תנו לנהל את צור הדסה לבד

אין זה סוד כי הרוחות סוערות בצור הדסה. התושבים זועמים לנוכח תפקודו הלקוי של הועד, כועסים על ניהולו הכושל של הישוב ובעיקר זועמים על נטל מיסי השמירה והעלאת מיסי הועד. מנגד טוענים אנשי הועד כי הקופה ריקה וללא העלאת מיסי ועד לא יוכלו לנהל ישוב גדול כצור הדסה באופן ראוי.

התסיסה הקיימת בצור הדסה מוצדקת וצודקים שני הצדדים בטענותיהם.

תושבים יקרים חשוב שתדעו, יש גורם שלישי במשוואה הזו הנהנה מהמהומה וללא מאמץ גורף את פירות המלחמות הפנימיות: מועצה אזורית מטה יהודה.

15% בלבד מסך כספי הארנונה חוזרים לצור הדסה, כמו בכל המושבים והקיבוצים במועצה. אבל אנחנו לא מושב ולא קיבוץ, צור הדסה גדולה ויש לה הרבה צרכים. תחזוקת כבישים, גני שעשועים, ביטחון, גינון, ניקיון תברואה ועוד.

בכנס בבית העם עמד ראש המועצה הנבחר והכריז על החזר של 30% מכספי הארנונה לצור הדסה, אבל כידוע , כשנבחרים, מחלת השכחה היא המחלה הראשונה שלוקים בה נבחרי הציבור.

לטוענים כי ראש המועצה השקיע בצור הדסה, למשל בהקמת חטיבת הביניים, יש לציין כי הכסף ניתן ממשרד החינוך. ראש המועצה אכן תמך רעיונית בפרויקט דחף וקידם אותו, ואנו מודים לו על כך, אבל כספית הוא נתן מעט מאוד. דוגמא נוספת היא קירוי מגרש הכדורסל בבית הספר הדסים - פרויקט זה מומן כולו על ידי מפעל הפיס.

אנשי ועד צור הדסה עומדים מול שוקת שבורה, הישוב עני, זורקים לנו אלף שקל פה ועשרת אלפים שקל שם כדי לסתום לנו את הפה. לכן, באופן הגיוני, חברי הוועד פונים לתושבים והעלאת המיסים נראית להם כצעד אפשרי ליציאה מהבוץ. מה אתם הייתם עושים במקומם?

ידידי, תושבי צור הדסה, הגיע הזמן שתתפכחו - אנו מסבסדים את גפן, תירוש, לוזית, רוגלית ועוד עשרות ישובים אחרים מכספינו. הגיע הזמן להפנות את הביקורת לאדם שיושב בראש המועצה ונהנה מכל שנייה מהמריבות בינינו. משה דדון - החזר לנו את כספי הארנונה שלנו, אנחנו כבר נדע לנהל את הישוב ללא התערבותך.

משה כהן

צור הדסה