רשמת האגודות: לשנות את דרך ההצבעה באגודות החקלאיות

חצי שנה לאחר שקידמה שינוי בתקנון האגודות השיתופיות שבה רשמת האגודות השיתופיות, עו"ד שלומית שיחור-רייכמן ומציעה שינוי נוסף, והפעם בהקצאת זכויות ההצבעה באגודה החקלאית.

כזכור, בחודשים האחרונים קידמו רשמת האגודות השיתופיות בשיתוף פעולה עם תנועת המושבים בישראל תקנון מצוי חדש למושבים.

בדברי ההסבר לטיוטת התקנון החדש אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, כי הצורך בשינוי התקנון המיושן היה ידוע זה מכבר: "מדובר בתקנונים מאוד מיושנים, שנוצרו בשנות ה-50 ויש בהם הרבה פרקים לא רלבנטיים והשפה שבה הם מנוסחים היא לא מעודכנת".

בתקנון החדש נכללו מספר חידושים בולטים ובהם ניסוח התקנון בלשון זכר ונקבה כאחד (עובדים.ות / בעלי.ות / חברי.ות וכיו"ב), חידוד חובת המגורים במושב של חבר האגודה, הצעה להסדרת זכויות הצבעה לפי משק (אפשרות שלכל משק יהיו 2/4/6 קולות בהצבעה), הצעה להסדרת משך הכהונה של ועד האגודה (4/5 שנים, תחלופה של חלק מחברי הוועד לאחר שנתיים וחצי), הסדרת התנאים הנדרשים מחבר.ה אגודה להתמודדות לחברות בוועד האגודה כולל שימת דגש על הקשר המשפחתי ועוד.

בכל הקשור להסדרת זכויות ההצבעה של המשק החקלאי הודיעה הרשמת כעת על הכוונה לערוך שינוי. בדברי ההסבר לשינוי המוצע נאמר כי הצו הנוכחי שהותקן בשנת 2016, קובע כי לכל חבר באגודה קול אחד בהצבעה באסיפה הכללית, ובאגודה כזו יהיו לכל נחלה (משק) 6 קולות הצבעה, סובל מלקויות מהותיות ויוצר אפליה בין הנחלות.

"האגודה השיתופית מסוג מושב עובדים הינה שותפות עסקית-קהילתית, שמאגדת בעלי יחידות כלכליות משפחתיות, הם המְשָקים. חלק ניכר מהחלטות האגודה מתייחס לנכסיה, ומתבסס, למעשה, על היחידה הכלכלית האמורה. כאשר נמצאים במשקים השונים מספר שונה של חברים, כגון משק עם ששה חברים ומשק עם חבר אחד, נוצרת אפליה לטובת המשקים בעלי מספר החברים הגבוה. אפליה זו אינה מוצדקת, מאחר שכאמור חלק ניכר מן ההחלטות נוגע למשק או מבוסס עליו (המצב נוצר במושבים בהם לפעמים חברים באגודה גם אנשים שאינם בעלי המשק)", נכתב בדברי ההסבר לשינוי המוצע.

"הצו הקודם ביקש ליצור שוויון קולות בהצבעה, וקבע כי לכל משק ששה קולות. הצו אכן יצר שוויון אולם זה היה קשה ליישום, שכן היה קושי לקבוע את חלוקת הקולות בין החברים היושבים במשק, כגון במקרים שבהם יושבים במשק ארבעה או חמישה חברים", המשיכה הרשמת והסבירה, "בנוסף, הצו קבע כי הוא חל רק על אגודה שקבעה הוראה כאמור בתקנונה, ומובן כי במשקים שבהם מספר גבוה של חברים, עלולה להיות התנגדות לקבלת החלטה מעין זו, המשנה את מערך קולות ההצבעה הקיים. התוצאה הייתה שמושבים מעטים בלבד אימצו את הצו הקודם".

לאור זאת מבקשת רשמת האגודות לקדם שינוי בצו באופן הבא:

- כל מושב יהיה רשאי להחליט אם לכל משק יהיו שניים, ארבעה או ששה קולות הצבעה. ההחלטה תיקבע בתקנון. במידה והמושב לא החליט על מספר הקולות למשק - יהיה לכל משק שני קולות הצבעה, מבלי שיהיה צורך לתקן את התקנון.

- בעלי המשק יחליטו למי יינתנו קולות ההצבעה לאותו משק.

- המושב רשאי להחליט להשאיר את הדין הקיים, דהיינו שיחול עליו סעיף 16 לפקודה ויהיה בו קול אחד לכל חבר, אך זאת בדרך של תיקון תקנון.

- במקרה שקיימים במושב חברי אגודה שאינם מחזיקים במשקים (כגון בעלי מגרשים) תקבע האגודה הסדר ספציפי לעניין זה.

- לא ייפגעו זכויותיהם של חברים מהתקופה הקודמת לצו (כגון בעלי משקי עזר.(