תיקון לחוק התכנון והבנייה מאיים לפגוע באופן חמור בעברייני בנייה

מליאת המועצה האזורית מטה יהודה דנה השבוע ב"תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה", שנכנס לתוקף לפני כשמונה חודשים (25.10.2017 ). חברי מליאה הביעו דאגה רבה מההחמרות של התיקון לחוק על תחום עבירות הבנייה וטענו כי התיקון "ימוטט משפחות רבות ביישובי המועצה"

מ"מ ראש המועצה, ניב ויזל, שיזם את הדיון אמר במהלך הדיון: “אנו רוצים ליידע את הציבור. אי אפשר שמועצה אזורית לא תיידע את הציבור שלה...אין יותר משחקים. התיקון לחוק מאפשר להטיל קנסות במאות אלפי שקלים על כל עבירת בנייה. מי שלא יעמוד בזה יקבל כפל קנס".

ויזל ציין כי בקרוב תערוך המועצה כנס הסברה לחברי ועדי האגודות השיתופיות כדי להציג את המשמעויות החמורות העולות מהתיקון לחוק.

כלים דרקוניים

לדברי מומחים בתחום התכנון והבנייה, תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה הוא תיקון "היסטורי שישנה לחלוטין את המציאות בשטח”. התיקון מעניק לגורמי האכיפה בנושא התכנון והבנייה כלים משמעותיים שלא לומר דרקוניים יותר וזאת כדי להרתיע בצורה אפקטיבית את העוברים על החוק.

"תיקון 116 מהווה מהפיכה בחוק התכנון והבנייה ומהווה כתיבה מחדש והרחבה ניכרת של נושא עבירות הבנייה והעונשים וכמובן מקשה מאוד על הנאשמים להתגונן", אומרים המומחים לנושא תכנון ובנייה.

החוק מפרט מה נחשב כ"עבירת בנייה" ומגדיר אותה כ"עבודה אסורה": בנייה או עבודה הטעונה היתר שנעשתה בלא היתר או בניגוד לתנאי ההיתר. המשמעות היא שכל סטייה מהיתר הבנייה כולל עבודות עפר ופיתוח, הקמת סככות, מתקנים טכניים, מחסנים, וכל עבודה אחרת הדורשת היתר בנייה, נחשבת בגדר עבירת בנייה.

התיקון לחוק כולל החמרה משמעותית של הקנסות על עבירות בנייה, הענקת סמכויות נרחבות לרשויות מקומיות להוציא צווי הריסה מנהליים, צווי הפסקת בנייה צווי הפסקת שימוש במקרקעין וצווים לאטימת בתים, ללא צורך בבתי משפט (סמכויות שהיו נתונות עד עתה רק לבתי המשפט). כמו כן, החוק מצמצם סמכויות השופטים לעכב צווי הריסה, מגביל את האפשרות לעכב ביצוע צו הריסה, מבטל את תקופת ההתיישנות על עבירת הבנייה ומרחיב את הסמכות להרוס בנייה ללא הליך פלילי, כלומר לפעול נגד מבנה גם ללא זיהוי הבעלים.

התיקון לחוק הגדיל את גובה הקנסות עד לסכום של 226 אלף שקל לכל עבירת בנייה או שימוש חורג, ו-452 אלף שקל לכל עבירת בנייה חמורה, קונס על כל פיגור בביצוע צו וכן קנסות ובנוסף לקנסות גם תשלום אגרות כאילו הוצא היתר ותשלום כפל שווי הנכס שנבנה ללא היתר או השימוש ללא היתר.

שינוי כללי המשחק

החוק מחייב את הרשויות המקומיות בכל רחבי הארץ להשלים סקר שבו ייבדק כל בית ובית ברשות המקומית וזאת בתוך 18 חודשים מיום הכנסת התיקון לתוקף. כלומר, המועד האחרון שבו הרשות המקומית צריכה להשלים את הסקר הוא אפריל 2019, בעוד שנה לערך.

מהרגע שבו הוועדה השלימה את הסקר הראשון, היא חייבת לדווח מדי שלושה חודשים ליחידה הארצית לאכיפה על פעולות אכיפה וסיורים שהיא מבצעת.

אם היחידה הארצית מגיעה למסקנה שהוועדה לא מתפקדת בעניין זה, היא רשאית להיכנס בנעליה. המשמעות היא שמהנדסי הוועדות המקומיות ויו"ר של הוועדות המקומיות יהיו חשופים לתביעות אישיות ולכן הם צפויים להחמיר את התנהלותם כלפי עבירות הבנייה שבאחריותם.

אחריות חברי ועדים

מי שצפויים להיפגע קשות מהתיקון החדש לחוק הם חברי ועדים מקומיים וחברי אגודות השיתופיות במושבים ובקיבוצים, שכעת יהיו חשופים באופן אישי לקנסות בהיקפים של מאות אלפי שקלים.

סעיף 254 לחוק קובע: "נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין".

השימוש במונח "כל שניתן" מבדיל ומחמיר מהדרישה עד היום להוכיח כי נושא המשרה "נקט בכל האמצעים הסבירים" להבטחת שמירת הוראות החוק. במילים אחרות החוק מטיל על נושא המשרה את נטל ההוכחה כי פעל באופן מעשי כדי למנוע את העבירה.

החוק מחייב את בתי המשפט להרשיע גם מנהלים ונושאי משרה בכירים כאחראים לבנייה לא חוקית. אם תתקבל הרשעה, מדובר בעבירה פלילית אשר בצידה חובת קנס. לפי חומרת העבירה או תוצאותיה (בעיקר במקרה אסון), לא מן הנמנע כי יוטל גם עונש מאסר.

כמו כן יש להדגיש כי התיקון החדש לחוק אינו מאפשר הרבה גמישות לבית המשפט אשר מחוייב כסטנדרט להטיל שנתיים מאסר על האדם שביצע את העבירה בפועל.