רמ"י ממשיכה במדיניות האוסרת על השכרת בתים בנחלות החקלאיות

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נצמדת למדיניות הוותיקה שלה וממשיכה לאסור על בעלי נחלות חקלאיות להשכיר בתים בנחלה, גם אם נבנו כחוק וזכו להיתר בנייה, כך עולה מדיונים המתקיימים בתביעה שהגישו בני משפחה המחזיקים בזכויות על מגרש הנמצא בהליכי פיצול מנחלה חקלאית ומתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב. המסמכים בתביעה נחשפו על ידי העיתון "כלכליסט".

איסור להשכיר לאחרים

האיסור על השכרת בתים בנחלות לזרים הינו איסור ותיק והוא תוקן במסגרת התקנות החלות על משקים חקלאיים במושבים ובקיבוצים כבר ב־1965. לפי מדיניות זו, הנחלה החקלאית מיועדת לחוכר בלבד, אשר שמורות לו זכויות מגורים רק בחלקת המגורים (חלקה א' בלבד) שגודלה בד"כ כ-2.5 דונם. בחלקה זו הוא יכול לבנות 3 בתים בהיקף כולל של 370 מ"ר – בית לבעלי המשק החקלאי ובית לבן הממשיך בגודל של 160 מ"ר כל אחד, וכן בית לדור שלישי בשטח של 50 מ"ר.

על החוכר נאסר להעביר או להשכיר את הנחלה, אלא באישורה של רמ"י, אשר לא נטתה לאשר השכרה של בתים כאלה גם כאשר ישנן נסיבות מקלות.

עם זאת, פקחי רמ"י היודעים היטב כיצד לזהות עבירות של חריגות בנייה בנחלה ושל שימושים חורגים, נמנעים מזה שנים רבות מלאכוף את האיסור על ההשכרה. רמ"י יודעת כבר עשרות שנים על אלפי בתים המושכרים במושבים בכל רחבי הארץ, אך ככל הנראה מעדיפה להעלים עין. העמדה של רמ"י מתגלה כאשר בעלי הנחלות נזקקים להסדרה של הנכסים הבנויים בנחלה ובהם גם את הנכסים המושכרים למגורים לאחרים.

יש לציין, כי בשנים האחרונות התירה רמ"י לפצל מגרש בשטח של 500 מ"ר מחלקה א' בנחלה החקלאית. מגרש זה מוגדר למגורים, מעמדו דומה למגרש בהרחבה של המושב ואין לו זכויות באגודה החקלאית של המושב.

מגרש בפיצול מהנחלה

התביעה שמתגלגלת כעת נסבה על נחלה חקלאית הנמצאת במושב כפר אז"ר שבה התגלע סכסוך משפחתי על הבעלות בנחלה בין כמה אחים, ולאחר שאלה פנו לבית המשפט נקבע כי כחלק מהסדר הפשרה, יש לבצע פיצול של מגרש מגורים מחלקה א' בנחלה, כך שהתובעים יקבלו מגרש עם בית בנוי (בדומה למגרש בהרחבה של המושב) ולאחר שיסתיים הליך הפיצול, הצדדים לא יהיו קשורים זה לזה, והתובעים לא יהיו חלק מהאגודה השיתופית של המושב.

התובעים, המתגוררים בחו"ל, ביקשו שעד שיסתיימו הליכי הרישוי של הפיצול, הם יוכלו להשכיר את ביתם. בפברואר 2020 פנו התובעים אל רמ"י בבקשה להשכיר את הבית, היות שלפי פרשנותם, הבית כבר אינו חלק מהנחלה החקלאית, ולכן אין מניעה להשכיר את הנכס.

ברמ"י לא הסכימו עם הפרשנות של התובעים. במסגרת מכתב הסירוב של רמ"י נכתב כי לא רק שרמ"י אינה מאשרת את השכרת הנכס, אלא היא גם עוצרת את הליך הפיצול בנחלה, וזאת בשל תביעה שהוגשה על ידי האגודה השיתופית של המושב נגד רמ"י.

כתוצאה מכך נקלעו התובעים למילכוד, מחד הם מקדמים את פיצול המגרש מהנחלה החקלאית באופן שהוא יוגדר כמגרש למגורים שאינו חלק מהנחלה, ומאידך הם כפופים עדיין לאגודה החקלאית ולסכסוך שבינה לבין רמ"י.

פגיעה בזכות הקניין

בעלי הבית החליטו לתבוע את רמ"י, ובתביעה שהגישו באמצעות עורכי הדין אביגדור ליבוביץ ואילן ציאון נכתב: "התובעים כלל אינם חברים באגודה, אין להם כל השפעה על החלטותיה, וממילא הם אינם זכאים לקבל דבר ממה שתקבל האגודה במסגרת תביעתה נגד הנתבעת (רמ"י)".

בעלי הנכס טוענים בתביעה כי הותרת הנכס ללא שוכרים במשך חמש שנים עד כה גרמה להם להפסד שהוערך על ידיהם במיליון שקל, לפי חישוב דמי שכירות בגובה מוערך של 14 אלף שקל בחודש, וכן עלויות התחזוקה הגבוהות של בית קרקע שעומד ריק ותשלומי מיסים שהם מחויבים בהם.

בתביעה נטען כי חוסר היכולת להשכיר בתים בנחלות המושבים הוא פגיעה בזכות היסוד הקניינית של בעלי נחלות ואף נכתב: "הוראת איסור ההשכרה, אשר ברגיל אינה נאכפת על ידי רמ"י, היא הוראה אנכרוניסטית". התובעים דורשים שיאפשרו להם להשכיר את הנכס ולא ימנעו מהם את המשך הליך הפיצול.

מרמ"י נמסר לעיתון "כלכליסט": "לנחלה כללים ייחודיים של חובת עיבוד הקרקע וחובת התגוררות. הנחלות נמסרו ללא תשלום כלל, והתשלום השנתי סמלי. ההחלטות התקפות היום מאפשרות תשלום כדי לאפשר את סחירות הנכסים בנחלות לרבות השכרתם, למעט הבית הראשון של בעל הנחלה".