שחיתות ונפוטיזם במושב נחושה
בית המשפט המחוזי בפס"ד חמור ביותר על התנהלות ועד האגודה בנחושה, קבע כי הועד פעל בניגוד עניינים חמור, עקף את האסיפה הכללית, דיווח דיווחי כזב לרשם האגודות והכול במטרה למנוע התמודדות הוגנת על נחלות לא-מאוישות במושב. גם שר הפנים הנוכחי, אלי ישי, מעורב
ועד ההנהלה של האגודה החקלאית במושב נחושה פעל מתוך ניגוד עניינים, בחוסר תום לב ומשיקולים זרים, לקידום הקצאת נחלות במושב לבני משפחה ולמקורבים של חברי הוועד, תוך הפרה של הוראות הדין והתקנון באשר להליך קבלת חברים לאגודה והקצאת נחלות בה, ובמטרה למנוע ממעוניינים אחרים להתקבל לאגודה ולהתמודד על הנחלות, כך קבע בית המשפט המחוזי בירושלים. למרות פסק הדין החמור נודע ל"בקיצור" כי ועד האגודה ממשיך בניסיונו להקצות את הנחלות שבמחלוקת לבני משפחה ולמקורבים.
במרכז הפרשה עומדות ארבע נחלות חקלאיות בלתי מאוכלסות במושב נחושה. בשנת 2006 הגישו ארבע משפחות במושב (להלן: המשפחות התובעות) עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים בטענה כי הן מקופחות בחלוקת הנחלות במושב.
המשפחות התובעות טענו כי כל ניסיונותיהם לעמוד על זכותם להתמודד על הנחלות הלא-מאוישות במושב עלו בתוהו, וזאת משום שוועד האגודה מעדיף להעניק את הנחלות הללו למקורבים ובהם ילדיהם של יו"ר הוועד הנוכחי, יחזקאל חיים, ושל המזכיר, מאיר לחיאני.
ארבע המשפחות התובעות טענו כי היו הראשונים שהציגו את המועמדות לקבלת הנחלות והיחידים שנמצאו ראויים לכך על ידי הסוכנות ואיגוד המושבים. לפי דרישת הסוכנות הן אף הפקידו ערבות בנקאית להבטחת תשלום דמי הפיתוח.
למרות זאת, נטען בתביעה, ועד האגודה בנחושה נהג באופן פסול בטיפול בבקשתם להתקבל כחבריה ונמנע מלנהוג בעניינם בצורה שוויונית וממלכתית. "חברי הוועד פעלו להקצות את הנחלות לבני משפחותיהם ולמקורביהם, תוך ניגוד עניינים משווע האסור בתכלית על מי שממלא פונקציה ציבורית, ותוך הפלייה לרעה לא רק של התובעים, אלא גם של חברים אחרים באגודה שחפצו אף הם להתמודד על קבלת הנחלות, אך דברם כלל לא נשמע בשל החלטת הוועד להעדיף את אנשי שלומם", נטען בתביעה.
לטענת התובעים, ועד האגודה דאג לכך שאחיו וגיסתו של ח"כ אלי ישי (כיום שר הפנים) יהיו בין המומלצים לקבל נחלות במושב, וזאת כדי שישי יפעיל את השפעתו על מנכ"ל המינהל, כדי שזה יאשר את ההחלטה הפגומה של ועד האגודה. ואכן, בתביעה מוצג מכתב שנשלח לח"כ ישי בנדון ואף לשר הבינוי והשיכון, זאב בוים.
ועד האגודה: פעלנו כנדרש
בא כוח ועד האגודה בנחושה ושאר המומלצים לקבל נחלות (להלן – הנתבעים), טען כי הקצאת הנחלות הפנויות נעשתה בהליך תקין, שקוף ושוויוני כלפי כל חברי האגודה, שקיבלו בעוד מועד הודעה על זכותו של כל בן נשוי או בן שעומד להינשא להציג את מועמדותו לחברות ולנחלה.
חברי ועד האגודה טענו כי התובעים אינם מכירים איש באגודה ואף לא מתגוררים במושב ולא קיבלו מהסוכנות הבטחה או התחייבות לכך שהנחלות יוקצו להם ובכל מקרה לא הגישו בקשה מסודרת להתקבל כחברים בהתאם לתקנון האגודה ולא מילאו את הטפסים הנדרשים לשם כך.
לבסוף טענו הנתבעים כי התובעים מנועים לבקש נחלות במושב, לאחר שרכשו מגרשים בהרחבה הקהילתית הצמודה למושב וסיימו את הליך הקליטה בשכונה הקהילתית רמת נחושה.
שיקולים זרים וניגוד עניינים
שופט בית המשפט המחוזי, משה סובל, קבע בפסק הדין כי "מתקבלת תמונה עגומה באשר להתנהלות האגודה, ומתבקשת המסקנה הבלתי-נמנעת כי מהלכי האגודה בנוגע להקצאת הנחלות הפנויות, הונעו משיקולים זרים וחסרי תום לב".
השופט מצא כי מומלצי האגודה היו ברובם ילדיהם של חברי הוועד וזאת כאשר חברי הוועד מאשרים לילדים את הקצאת הנחלות. "בחירת האגודה במומלציה נגועה, בראש ובראשונה, בניגוד עניינים מובהק. שניים מבין המומלצים שקבלתם אושרה...הנם בנים של חברי הוועד: בנו וכלתו של חבר הוועד יצחק חוסני, ובנו וכלתו של חבר הוועד יהודה סימון. שני חברי ועד
השופט סובל מדגיש כי החלטת הוועד על הקצאת הנחלה, לא עולה בקנה אחד עם התקנון המחייב ולא נעשתה בהליך תקין, אלא דילגה על שלבים חיוניים, כגון הבאת המועמדים לאישור האסיפה הכללית של חברי האגודה והתקבלה כהחלטה סופית בדבר קבלת המועמדים כחברים. "הנה כי כן... החליט הוועד לעקוף ולהחליף את האסיפה הכללית ולקבוע, כאילו היה אסיפה כללית, כי "האגודה החליטה לקבלם לחברות באגודה... ובכלל זה משלוח הודעה לרשם האגודות השיתופיות על קבלת המועמדים כחברים", מציין השופט ומטעים "אלא שהצהרה זו לא הייתה נכונה, בשים לב לכך שוועדת הקליטה או ועד ההנהלה לא היו מוסמכים לקבל מי מהנתבעים כחברים".
על יסוד החלטת הוועד בלבד וללא הבאת העניין לפני האסיפה הכללית, דיווח ועד האגודה לרשם האגודות השיתופיות על קבלת המועמדים כחברים, למרות שלא עברו את תקופת המועמדות כנדרש ולמרות שאינם נחשבים לבן ממשיך ולמרות ושחלק ניכר מהם, אם לא רובם, לא התגוררו במושב באותה עת.
מאוחר יותר, ולאחר שהוועד כבר הודיע כי התקבלו כחברים באגודה, החליט הוועד להביא חלק מהמועמדים לבחירת קבלה לחברות באסיפה הכללית. בחירות
"ועדת הקליטה והוועד חרגו מסמכותם לא רק בקבלת הנתבעים...כחברים אלא גם בהחלטה להקצות להם נחלות, ועוד נחלה ספציפית נקובה במספר לכל משפחה", מדגיש השופט.
הקצאת נחלות במושב עובדים הנה נושא עקרוני ומרכזי מאין כמוהו בחיי המושב...אסור לוועד לקבל במצב כזה החלטה בנוגע להקצאת נחלות, שעה שחברי הוועד השותפים להחלטה מצויים בניגוד עניינים חריף, כפי שהדבר היה בענייננו", מוסיף ומציין השופט.
"שני חברי ועד בכירים
השופט קובע כי הקצאת הנחלות לבנותיהם וחתניהם של היו"ר חיים והמזכיר לחיאני, נסגרה מאחורי גבם של רוב חברי האגודה ולא הובאה לפני האסיפה הכללית.
פעולות פסולות למנוע התמודדות
בכך לא הסתיימו מהלכי הוועד, אלא המשיכו בשורה של פעולות, כדי להבטיח את סילוקם של ארבע המשפחות התובעות מעמדת ההתמודדות על הנחלות.
השופט מציין שורה של מהלכים שנועדו להבטיח שארבע המשפחות לא יזכו בנחלה: הוועד התעלם מחובתו לענות תשובה עניינית לשאלות התובעים, הוועד נאחז לנוחיותו בהוראות התקנון בעוד שויתר על הוראות אלה כדי לקדם את מומלציו ונהג מדיניות של איפה ואיפה בדרישותיו להקפיד על מתכונת הגשת הבקשה לחברות.
"מטרתו האמיתית של הסירוב טמונה בשאיפתו הבלתי-לגיטימית של הוועד, להיטיב עם בני המשפחה והמקורבים של חבריו ולמנוע ממועמדים אחרים להתמודד מולם ולנסות לשכנע את המוסדות המוסמכים באגודה ומחוצה לה, כי ראויים הם מהם לחברות ולזכייה בנחלות הפנויות. במאמר מוסגר יצוין כי הנתבעים גם לא הציגו אישורים לכך שמומלצי האגודה אכן עברו בהצלחה בחינות התאמה במכון "כיוונים נוספים", להבדיל מהפנייתם לבחינות כ
שורה ארוכה של עבירות
כידוע, חל איסור על חברי הנהלה להימצא במצב של ניגוד עניינים בתאגיד כמו גם בפעילות ציבורית. "כבר בשל כך אסור היה לחברי ועדת הקליטה וועד ההנהלה הנוגעים בדבר, לקבל את ההחלטות על הקצאת הנחלות לילדים של ארבעה מהם, לבתו ולחתנו של יו"ר הוועד הקודם ולאחיו ולגיסתו של חבר-כנסת (אלי ישי, י"ר) אליו פנה הוועד,על מנת שיפעיל את השפעתו בהנהלת המינהל לשם הכשרת ההקצאות האמורות".
"חייב היה איסור ההפליה בין המתיישבים לשמש נר לרגליו בבואו להחליט על הענקת קרקעות המושב למתיישבים. חובה זו הופרה על ידי ועד האגודה, שהחליט על דעת עצמו לקבל כחברים ולזַכּות בנחלות בני משפחה מדרגה ראשונה של חברי הוועד היוצא והנכנס ואנשים נוספים שחברי הוועד חפצים ביקרם, ובאותו זמן נמנע מלטפל בבקשת התובעים להתקבל כחברים באגודה".
השופט סובל אף מצא פגם מהותי בכך שהוועד האגודה בנחושה ומומלציו, הופיעו בבית המשפט עם אותו בא כוח, כאילו האינטרסים שלהם זהים ומקבילים, והוועד אף התחייב לשאת במלוא שכר הטרחה של עורך הדין המשותף.
החלטות פסולות שדינן להתבטל
"השילוב בין התוצאה הפסולה של החלטות הוועד לבין האופן הפסול בו ההחלטות התקבלו, מוביל למסקנה הבלתי-נמנעת כי פעולתם של חברי הוועד נועדה להקדים את התובעים ולסכל את הליך הענקת הנחלות לתובעים על ידי הסוכנות והמינהל", קובע השופט.
"מטרת הוועד הייתה לחסום את הענקת הנחלות לתובעים על פי החלטת הסוכנות ואיגוד המושבים.
כאשר מצרפים לכך את העובדה שמטרתו העיקרית, אם לא היחידה, של הוועד במהלכיו המתוארים, לא הייתה לקדם את בני המושב בכללותם, אלא דווקא את אותם בנים שלחברי הוועד היה עניין אישי בקידומם, מסקנה מתבקשת היא כי החלטותיו של הוועד אינן יכולות לעמוד".
"פעולה של ועד אגודה שיתופית מתוך ניגוד עניינים לקידום הקצאת נחלות במושב לבני משפחה של חברי הוועד ולמי שחברי הוועד חפצים ביקרו, תוך הפרה של הוראות הדין והתקנון באשר להליך קבלת חברים לאגודה והקצאת נחלות בה, ובמטרה למנוע ממעוניינים אחרים להתקבל לאגודה ולהתמודד על הנחלות, נגועה בחוסר תום לב ובשיקולים זרים", מודגש בפסק הדין.
השופט החליט לקבל את התביעות, לבטל את החלטת המינהל והסוכנות על הקצאת ארבע הנחלות שבמחלוקת, להורות למינהל ולסוכנות לשקול בשנית את עמדתם ולקבל החלטה חדשה בשאלת הפעלת סעיף 26 לחוזה המשולש בנוגע לנחלות האמורות, כאשר נקודת המוצא להחלטה תהיה קביעות פסק דין זה בדבר הפגמים שנפלו בקביעת מומלצי האגודה.
השופט פסק שהנתבעים, ועד האגודה החקלאית נחושה וכל המומלצים הנתבעים, ישלמו לארבע המשפחות התובעות הוצאות שכ"ט בסך של 100 אלף שקל בצירוף מע"מ, ובנוסף את אגרות המשפט.
תם ולא נשלם
למרות פסק הדין הקשה, ולמרות ההנחיות של השופט לסוכנות היהודית ולמינהל מקרקעי ישראל, בוועד נחושה לא מתרגשים, לא מהחלטת השופט ולא מהקנס.
בפרוטוקול של הוועד, מספטמבר 2010, שב הוועד ומחליט להקצות את "נחלות המריבה" לילדי חברי הוועד. "האגודה מאשררת את הקצאת הנחלות ותמציא הפניות חדשות", נקבע בפרוטוקול.
בפרוטוקול אחר מקבל הוועד החלטה להגיש ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין ומאשר התקשרות עם משרד עורכי הדין לצורך כך.
אולם, מכיוון שהאגודה נמצאת בכינוס נכסים ואין בידה לשלם את הוצאות הערעור, מאשרים לעצמם יו"ר הוועד חיים יחזקאל והמזכיר מאיר לחיאני את ההסדר המעניין הבא: "בשל מצוקת הנזילות של המושב ידאגו מר לחיאני מאיר ומר יחזקאל חיים למימון הוצאות הערעור (לרבות שכ"ט עו"ד, אגרת ערעור, עירבון להבטחת הוצאות המשיבים בערעור). האגודה תראה זאת כהלוואה מצידם למושב והאגודה תחזיר בהקדם האפשרי בתאם לתזרים המזומנים של האגודה...ככל שתיפסקנה לזכות המושב הוצאות ערעור, כי אז זכאים מאיר לחיאני וחיים יחזקאל לקבל את ההוצאות שתיפסקנה לזכות האגודה על חשבון החוב האמור".
מכאן עולה כי לאחר שיו"ר ועד האגודה והמזכיר דאגו להקצות בהליך פסול ולא-חוקי לבנותיהם ולחתניהם נחלות, ולאחר שניסו למנוע התמודדות הוגנת על אדמות מדינה, הם מגדילים לעשות ומלווים לוועד האגודה, שבראשו הם עומדים, סכום להגשת ערעור על פסק הדין החמור נגדם, אשר בסופו של דבר יוחזר להם על ידי האגודה. מעניין מה יאמר על זה השופט משה סובל.
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?