קנס כבד לקיבוץ רמת רחל בשל השכרת מבנה חקלאי לשימוש כמחסן

רמת רחל על רקע ירושלים. צילום: חגי אגמון שניר - ויקיפדיה

קיבוץ רמת רחל ישלם קנס כבד בשל השכרת מבנה חקלאי לחברת הגברה ותאורה אשר עשתה בו שימוש כמחסן וכחדר קירור.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מטה יהודה הגישה כתב אישום לבית משפט השלום בבית שמש נגד שלושה נאשמים בגין עבירות תכנון ובנייה חמורות שבוצעו במקרקעין השייכים לקיבוץ רמת רחל. כתב האישום מתייחס לשימושים אסורים בשטח של כ-900 מ"ר, לצד עבודות בנייה בלתי חוקיות שבוצעו במבנה לול ישן.

המקרקעין הם בתחום המשבצת של קיבוץ רמת רחל וייעוד המבנה לפי תוכנית המתאר החלה במקום נקבע ל"אזור מבני משק". המבנה המרכזי הוא מבנה חקלאי (לול) בשטח של כ-1,230 מ"ר אשר נבנה בהיתר משנת 2003.

לפי כתב האישום, קיבוץ רמת רחל ביצע עבודות ללא היתר במבנה החקלאי בשטח של 90 מ"ר כולל התקנת דלתות, חלונות, ריצוף וחלוקה פנימית לחדרים והשכיר אותו, החל מאוקטובר 2021 כמחסן לציוד תאורה והגברה וכחדרי קירור בשטח כולל של 900 מ"ר.

חברת ההגברה והתאורה (שמה שמור במערכת)  ששכרה את המבנה, הואשמה בשימוש אסור במקרקעין כולל איחסון של ציוד הגברה ותאורה בשטח של 400 מ"ר ושימוש אסור בחדרי קירור בשטח של 500 מ"ר.

בעלי חברת ההגברה והתאורה (שמו שמור במערכת) נאשם כי למרות שהוא הבעלים של החברה הוא לא פעל למנוע את השימושים האסורים וזאת בניגוד לחובתו החוקית,

בית משפט השלום בבית שמש, בראשות נשיא בית המשפט השופט שמואל הרבסט, הרשיע את שלושת הנאשמים בעבירות תכנון ובנייה חמורות.

קיבוץ רמת רחל נקנס ב-130 אלף שקל שישולמו ב-10 תשלומים חודשיים כמו כן חתם על התחייבות בסך 260 אלף שקל להימנע מעבירה על חוק התכנון והבנייה במשך שנתיים, למבנה הוצא צו איסור שימוש מיידי וניתן צו הריסה למבנה עם דחייה לשנה לשם מתן אפשרות להכשיר את עבירות הבנייה. במידה והעבירות לא יוסדרו צו ההריסה יופעל ייכנס לתוקף החל מאוגוסט 2026  .

חברת הגברה ותאורה נקנסה בסכום של 100 אלף שקל שישולם ב-10 תשלומים חודשיים וחתמה על התחייבות בסך 200 אלף שקל להימנע מעבירה על חוק התכנון והבנייה במשך שנתיים.

במהלך הדיון המשפטי דרשה באת הכוח של הוועדה לתכנון ובנייה להרשיע את בעל חברת ההגברה וזאת בנימוק שבוצעו עבירות חמורות על חוק התכנון והבנייה והנאשם היה מודע להן. למרות זאת בית המשפט החליט לקבל את בקשת ההגנה שלא להרשיע את בעל החברה.

השופט קבע כי מדובר באדם נורמטיבי ללא עבר פלילי, שפעל בתום לב מול הקיבוץ להסדרת השימוש בנכס. הוא אף שילם סכום משמעותי במסגרת חוזה השכירות כדי להסדיר את ההיתר. בנוסף, מיד לאחר הגשת כתב האישום, פינה את הנכס על אף העלויות הגבוהות הכרוכות בכך. בית המשפט התרשם כי ההרשעה עלולה לפגוע בו ובחברה במכרזים ציבוריים, ולכן הסתפק בהתחייבות בלבד.

לאור זאת בעל החברה חתם על התחייבות בסך 50 אלף שקל שלא לעבור את העבירה בה הורשע במשך שנה.

הפרשה מדגישה את החשיבות שבאכיפת חוקי התכנון והבנייה גם במרחבים חקלאיים, ואת האחריות המוטלת על גופים מוסדיים ומנהלים בתאגידים לפעול בהתאם להוראות החוק.