שיזוף, סמל סטאטוס וסרטן העור

לאורך ההיסטוריה, היוותה השמש כוח מניע לתרבויות ודתות ברחבי העולם. בזמן העתיק, הימנעות מחשיפה לשמש וחיוורון של העור, לימדו על השתייכות למעמד גבוה. מעמדות הפועלים ונחותי העם, לעומת זאת, עבדו בעבודות אשר אילצו אותם להיחשף לשמש ואנשים אלה היו בעלי עור כהה או שזוף.

בימי רומא העתיקה, נהגו נשות האצילים להלבין את עורן, עם אבקה המכילה עופרת (מנהג שעלה להן בבריאות.. רבות מהן נפטרו מהרעלה). במאה העשירית ניסו את השימוש באבקה המכילה ארסניק להבהרת העור ואילו בתקופת המלכה ויקטוריה, השתמשו באבקה לבנה לאיפור ואף משחו פס כחלחל לרוחב המצח, על מנת להעניק אשליית שקיפות ולובן לעור. נשות האצולה לא יצאו אל אור היום ללא כובע, שמשיה ושמלות ארוכות.

השיזוף כסמל

בשנות ה- 20 של המאה העשרים, העניקה אייקון האופנה, המעצבת קוקו שאנל, הילה של סטייל לאמבטיית השמש כשהשתזפה בה בדרום צרפת. בשנות ה- 30 וה- 40 , כוכבניות הוליוודיות שיקפו סגנון חיים נינוח וזוהר, כאשר הצטלמו כשהן שוכבות בשמש על חוף הים ובבריכה. סרטים הוליוודיים רבים שנעשו הכילו בתוכם 'תרבות חופים'. בגדי הים הלכו וקטנו, הופיעו הביקיני ולהקות כמו נערי החוף, שחקנים שזופים, כולם חלק מתרבות הסגידה לשמש. השיזוף נתפס כסמל לאיכות חיים, שפע פנאי ומעמד כלכלי המאפשר זאת.

העליות שהגיעו ארצה מאירופה, הביאו עימן את התפיסות התרבותיות של הערצת השיזוף, חופשות קיץ ארוכות ותפיסת השמש כבריאה. בשנות הששים והשבעים בארץ ישראל, היו ההורים לוקחים את הצאצאים לים וחושפים אותם לשמש במשך ימים ארוכים, לעתים עד כדי הופעת שלפוחיות. באותה תקופה, מטרתו של קרם השיזוף הייתה לקדם שיזוף: לצורך כך השתמשו בחמאת קקאו, שמן תינוקות או קרם גזר.

ניקח את הרגלי העבר, נוסיף לזה את העובדה שישראל היא ארץ שבה השמש זורחת ברוב ימות השנה, את הנזק שגרמנו בייצור חמרים הפוגעים בשכבת האוזון, במשך שנים רבות ואת מגמת ההתחממות הגלובלית, שגם אנחנו חלק ממנה ונקבל את הנתון הבא: ישראל הינה השלישית בעולם, אחרי אוסטרליה וניו-זילנד, מבחינת שכיחות המקרים של מלנומה ממאירה, אותו סרטן עור אשר מסכן חיים ושולח גרורות יותר מכל סרטן עור אחר הנגרם משמש. מלנומה אמנם שכיחה יותר ביהודים אשכנזים, מסיבות שתוארו, אולם מופיעה גם ביהודים יוצאי ספרד ואז עלולה להיות אלימה יותר.

כאשר מגיע למרפאת העור, מטופל שהוא בשנות החמישים ואילך לחייו ורופא העור מעיר לו שהוא ניזוק משמש, הוא מוחה: "כבר עשרות שנים שאינני נחשף לשמש". עובדה: העור "זוכר" את נזקי השמש אשר נגרמים לו במשך עשרות שנים. הנזק למבנה הגנטי של תאי העור, נעשה כבר בילדות ובנעורים ומתבטא רק עשרות שנים מאוחר יותר. כמו כן, יש משמעות לרקע הגנטי ולמינון קרינה מצטבר לאורך החיים. חטאי הנעורים ניכרים על העור כבר משנות השלושים ואילך, בצורת כתמים חומים למיניהם, נמשים, שומות, כתמים לבנים על האמות והשוקיים (המאובחנים הרבה פעמים בטעות כפטרייה), גידולי עור וקמטים.

לשקם ולשמר

נזק משמש הינו בר תיקון עד לגבול מסוים. לרפואה האסתטית כלים רבים לטיפול בנזקי שמש: קילופי עור, טיפולי לייזר, טיפולים במכשירי IPL ו- RF , קרמים מבהירים ומצעירים ועוד. כיום מצליחה הרפואה לא רק להעלים את הנזק הקיים, אלא אף מחזירה נעורים לעור ומשקמת ממש את תאי העור המזדקנים.

במקביל, מומלץ להימנע מנזק נוסף. כל יציאה מהבית בין השעות תשע לחמש, כרוכה בחשיפה לשמש קופחת. חשוב למרוח קרם הגנה משמש, בעל מקדם הגנה גבוה ככל האפשר. (המלצה: SPF 50 , עם חסימה של קרני UVA ו- UVB ). אגב, אין צורך למרוח קרם בסיס ועליו קרם לחות ועליו קרם הגנה. קיימים תכשירים מצוינים בשוק הישראלי, שבהם קרם ההגנה הינו גם קרם לחות. חשוב לרענן את קרם ההגנה במהלך היום, אם חוזרים ונחשפים לשמש. נשים המשתמשות גם במייק-אפ ייהנו משכבת הגנה נוספת. לא מספיק למרוח את הפנים. חשוב לשים לב גם לצוואר, לאוזניים, לעורף וכל איזור חשוף אחר. גברים צריכים לשים לב גם לקרחת.

לשים לב

שימו לב לעורכם. שינוי בנגעים, התכהות גרד או דמם שלהם, צריכים לעורר חשד-ולפנות לבדיקה. וגם ללא סימנים מחשידים- היבדקו אחת לשנה אצל רופא העור שלכם, בתקווה שנצליח להידרדר סטטיסטית מבחינת המיקום העולמי שלנו, בדירוג שכיחות המלנומה.

ד"ר בת-שבע מרקוס, שהמרכז הרפואי תל-אביב