחליט שמוסיקה לא רק שומעים אלא גם עושים.

ההסטוריה האישית של שפירא, 66, רצופה בהישגים מרשימים ובינלאומיים. הוא נולד וגדל בירושלים ובגיל 13 עבר להתגורר ברמת גן. לאחר שסיים בשנת 1982 דוקטורט במדעי המחשב באוניברסיטת ייל הוא הצטרף למחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע, והמציא שפת תכנות עילית לחישוב מקבילי ומבוזר.

שפה זו הובילה אותו להקים בשנת 1993 את חברת "יוביק”, חלוצת אינטרנט ישראלית, שהשתמשה בשפת התכנות החדשה כדי לפתח אבטיפוס למערכת הודעות המסרים המיידיים הנפוצים של ימינו. בשנת 1995 יוביק נמכרה לחברת הענק האמריקאית AOL ובשנת 1998 נמכרה שוב ל-IBM, שם היא פועלת עד היום בתחום פיתוח מוצרים למסרים מיידיים.

שפירא חזר למכון ויצמן באוגוסט 1998, שבו הוא מכהן עד היום כפרופ' במחלקה למדעי מחשב ומתמטיקה שימושית ובמחלקה לכימיה ביולוגית, ובחר להתיישב ביישוב נטף.

איך הגעת לנטף?

"אני חי 23 שנים בנטף ואני נחשב מהצעירים של היישוב. כשחזרתי מארה"ב ב-1998, לא רצינו לגור ברחובות, אז קניתי את החלקה בנטף ומאז אנחנו כאן".

הסקרנות הטבעית של שפירא, הובילה אותו לתהות על מקור החיים ולצורך כך למד באופן אוטודידקטים ביולוגיה מולקולרית, ומשם החל לפתח את הרעיון לבנות מחשב הבנוי ממולקולות ביולוגיות, שיפעל בתוך הגוף החי, ויוכל לאבחן מחלות ובהתאם לייצר תרופות. על חזון ועבודה זו נבחר פרופ' שפירא לאיש הביוטכנולוגיה של שנת 2004 והיה חבר ברשימת 50 המדענים של המגזין היוקרתי "סיינטיפיק אמריקן" כ"מנהיג מחקר בננוטכנולוגיה".

כיום, פרויקט הדגל של פרופ' שפירא הוא פרויקט שושלות התאים המנסה לתאר את ההיסטוריה התאית של כל אדם באמצעות מבנה נתונים מתמטי, הקרוי "עץ שושלת תאים”, ואשר צפוי לסייע בפתרון שאלות יסוד כגון: האם נוצרות ביציות בגוף האשה הבוגרת והאם מקורו של הסרטן בתא יחיד.

מה לכל זה ולשירה של אופרות? ובכן, הנה ההסבר של במילותיו של שפירא: “תמיד אהבתי לשיר. בתור נער הכרתי מוסיקה כמו כולם. הרכבי רוק כמו ג'ת'רו טול, קצפת, סגול כהה ואחרים, ובמקביל הקשבתי למוסיקה קלאסית ובעיקר באך. עם הזמן הכרתי את המוסיקה שלו, גם האינסטרומנטלית וגם הוווקלית, וכשהתחלתי ללמוד שירה זה התחבר לרצון לשיר באך".

זה היה לפני כעשרים שנה, והוא היה אז באמצע שנות ה-40 שלו, ולא היה לו שום נסיון קודם. “זה היה מאוד קשה וגרוע בהתחלה. הגרון חלוד. לאט לאט בעזרת מורות לפיתוח קול סבלניות ועבודה קשה הצליח לצאת הקול שלי".

איך הייתה החוויה לעלות על במה ולשיר בפעם הראשונה מול קהל?

"לשיר מול קהל זו חוויה מאוד חושפנית. אין שום קרדיט שאיתו אתה יכול לעלות על הבמה כדי לשיר. זה לא חשוב מה שעשית בעבר. עבורי, לשיר מול קהל זה לוותר על כבוד ועל מעמד. אמן מבצע תמיד מתחיל מאפס. הוא עולה לבמה ושר את מה שהוא, זו חשיפה מאוד גדולה ויש בזה סיכון".

מה המוסיקה עושה לך?

"יש תחושה של התעלות, שמחה גדולה, כשהגוף הנפש והקהל מתחברים לצליל שיוצא מהגרון".

למה דווקא אופרות ולמה דווקא באך?

"אין הסבר רציונאלי לאהבה, זה פשוט מדבר אלי. באך הוא אבי המוסיקה המערבית. יש לו צליל מאוד מורכב מבחינה הרמונית".

את ההרכב הנוכחי, שאיתו הוא מופיע, הקים שפירא לפני כעשור עם המורה הראשונה שלו לפיתוח קול, זמרת האופרה יעלה אביטל. “יעלה היא אחת מזמרות הבארוק הטובות בארץ. היא סופראן ואני בס ומלווה אותנו הרכב קאמרי קטן של הצ'מבליסט יזהר קרשון והכנר גלעד הילדסהיים".

כמי שפיתח כבר בימי חייו שפות שהשפיעו על התפתחות המחשב והאינטרנט גם כאן לא ויתר שפירא על פיתוח של קונספציה אומנותית ייחודית. "יש לנו קטעים שעיבדנו מארבע אופרות בארוק, שלושה קטעים שהם קומיים וסאטיריים וקטע אחד יותר רציני".

הבימוי של המופע הופקד בידיה של הבמאית שירית לי וייס והם מבוססים על עיבוד עכשווי של הסיפור האופראי והתאמתו למציאות הנוכחית. כך למשל, הפכה הקנטטה של באך "הקפה" שעוסקת בהתמכרות לקפה לסיפור על ויכוח המתנהל בשנות ה-60 בין אבא לבתו על השימוש ב"גראס", וקנטטת האיכרים של באך, שעוסקת בטקס חנופה שעורך כפר וסאלים לרוזן ולאשתו, הפך לטקסי חנופה שנערכים לכבוד שרה וביבי.

במופע נמתחת גם ביקורת על האקדמיה ועל עולם ההיי-טק, ששפירא הוא חלק ממנו. כך הפכה האופרה של פרגולזי "המשרתת הגבירה", שבה משרתת הופכת לאשתו של אדון מזדקן, לסיפור על עוזרת מחקר שהופכת לאשת פרופסור, והאופרה "אפולו ודפנה" של הנדל הופכת לסיפור על סטארטפיסט מצליח שמנסה לכפות את עצמו על בארמנית, נסיון שמסתיים בכי רע.

"תמיד כיף ללמוד משהו חדש", אומר שפירא, "אני מזמין את הקהל שאינו מכיר את באך ואינו מכיר אופרות להתנסות ולהכיר דברים ישנים בעיבוד חדש. המוסיקה של באך יכולה לדבר לכל אחד".

כמי שהמציא שפה ששינתה את עולם התקשורת אולי יש לך פתרון לבעיית השריפות בהרי ירושלים?

“(מחייך) לצערי, האנושות לא מצליחה להתמודד עם משבר האקלים והדרך היחידה שדברים לא יישרפו בעתיד היא שהם יישרפו קודם. יש פה המון אורנים וזה חומר מצוין לבעירה. אורנים מתחדשים הכי מהר אחרי שריפה וזה בעצם זן שנהנה משריפות. לצערי, זה רק ילך ויחריף".

המופע של הרכב בא-רוק יתקיים באמפיתיאטרון של יער יהדות פולין (כמה מאות מטרים לפני הכניסה ליישוב נטף) ביום רביעי, 21.7.2021, שעה 18:30, פרטים נוספים באתר המועצה האזורית מטה יהודה