שנינו (קצת שיכורים) תחת מטרייה אחת

עוד פסטיבל יין הגיע לסיומו, האחד עשר במספר. באופן סמלי נפתחו ביום חמישי האחרון ארובות השמיים וגשם שוטף קיבל את פני האורחים הרבים שהגיעו לגן הלאומי עין חמד כדי לשתות ולטעום מהיין הנפלא של יקבי האזור.

האורחים שנרטבו בגשם השוטף נתקלו בהפקה מהוקצעת, מתוקתקת ויעילה. המפיקה, חני בן יהודה, וראשי מועדון היין ובהם מנכ"ל עמותת יואב-יהודה, שלומי שקד, סגן ראש המועצה, נימי יפה, נשיא המועדון והבעלים של יקב קטלב, יוסי ייטח וכל השאר, יכלו להתפנות ולקבל את פני האורחים אפופים עננת אלכוהול אדמדמה ומקסימה ובהם גם את כתב המקומון של מטה יהודה , עיתון בקיצור.

מעצבי האירוע שפרשו את בדיהם הלבנים וכסאות פינות האכילה שלהם שנשארו מיותמות, בוודאי התאכזבו כשקיפלו את מרכולתם מוצפת המים זמן רב לפני תום האירוע, אבל לקהל הסובלני שבא להתכייף, זה לא הפריע. להפך, רשתות הצל שהפכו לשעה קלה מחסה דולף מהגשם, הפכו למוקד משיכה המוני וכך נוצר מצב שלמרות שהחניה לא היית עמוסה כבעבר, התחושה הייתה שהמקום מלא, עת מאות אנשים הצטופפו ליד שולחנות התצוגה וחסו בצל הרשת.

גם לוחמי המנגל לאור הנר, שפרסו בצל המבצר סוללת מנגלים מרשימה והקפיצו עליה נתחי "אסאדו" למיניהם, לא התרגשו מהגשם המטפטף. עטופים בשקיות זבל ירוקות הם שירתו נאמנה את הטור האין סופי של האנשים הרעבים ואוחזי המטריות שחיפשו השלמה הולמת לטעם היין החזק שהתגלגל בפיהם אחרי סיבוב בין השולחנות.

בתוך המבצר התנהלה לה הסעודה במין סצנה שכמו לקוחה מן ההיסטוריה הצלבנית, עת טועמי יין מקצועיים ולצידם בקבוקים עטופים בנייר כסף, טעמו ורקקו על רצפת המבצר המאובקת קילוחים של יינות בצבע דם וסיכמו את חוות דעתם המלומדת על לפטופ חדיש. סוריאליסטי, הזוי, אבל לא בלתי אפשרי במקום שכזה.

( הפורטל של מטה יהודה )