פרשת הדקירה המזעזעת מסרבת להסתיים משפחת הקורבן דורשת לערער על גזר הדין

פרשת הדקירה המזעזעת שהתרחשה לפני כשנתיים במבשרת ציון, ובמהלכה דקר הצעיר דניאל בן אבו את הקורבן ד.כ. בבטנו וכמעט הביא למותו, וכל זאת על רקע קינאה רומנטית, מסרבת להסתיים. משפחת הקורבן טוענת כי בית המשפט בירושלים הקל מאוד בגזר הדין של הדוקר. לטענת המשפחה הדוקר צפוי בתוך זמן קצר יחסית לשוב לרחובות מבשרת ציון ויחזור להיות שוב סכנה לציבור, זאת בעוד הקורבן עצמו שרוי במצוקה נפשית קשה ביותר, חייו נהרסו והוא מצוי בהליך שיקום שאין יודעים מתי יסתיים.
הפרשה התרחשה לפני שנתיים, בחודש יולי 2021, ובמרכזה עומד דניאל בן אבו, שבעת ביצוע המעשה היה בן 22, המואשם שדקר צעיר אחר על רקע קנאתו החולנית למי שהייתה בת זוגו.
בכתב האישום נטען כי לבן אבו היה קשר רומנטי עם נ' (17) בין החודשים מרץ ליוני 2021. במהלך חודשים אלה גילה הדוקר כי לנ' היה קשר קודם עם ד.כ. (19) והוא דרש ממנה שלא להיפגש איתו. במהלך חודש יוני 2021 נפרדה נ' מהדוקר.
הדוקר חשד כי נ' וד.כ. חזרו לעמוד בקשר והוא יצר קשר עם ד.כ ואיים עליו שלא להתקרב לנ'. בתגובה ניסה ד.כ. לפייס את הנאשם, אמר לו שמדובר בעניין שהתרחש לפני זמן. מאוחר יותר השניים התכתבו באמצעות הווטסאפ והדוקר התנצל בפני ד.כ מספר פעמים על האופן שבו דיבר אליו וביקש לפתוח "דף חדש" ביחסים ביניהם. בתגובה השיב ד.כ. "הכל טוב כפרה אין לי שנאה אליך" והשניים נפרדו בברכת לילה טוב.
ביום 8.7.2021 בשעה 20:30 לערך צעד ד.כ כשהוא מלווה בשניים מחבריו בדרך למסיבה ביישוב והדוקר זיהה אותו וקרא לעברו "בכל מקום אתה נמצא, זה לא ייאמן... אל תדאג נפגש".
עם תום המסיבה, בשעה 23:20, חזר ד.כ. לכיוון ביתו, ביחד עם שניים מחבריו, התקשר אל הדוקר, אמר לו שהוא נמצא ליד ביתו והציע להיפגש כדי ליישר את ההדורים. הדוקר השיב לו "לא שווה לך" ולאחר מכן אמר לד.כ. כי הוא יורד אליו. לפי כתב האישום, בשלב זה הצטייד הדוקר בסכין חדה.
המפגש בין השניים התרחש במפגש בין הרחובות כלנית והשלום במבשרת ציון. ד.כ. ביקש משני חבריו שנכחו במקום לאפשר לו לשוחח באופן פרטי עם הדוקר והם התרחקו מעט מהמקום. הדוקר הציע לד.כ. סיגריה, וד.כ. נענה להצעה, התיישב על גרם מדרגות סמוך כשד.כ. עומד בסמוך אליו.
בשלב זה, על פי כתב האישום, דחף הדוקר את ד.כ. והפיל אותו ארצה, כשד.כ. ניסה לקום על רגליו, הוא דקר אותו בבטנו ולאחר מכן שיסף את בטנו לרוחב. לאחר מכן ניסה לדקור את אחד החברים, שניסה לתפוס אותו, אך זה הצליח לחסום את נסיון הדקירה בזרועו. בשלב זה נמלט הדוקר מהמקום עם הסכין המגואלת בדם. מצבו של ד.כ. היה בכי רע, בני מעיו יצאו מחוץ לבטנו החתוכה, הוא התעלף וגופו נחבט במדרגות.
בשלב זה הגיע אביו של הדוקר, דוד בן אבו, למקום האירוע וביקש מחבריו ההמומים של ד.כ. שלא להזעיק את המשטרה ולא להעיד על האירוע. בן אבו עצמו הסתתר במשך 3 ימים ורק לאחר מכן הסגיר את עצמו למשטרה.
כתוצאה מן הדקירה נגרם לד.כ חתך רוחבי באזור הבטן התחתונה עם יציאת תוכן מעי החוצה. ד.כ איבד דם רב, והוא היה מצוי בהלם תת נפחי שסיכן את חייו וחייב את הפרמדיקים להרדימו ולהנשימו ולתת לו מנות נוזלים. עם הגיעו לבית החולים הוא הוכנס לניתוח חירום של פתיחת בטן מהירה והרופאים נאלצו לקטוע מקטע של כ-15 סנטימטרים ממעיו, וכמו כן לתפור חתך בזרועו.
הפרקליטות הגישה נגד בן אבו כתב אישום חמור בסעיפים הבאים: איומים, החזקת סכין, ושני אישומים של חבלה בכוונה מחמירה, אחד על הנדקר ואחד על חברו. העונש על חבלה בכוונה מחמירה הוא עד 20 שנות מאסר.
במהלך השנתיים האחרונות התנהל המשפט בבית המשפט המחוזי בירושלים לפני השופט אברהם רובין, תוך שהדוקר נמצא במעצר בית מלא. בשבוע שעבר ניתן גזר הדין, אשר עורר את זעם משפחת הקורבן, הטוענת כי בית המשפט הקל מאוד בעונשו של בן אבו.
בנימוקים לעונש ציין בית המשפט כי לבן אבו לא היה עבר פלילי וכי הוא ניהול חיים נורמטיביים במהלכם סיים 12 שנות לימוד, שירת שירות צבאי מלא ועבד כטבח במסעדת המבורגרים.
שירות המבחן ציין כי הנאשם מביע חרטה וצער על הסבל שגרם לקורבן והביע מצוקה וחרדה כלפי האפשרות שיירצה עונש מאסר ארוך. בשירות המבחן ציינו כי הדקירה הייתה חריגה לאורח חייו של בן אבו ונבעה מחוסר יכולת לפרש את המציאות באופן מדויק ומתחושה כי הוא מאוים על ידי הקורבן, דבר שהביא להתפרצות האלימה. שירות המבחן המליץ לשלב את בן אבו בטיפול קבוצתי ולהמשיך לעקוב אחריו באמצעות פסיכיאטר.
השופט ציין כי הקורבן, ד.כ., לא העלה על דעתו כי ייפגע באופן כה אכזרי, ועד היום הוא חי בתחושת השפלה קשה על תמימותו ועל כך שלא העריך את מסוכנותו של הדוקר, וטרוד בשאלה האם יכול היה לפעול אחרת כדי למנוע את האירוע.
השופט ציין כי שגרת חייו של הקורבן ושל משפחתו נהרסה, הוא לא התגייס, הוא אינו עובד ומתקיים מקצבת נכות. במסגרת ניסיונו להשתקם מהאירוע החמור הוא וחלק ממשפחתו נטשו את הארץ ועברו להתגורר בחו"ל.
בגזר הדין מציין השופט את עדותה של אחותו שלו הדוקר, שלדבריה היה ילד "יוצא מן הכלל", לא היה מעורב באלימות וכי כיום הוא נמצא במצב נפשי קשה. האחות ביקשה להתנצל בפני משפחת הקורבן על המעשה של אחיה.
במסגרת העדים מטעם ההגנה העידה הפסיכיאטרית ד"ר פאולה רושקה, שקבע כי לדוקר הייתה הפרעת דחק פוסט-טראומתית בעקבות אירועים שעבר בילדותו, וכי הוא נהג באירוע "כיוון שהוא חווה איום שהכניס אותו למצב דיסוציאטיבי". היא המליצה להימנע מעונש מאסר ולחשוב על חלופה טיפולית לדוקר.
השופט רובין דחה את חוות הדעת של ד"ר רושקה וקבע כי עדויות של עדי הגנה לא תמכו במסקנות שהציגה לבית המשפט. "במצב הדברים זה קשה לתת משקל משמעותי לקביעותיה של המומחית לגבי מצבו של הנאשם בעת ביצוע העבירה", כתב השופט בגזר הדין.
השופט קבע כי לאור חומרת העבירות שבהן הורשע הנאשם על פי הודאתו מתחם העונש הוא 30-72 חודשי מאסר בפועל. הוא התחשב בכך שהנאשם הודה במעשים, וכן שבית המשפט התרשם שהוא מביע חרטה כנה על העבירות שביצע, צער על כך שפגע בקורבן ורצון לשלם את חובו לחברה ולכפר על מעשיו. עוד התחשב השופט בכך שבן אבו ניהל חיים נורמטיביים וכי דפוסי התנהגותו אינם עברייניים.
לאור זאת גזר השופט על בן אבו 32 חודשי מאסר בפועל בניכוי הימים ששהה במעצר (החל מ-1.11.23) , 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים על ביצוע עבירה דומה, פיצוי בסך 50 אלף שקל לקורבן שישולם ב-50 תשלומים חודשיים.
יש לציין כי האב הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה שלשיבוש הליכי משפט ונגזרו עליו עונש של שישה חודשים מאסר על תנאי, קנס של 300 שקל ופיצוי הקורבן ב-500 שקלים. משפחת הקורבן טוענת כי העונשים מגוחכים ומקלים באופן בלתי סביר עם העבירות שבהם הודה האב.
משפחת הקורבן התרעמה על העונשים שהוטלו על הדוקר ועל אביו ודורשת מהפרקליטות לערער עליהם. "החיים של הקורבן נהרסו, וכך גם החיים שלנו", אמרה אמו של ד.כ. ל"בקיצור", "זה היה נסיון לרצח ולא היה חסר הרבה שהבן שלי לא יישאר בחיים. העונש על הדוקר אומר שבעוד כשנתיים הוא יחזור לשוטט ברחובות מבשרת ציון, ואנחנו הקורבנות של מעשיו ניאלץ לראות אותו חופשי, בעוד שהבן שלנו מתבוסס בייסוריו הגופניים והנפשיים".
לדברי האם, הפרקליטות החלה בהליכים להגשת ערעור על קולת העונש, בקשה להמלצת ערעור כבר התקבלה בפרקליטות והערעור אמור להיות מוגש בקרוב לבית המשפט.
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?