שאקליות

מסע "מלכת הלב הירוק" הראשון הסתיים בהצלחה, עם הרבה טעם לעוד

נשות מטה יהודה השאירו מאחור את הכביסה, העבודה, הילדים והבעל, לחצו על דוושת הגז ויצאו למסע מרתק של היכרות עם פינות החמד במטה יהודה והיכרות עם הכוח הנשי.
מה שהתחיל כרעיון של פקחית איכות הסביבה במועצה, רחל הראל, הגיע לשיאו בסוף השבוע האחרון, כש- 25 ג'יפים עמוסים בכמאה תושבות המועצה, עצרו בחריקת בלמים והעלאת ענני אבק, בדרך הפסלים בצרעה וסימנו את המשך הדרך למסעות הבאים.

כזכור, עם חזרתה של הראל ממסע הג'יפים האתגרי בארמניה, היא רתמה את ראש המועצה לפרויקט, שפתח בפניו את הכיס והלב, ויחד עם מחלקת התיירות של המועצה, שהרעיון כבר הבשיל בה מבעוד מועד, הפיקו כולם אירוע מכובד, מעניין וראוי.

אחרי פגישת גיבוש הצוותים שנערכה בזכריה ועליה דיווח עיתון בקיצור בגיליון קודם, התכנסו חלק מהבנות לפני כשבועיים ב"תל חדיד" ביער בן שמן, להדרכה על נהיגת שטח מאת מפעיל המסע, גיל אברהם ולהתנסות ראשונית בנהיגה בשטח, על פי סיפור דרך.

לחלק מהנשים הייתה זו ממש הפעם הראשונה בה הן "ירדו לשטח" וההתרגשות הייתה ניכרת. את המילים "חניון" ו"קניון", שחלק מהג'יפים מכיר היטב, החליפו באופן כמעט פתאומי, מילים כמו "שאקל", "רצועת גרירה", ו"החלפת גלגל".

הנשים הביטו על הג'יפ, על רצועות הגרירה, על השאקלים, על הסלעים הגדולים שלקו בעיצוב מזעזע ולא התאימו לצבע של הג'יפ, על גיל אברהם וחוזר חלילה, ולא הצליחו לחבר ביניהם. בקהל פרצו צחקוקים והוחלפו "בדיחות של נשים”, אבל בסופו של דבר עלו כל הלביאות על הכלים וקרעו את השטח.

שלב ההדרכה היה עמוס באנרגיות נפלאות, הבנות החצינו כיף גדול, למרות שבקטע הטכני הן לא תמיד היו במהירות הנכונה, בהילוך הנכון או בנתיב הנכון. לזכותן יש לציין כי הן לא נתנו ל"פרטים הקטנים והלא חשובים שמסביב" (ע"ע הסלעים...), להפריע לשפע ההתלהבות והאנרגיות הטובות שהמשיכו לזרום ללא כל הפרעה.

בזמן שבו הבנות התגבשו והתאמנו בנהיגת שטח, עמלו במחלקת התיירות, בראשותו של משה סוויסה, על השלמת ההכנות הרבות לקראת האירוע. וביום חמישי האחרון, כשהצוותים התייצבו במצפה הראל לתחילת המסע, הכל כבר היה מוכן ומתוקתק.

ההשקעה הגדולה ניכרה בכל, בירידה לפרטים הקטנים, בחשיבה ובביצוע. כל אחת מהבנות קיבלה תיק בד ירוק של המועצה האזורית ובו שני סטים של חולצות מודפסות עם סמל המסע (ירוקות ליום הראשון ולבנות ליום השני), כובע מודפס, פנס לד מהודר שעליו כתובת המסע ומחזיק מפתחות של המועצה האזורית. לכל תיק צורף פתק מודפס שנשא את שם המשתתפת ואת מספר הצוות שלה והבנות ניגשו להרשמה.

אחרי ארוחת בוקר מפנקת ביותר, קיבלו ראשי הצוותים את התדריך וספר המסע. הבנות התאספו לצילום קבוצתי, ביצעו הגרלה לסדר ההזנקות ויצאו לדרך, כל צוות בזמנו, בהפרשים של 15 ד'.

צחוק קבוצתי

עם היציאה לדרך שיחררו הבנות את ידית הבלם של הג'יפ ואיתו את כל המוסרות, לחצו על הגז ועפו קדימה. למרות שמדד המהירות לא נכלל במדדים לניצחון בתחרות, היה ניכר בבנות שהן מלאות התלהבות והתרגשות לפרוץ קדימה. רוח תחרותית וצוותית נשבה בכל הג'יפים, האנרגיות הטובות זרמו כיין, כמו גם כמות הדלק שצרכו במרץ המנועים הגדולים.

המסע היווה הזדמנות נהדרת לצאת משגרת הבית, הסירים, הקריירה, גידול הילדים ובן הזוג. דחקות ובדיחות עפו בחלל הג'יפ בלי שליטה, והבנות, שהרגישו חופשיות מכל גבר בסביבה, שחררו את המעצורים בשרירי הלסת, שרו, רקדו, נתנו במורל ועשו כיף גדול. מכמה צוותים שונים נתקבלו דיווחים, כי במהלך המסע כולו, "לא הפסקנו לצחוק לרגע".

המושאים העיקריים לבדיחות היו כמובן, הבעלים שנשארו בבית וגם הרבה הומור עצמי, כשאיבוד השליטה על הג'יפ, ברבורים וטעויות בניווט וחוסר תשומת לב לסכנות, היו בראש הרשימה. "ברוב הזמן עסקנו בכיף האדיר שלנו וכמעט לא זכרנו להתקשר הביתה, לבדוק אם הבעל לא שכח את הילדים בגן עד הערב", מספרת אחת המשתתפות, "אבל ברור שהגעגועים הביתה היו עזים. בכל מקרה, זה היה שווה את זה !!"

מסלול אתגרי

מסלול המסע היה בנוי מסיפור דרך ובו תחנות, אליהן היה צריך להגיע ולבצע משימה אתגרית כצוות. המשימות היו מגוונות וכללו גם חידות הגיון, שנתנו לבנות הזדמנות להתנסות באתגר שונה, בהפעלת חלקים שונים של הגוף והראש.

את האתגרים שחיכו לצוותים בשטח, בנתה והפעילה חברת "טיפוס", וחידות ההיגיון היו פרי המחשבה של חברת "מעשה מחשבת". תחנות ההפעלה כללו קיר טיפוס, אומגה, הליכת לוליין על חבל, טיפוס על מגדל קוביות קלקר, ומשימות נוספות שכללו שימוש בחבלים, קרשים ואביזרים נוספים שדרשו שיתוף פעולה בין צוותי.

במסגרת המגמה של המועצה, לא להפסיק לרגע את מסע הפינוקים לבנות, חיכתה להן באחת התחנות הפתעת "סושי" לארוחת בוקר (זה אחרי ארוחת הבוקר הקודמת במצפה הראל...). לפחות את ארוחת הצהריים הרשו במועצה לנשים להביא מהבית ואכן, הסירים נפתחו והאוכל נשפך כיד המלך, כשכל אחת מהנשים מראה את כושר הבישול שלה, אותו השאירה בבית ביום זה, למשפחתה.

תכנית אם

מסכת התחנות הסתיימה קצת מוקדם מהצפוי, ובשעת אחר צהרים מוקדמת הגיעו הצוותים למתחם לינת השטח "נתיבלה" שבקיבוץ נתיב הל"ה. אחרי התארגנות ומקלחות ("איזה כיף, השתמשנו בשירותים של הבנים... לא היה תור..." סיפרו הבנות), הפתיעו המארגנים את הבנות ופרסו לצד האוכל גם שתי עמדות של יין כיד המלך. המוזגות, לורי מיקב "צפרירים" ולינה מיקב "קדמא", שמחו לפגוש את הבנות, למלא את כוסן, להסביר על ייצור היין ולשמוע על חוויות המסע.

אחרי האוכל התכנסו הבנות במתחם האירוח לכנס העצמה נשי, בראשותו של ראש המועצה, משה דדון, ובהנחייתה של רחל הראל. דדון אמר כי מסע "מלכת הלב הירוק", משתלב בתכנית האב לתיירות שהוא מקדם במטה יהודה ובתכניתו להעצים מנהיגות נשים באזור. במקרה הזה אפשר לכנות את תכניתו של דדון כ "תכנית אם לתיירות".

"זהו אירוע מכונן", אמר דדון, "אנחנו חושפים פה למעשה את התכנית התיירותית, תוך הפגנת העצמה נשית הזאת. אני מוחא לכן כף !". הוא הדגיש את רצונו לראות מעורבות גדולה יותר של נשים בפוליטיקה האזורית, ובמיוחד במליאת המועצה האזורית. "בשלב הראשון לכהונתי מיניתי מספר נשים לתפקידי ניהול בכירים, אך מליאת המועצה עדיין נשלטת על ידי גברים. מתוך 57 הישובים במועצה, רק משלושה יישובים יש במליאה נציגה אישה ואני רוצה לראות שם יותר נשים".

דדון החמיא לצוות המארגנים וסיפר על המאמצים הרבים לגייס ג'יפים למסע, בראשם עמד קצין הרכב של המועצה, שמעון בוסקילה. לסיכום דבריו אמר דדון כי הוא בטוח כי ממסע זה תצאנה כעת מאה שגרירות חדשות למטה יהודה, שתקדמנה את מעמד האשה במועצה.

מנחת האירוע רחל הראל, הודתה למנהלת אגף הרווחה במועצה, דפנה בירן-אשתר, שהייתה שותפה להפקת המסע. בירן-אשתר מצידה, ניצלה את המעמד כדי לסקור את מצב הנשים בשדרת הניהול הבכיר במועצה והודתה לנשים ה"מדהימות והכיפיות" שעשו את הצעד והגיעו למסע. משה סויסה סיפר עד כמה מאתגר היה המסע להפקת המסע ואיך הפכה מחלקת התיירות בחודש האחרון לחמ"ל צבאי והודה לכל הנשים שעבדו עימו, ובהן גם חגית זיידנר-דוד ואילנה דוד.

את הערב חתמה מסיבה עליזה ומלאת עזוז וגרוב נהדר, עם מעגל מתופפים ורקדנית בטן. הבנות העייפות נרגעו סביב השעה 24:00 , רק כדי לקום למחרת כבר בשש וחצי ולהתכונן להזנקה של היום השני.

נותנות במורל

היום השני היה אתגרי יותר מבחינת הניווט ונהיגת השטח והוא כלל נסיעה על סף מצוק, מעבר בדרך משובשת, טיפוס על מדרגות ומעבר תעלות. תקרים וטעויות ניווט גרמו לבזבוז זמן וכשהגיעו רוב הצוותים לתחנת ארוחת הבוקר, הייתה השעה כבר שעת צהריים והמארגנים החליטו לוותר על חלק מהמשימות ולקיים את טקס הסיום ביער הפסלים, במקום בהיכל התרבות בצרעה. שני הצוותים שהצליחו להשלים את המשימות והגיעו לנקודת הסיום ב"יקב מוני" במנזר דיר ראפת ליד צרעה, נקראו חזרה ליער, לטקס הסיום.

בטקס הסיום חולקו הפרסים לצוותים הזוכים. במקום הראשון זכה צוות מספר 2 , שכלל ג'יפ ובו ארבע בנות מקרית ענבים וג'יפ עם בנות מאורה, עמינדב ומבוא ביתר. הצוות הפגין מורל גבוה, רוח צוות, יצירתיות ונחישות. למקום השני הגיע צוות בנות מנחושה, שלא הפסיק לתת במורל לאורך כל המסלול ובמקום השלישי המכובד, התברג צוות 10 , שכלל שלושה ג'יפים, ובהן גם נציגות המועצה האזורית.

הילה אטיאס, מבקוע, הודתה בשם המשתתפות.

"הטקס היה מרגש ומכובד", סיכמה רחל הראל, "והכי חשוב, הוא הסתיים עד עשרה לשתיים והבנות הספיקו לדהור הביתה ולנקות את הבית ולהכין את ארוחת השבת...".

הראל העידה על עצמה, שהיא חוששת במקצת מערימות הכלים והכביסה שיחכו לה, אבל בחיוך דילגה בקלילות גם מעל המשימה הזאת והמשיכה הלאה. "אני מקווה שהמסע הנפלא והמוצלח הזה יהפוך למסורת. ראש המועצה הבטיח שזה יהיה ככה ואפילו אמר שאולי נצליח להגדיל את המסע לשני לילות, אז אני קוראת לכל מי שראתה כי טוב ולכל מי ששמעה את החוויות הטובות שעברו חברותיה שהשתתפו, להתחיל כבר עכשיו לקחת בחשבון את המסע של השנה הבאה...".