שקיעה בבית עיטאב

"אני יורד ובא אל ואדי, אובד בין קירות ההרים, ללא כל ישוב או חי, מלבד עצי זית בודדים עתיקי הגות... כשאני מגיע אל ראש ההר, שממנו יורדים הבתים הנטושים של אלאר, סמוך לקבר השיך, כבר שוקעת ונעלמת השמש במערב ומגיהה אור זהב על חומות האבן של בית עיטאב, המתנשאת רמה מכל וגיאונית. אני הולך על גגות בתים ששימשו דרך. נשים תימניות מהכפר, שבאו לחטט בבתים הנטושים ולהוציא זרדים לאש בכיריים, נבהלות מפני, אלא משהן מכירות אותי הן אומרות שלום צוהל". (מתוך: אנשים חדשים בהרים הגבוהים, מאת: שלמה שורץ). למעלה מ-60 שנים חלפו מיום בו צעד היערן שלמה שורץ בנופי ההר, ולרגע אחד, בסוף היום, נדמה כי דבר לא השתנה. היאלי גרוס - צלמת וסופרת, הוצאה לאור ישראלים, [email protected]