תכנית: מתקן לעיבוד אשפה באזור התעשייה בנחם

הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז ירושלים במשרד הפנים, החליטה לאמץ תכנית אב, להפיכת הפסולת המוצקה "ממטרד למשאב", באמצעות הקמת מתקני קצה באזורי תעשייה.

במחוז ירושלים מיוצרת מידי יום כמות של כ- 1,400 טון פסולת מעורבת. פסולת זו מועברת ברובה לאתר ההטמנה אבו דיס ולתחנות מעבר ואתרי הטמנה אחרים. אתר אבו דיס, צפוי להיסגר להטמנת פסולת, במהלך המחצית הראשונה של שנת 2013 .

בפני הוועדה, אשר בראשותה יושבת הממונה על מחוז ירושלים בפועל במשרד הפנים, דלית זילבר, הוצגה תכנית אב, הנסמכת על עקרון הפיכת הפסולת המוצקה בתחומי המחוז, "ממטרד למשאב", תוך מתן עדיפות לטיפול בפסולת, על פני הטמנתה. התכנית גובשה במסגרת עבודתן של ועדת היגוי וועדת עבודה, בשיתוף של המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, נציגי הרשויות המקומיות בתחום מחוז ירושלים ואיו"ש ומשרדי ממשלה (לשכת התכנון, מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הבריאות).

תכנית האב כוללת הערכה של היקף השטחים הנדרש, קריטריונים ושיקולים למיקום המתקנים וכן רשימת אתרים פוטנציאליים, למיקום מתקני הקצה לטיפול בפסולת. בין היתר, נבחנו אתרים אפשריים בתחום אזור התעשייה עטרות בירושלים ובאזור התעשייה נחם בקרבת בית שמש.

לאחר שבחנה את תכנית האב, החליטה הוועדה המחוזית, כי היא מאמצת אותה כעקרונות מדיניות בנושא הטיפול בפסולת. בהתאם לעקרונות אלו, יוקמו מתקנים לטיפול בפסולת, באזורים המיועדים, לתעשייה לסוגיה או למתקנים הנדסיים. בהתאם לכך, לא תותר הקמת מתקנים בשטחים פתוחים, ולא יותר שינוי ייעוד שטח פתוח למטרה זו. בנוסף, הקמת המתקנים תלווה במסמכים ובבדיקות סביבתיות נדרשות, בכדי למנוע ולטפל במטרדים סביבתיים אפשריים הכרוכים באתרים אלו.

כזכור, במטה יהודה פעלה מטמנת "חרובית", הסמוכה למושב שדות מיכה. מינהל מקרקעי ישראל הורה לפני כשנה וחצי על סגירתה, לאחר מאבק משפטי ארוך. במינהל טענו כי "המטמנה פעלה באופן לא חוקי, ללא היתרים, ללא עסקה עם המינהל, ללא תשלום לקופת המדינה ותוך גרימת נזק חמור איכות הסביבה".

סגירת מטמנת חרובית, היוותה מכה קשה למערך פינוי האשפה של יישובי מטה יהודה ושל קבוצת הרשויות המקומיות, החברות באיגוד ערים דרום יהודה, אשר עסק בפיתוח המטמנה בשנים האחרונות לפעילותה. האיגוד הקים במטמנה מתקן להפקת חשמל מגז, בהשקעה של מיליוני שקלים.

במטה יהודה ציינו, כי סגירת המטמנה חייבה את המועצה לפנות את הפסולת לאתרים מרוחקים יותר, בפרק זמן ארוך יותר, הגורם לזיהומים סביבתיים חמורים ובעלות גבוהה פי שניים מהטמנתה במטמנת חרובית.